מכעיס: בית המשפט העליון דחה היום (שישי) את בקשתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לפסול את השופטת דפנה ברק-ארז מלשבת בהרכב הדן בעתירות העוסקות בכהונתו. בהחלטתה קבעה השופטת כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר, אינה מבוססת כראוי, ואינה מעלה חשש ממשי למשוא פנים.
בקשת הפסלות נשענה על אירוע שהתרחש, לפי הטענה, במהלך תפילות ראש השנה האחרון בבית הכנסת "היכל משה" בתל אביב. על פי הנטען, בן זוגה של השופטת סירב להתפלל לצדו של השר יצחק וסרלאוף, חבר מפלגתו של בן גביר, ואף התבטא באומרו: "זה השר של בן גביר". בהמשך, כך נטען, עזב את המקום.
בפתח החלטתה מתחה השופטת ברק-ארז ביקורת חריפה על עיתוי הגשת הבקשה. לדבריה, האירוע התרחש לכאורה כבר ב־23 בספטמבר 2025, אולם הבקשה הוגשה רק ב־8 בינואר 2026 – כשבוע בלבד לפני מועד הדיון שנקבע בעתירות. השופטת ציינה כי להתנהלות זו לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת, ואף לא הסבר כלשהו.
עוד באתר:
בהחלטתה הדגישה כי טענת פסלות אינה יכולה לשמש כלי טקטי בידי בעלי דין. היא הזכירה פסיקה קודמת שלפיה אין מדובר ב"נשק סודי" שניתן לשלוף בשלב מאוחר, בהתאם לנוחות הדיונית של צד זה או אחר.
לגופו של עניין קבעה השופטת כי גם אם אכן נאמרו הדברים שיוחסו לבן זוגה, אין בכך כדי לפסול שופטת מלדון בתיק. היא הבהירה כי לא הייתה מודעת לאירוע בזמן אמת, ואף לא נכחה בבית הכנסת בעת ההתרחשות הנטענת. לדבריה, עד לפרסומים בתקשורת בתחילת אוקטובר 2025 כלל לא הייתה ערה לכך שנוצרה מחלוקת כלשהי סביב אותו מקרה.
עוד הדגישה השופטת כי בניגוד לפרסומים שונים, משפחתה לא חדלה מלהתפלל בבית הכנסת המדובר. היא ציינה כי חזרה להתפלל במקום פעמיים נוספות – בערב יום כיפור וביום כיפור עצמו – מבלי שבחרה להימנע מהגעה למקום.
השופטת ברק-ארז דחתה גם את התשתית העובדתית שעליה נשענה הבקשה, וקבעה כי היא מבוססת בחלקה על השערות ועדויות שמיעה בלבד. בהחלטה צוין כי תצהירו של השר וסרלאוף כלל ביטויים כגון "ניתן להניח" ו"דברים שנמסרו לי", וכי אין בכך תשתית עובדתית או משפטית מספקת לצורך פסילת שופט.
בסיום ההחלטה הביעה השופטת צער על כך שטענות שעלו תחילה בשיח התקשורתי מצאו את דרכן, בחלוף חודשים, לבקשת פסלות פורמלית. היא הדגישה כי היא ובני משפחתה ביקשו אך לציין את חגי תשרי בהתאם למסורת שבה נהגו במשך עשרות שנים, והבהירה כי אין מקום לעשות שימוש בבקשות פסלות כאמצעי אסטרטגי לשינוי הרכב שיפוטי, תוך יצירת הליכי סרק.
כזכור, מוקדם יותר השבוע הגיש השר בן גביר בקשה רשמית לפסילת השופטת ברק-ארז, בטענה כי האירוע האמור יוצר חשש כבד למשוא פנים ופוגע במראית פני הצדק. הבקשה הוגשה על רקע עתירות התלויות ועומדות בבג"ץ, המבקשות להביא להעברתו מתפקיד השר לביטחון לאומי.
ברקע הדברים, בתחילת החודש הגיבה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לעתירות וקבעה כי יש להוציא צו על תנאי שיורה לראש הממשלה לנמק מדוע אינו מעביר את בן גביר מתפקידו. בן גביר הגיב לדברים בחריפות ואמר: "את עבריינית, אני לא סופר אותך". בעבר פורסם כי בהרב-מיארה התריעה בפני בן גביר כי אם לא יחתום על קידומה של רינת סבן, תצטרף לעתירות נגדו – צעד שכעת אכן יצא אל הפועל.
הדיון בעתירות צפוי להתקיים כמתוכנן, בהרכב הכולל גם את השופטת דפנה ברק-ארז.
