שר האוצר מנע התייקרות של 600,000,000 ש"ח

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע לשר הכלכלה ניר ברקת על החלטתו לדחות את ההמלצה להטיל היטל היצף על יבוא אלומיניום מסין. ההחלטה התקבלה לאחר בחינת עומק של ההשלכות המאקרו כלכליות, ומתוך הבנה ברורה כי הטלת מס כזה בעת הזו תנחית מכה קשה על ענף הבנייה ותגביר את יוקר המחיה. על הפרק עמדה המלצה של הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והוועדה המייעצת, שביקשו להטיל היטל חסר תקדים בשיעור של 34% עד 105% למשך חמש שנים, בטענה למחירי היצף הפוגעים בתעשייה המקומית. באוצר טוענים כי ההמלצה התבססה על נתוני שנת 2023 שהייתה שנת מלחמה וריבית גבוהה, ולכן הירידה ברווחי המפעלים נבעה ממצב המשק ולאו דווקא מהמחיר הסיני.

מעבר להיבט הכלכלי הישיר, הנימוק המרכזי להחלטת השר נוגע לחשש כבד מפני מחסור פיזי בחומרי גלם שישתק את ענף הבנייה. הנתונים שנחשפו במכתב השר מציירים תמונה דרמטית לשנת 2025, לפיה הביקוש הצפוי לאלומיניום במשק עומד על כ 99 אלף טון, בעוד כושר הייצור המקומי המקסימלי מגיע ל 51 אלף טון בלבד. גם בצירוף יבוא ממדינות אחרות, עדיין צפוי להיווצר "בור" של כ 23 אלף טון בשנה. המשמעות המעשית של קבלת עמדת משרד הכלכלה הייתה עלולה להוביל לעצירת אתרי בנייה, עיכובים במסירת מפתחות לרוכשי דירות ואף להתפתחות של שוק שחור בתחום.

במשרד האוצר מדגישים כי שוק האלומיניום הישראלי הוא ריכוזי ומתאפיין במבנה אוליגופולי, כאשר היבוא משמש כגורם הריסון היחיד על המחירים. לפי התחשיבים שהוצגו, הטלת ההיטל הייתה גורמת לנזק ישיר של כ 600 מיליון ש"ח בשנה למשק, סכום שהיה מתגלגל ישירות לכיסם של רוכשי הדירות, שכן האלומיניום מהווה כ 5.8% ממדד תשומות הבנייה למגורים. בנוסף, התברר כי ממשלת סין ביטלה לאחרונה סבסוד של 13% על יצוא אלומיניום, מה שגורם לעליית מחירים ממילא, כך שהיטל נוסף היה מהווה ענישה כפולה ומיותרת על הצרכן הישראלי.

עוד באתר:

דעת תורה ניצחה

האדמו"רים התערבו והזמר הופיע למרות החרם

אלי יעקובוביץ

שב"ס מגיב

"בלי תפילין ובלי אוכל": העדות של בצלאל זיני בביהמ"ש

אבי יעקב

מסר לאיראן

החמקנים כאן: ארצות הברית שלחה 12 מטוסי F-22 לדרום

אלי יעקובוביץ

מפגש עם עצמנו

לא רציתי לעלות לקבר של אבא, מה שגיליתי שם הפתיע אותי

הרב אריה אטינגר

החלטתו של סמוטריץ' זכתה לגיבוי מקצועי ומשפטי רחב מצד הדרגים הבכירים. רשות התחרות קבעה כי קיים חשש כבד לפגיעה בתחרות וכי היצרנים המקומיים אינם מסוגלים לספק את הביקוש, והכלכלן הראשי הצביע על כך שהנתונים עליהם התבסס הממונה היו חלקיים. ההחלטה מעוגנת משפטית על פסיקת בית המשפט וחוות דעת היועמ"ש, המאשרות לשר האוצר לשקול שיקולי רוחב לאומיים ולא לשמש כחותמת גומי של הממונה על היטלי הסחר. כמו כן, שינוי המכסים כעת היה מייצר חוסר ודאות רגולטורית מסוכן לקראת רפורמת "מה שטוב לאירופה" הצפויה להיכנס לתוקף ב 2027.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', סיכם את החלטתו במסר חד משמעי בנוגע לסדרי העדיפויות הכלכליים של הממשלה: "תפקידי הוא לראות את כלל המשק. לא אתן יד למהלך שיעשיר מספר מצומצם של מפעלים על חשבון הכיס של כל אזרח בישראל, יחריף את מצוקת הדיור ויתדלק את יוקר המחייה". בכך שם השר סוף לחוסר הוודאות בענף ומנע זעזוע שהיה עלול להשפיע על אלפי משפחות הממתינות לדירתן החדשה.