המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, שיגרה מכתב חריף לשר החינוך יואב קיש, ובו אזהרה ברורה לגבי המשך תקצוב רשתות החינוך החרדיות, "בני יוסף" ו"החינוך העצמאי". במכתבה קובעת סומפולינסקי כי לא ניתן להשלים עם המציאות הנוכחית שבה מועברים תקציבי עתק ללא פיקוח אפקטיבי על לימודי הליבה. היא מבהירה באופן נחרץ כי "מצב שבו המדינה ממשיכה לתקצב מוסדות שאינם עומדים בהוראות הדין אינו יכול להימשך" ומדגישה כי "זו אינה שאלת מדיניות, זהו הדין". המסמך חושף כי בדיקות שנערכו במשרד החינוך גילו פערים דרמטיים בין דרישות החוק לבין המתרחש בכיתות בפועל, וכי עיכוב בטיפול בנושא פוגע בראש ובראשונה בתלמידים עצמם.
המסמך תוקף בחריפות את ניסיון הממשלה להקים "ועדת שרים" שתעסוק בנושא, מהלך המוגדר על ידי הייעוץ המשפטי כניסיון עקיפה פסול. על פי המכתב, המהלך הזה הוא "במסווה של מדיניות" ומטרתו האמיתית היא "לפטור את מוסדות הרשתות מחלק מן החובות החלות עליהן, ולסכל את גיבושו של מתווה מקצועי ואפקטיבי של פיקוח ואכיפה". סומפולינסקי מבהירה לשר קיש כי "לא נתונה לממשלה הפררוגטיבה לקבוע אם מוסדות הרשתות יעמדו בחובותיהן על־פי דין אם לאו", שכן מדובר בסוגיה משפטית ומקצועית ולא פוליטית, למרות הזיקה ההדוקה של הרשתות למפלגות החרדיות.
אחד החלקים המטרידים ביותר במסמך נוגע לנתונים על איכות ההוראה והכשרת המורים ברשתות אלו. מהבדיקה עולה תמונה עגומה לפיה "רק שיעור קטן מאוד מהמוסדות בשתי הרשתות נמצאו כעומדים בדרישות ההכשרה שנקבעו בחוזרי המנכ"ל". הנתונים מצביעים על כך ש"כ-8% בלבד ממוסדות הרשתות עומדים בתנאים הרגולטוריים לעניין הכשרת מורים ללימודי ליבה". יתרה מכך, בעוד שבחינוך הממלכתי כ-95% מהמורים מחזיקים בתואר אקדמי, ברשתות החרדיות מורים רבים מחזיקים בתעודות שאינן מכשירות אותם ללמד מקצועות יסוד כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים.
עוד באתר:
בנוסף לסוגיית המורים, המכתב דורש להחיל פיקוח אמיתי על ידי מבחני מדידה חיצוניים, דבר שלא נאכף במשך שנים. הייעוץ המשפטי דורש כי מוסדות הרשתות יחויבו ללמד 100% מתוכנית הליבה כתנאי לתקצוב מלא, בדומה לכל מוסד רשמי אחר, ולא יסתפקו ברף הנמוך של 75% המיועד למוסדות מוכר שאינו רשמי. סומפולינסקי מציינת כי "לא ניתן להשלים עם מציאות שבה, חרף הפערים המהותיים שהתגלו, גיבוש תכנית פיקוח ואכיפה אפקטיבית מתעכב פרק זמן ממושך", וכי ההשתתפות במבחני המיצ"ב (תנופה) חייבת להפוך לחובה שבדין ולא להיות תלויה ברצונם הטוב של המוסדות.
לסיכום, המכתב מציב אולטימטום ברור למשרד החינוך ומשרד האוצר: ללא הסדרה מיידית של מנגנוני הפיקוח, הדיווח והאכיפה, ברז התקציב ייסגר. הדרישה היא לדיווחים אמינים ישירות ממנהלי בתי הספר ולא דרך הנהלות הרשתות, כדי למנוע עיוות נתונים. המשנה ליועמ"שית מסכמת כי "בהיעדר קביעת מתווה פיקוח ואכיפה שיתן מענה לפערים שהתגלו, לא ניתן יהיה להמשיך ולתקצב את המוסדות כרגיל", ומזהירה כי המצב הנוכחי פוגע בילדים ש"אינם זוכים בחינוך הולם כמתחייב לפי החוק ובהעמדת הידע והכלים הנדרשים".
