בצעד שמסמן שינוי תפיסתי עמוק, צה"ל מציג תוכנית רב שנתית חדשה לחמש השנים הקרובות שמבקשת להניח תשתית אחרת לאופן שבו יפעל הצבא במלחמה הבאה. בתדרוך שנמסר בימים האחרונים עולה תמונה ברורה: המעבר מתפיסת התגוננות והכלה לתפיסה שמעמידה במרכז את הכרעת האויב בכל הזירות.
התוכנית החדשה, הנקראת תר״ש חושן, מיועדת לשנים 2026 עד 2030 ונבנית בימים אלו באגף התכנון, בהובלת הרמטכ״ל. לדבריו, מדובר בתוכנית שמניחה מסילות חדשות לצה״ל, על בסיס לקחי השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו. לא עוד התאמות נקודתיות, אלא ניסיון לעצב מחדש את בניין הכוח, שיטות הפעולה וההיערכות העתידית של הצבא.
על פי תפיסת הרמטכ״ל, השנה הקרובה תתנהל בשני מאמצים מקבילים. מצד אחד הפעלת כוח רציפה בכל הגזרות ובניית תוכניות אופרטיביות, ומצד שני בניין הכוח באמצעות התר״ש עצמה. שני הצירים הללו אמורים לפעול במקביל ולא אחד על חשבון השני.
עוד באתר:
הבסיס שעליו נבנית התר״ש הוא תהליך רחב של הפקת לקחים. בצה״ל מדגישים כי התוכנית נשענת על סיכום תחקירי השבעה באוקטובר, תחקירי המלחמה והלמידה שנעשתה עם מפקדים בשטח לאחר יותר משנתיים של לחימה עצימה. לצד זאת, התוכנית אינה עוסקת רק בעבר, אלא מנסה להביט קדימה ולהיערך למאפייני המלחמה הבאה.
לצורך כך חילק הרמטכ״ל את התכנון לשלושה טווחי זמן ברורים: קרוב, בינוני ורחוק. עבודת המטה אמורה להסתיים עד חג הפסח הקרוב, בתחילת אפריל 2026, ולאחר מכן תצא התוכנית ליישום, בכפוף למצב הביטחוני.
שלוש אבני יסוד עומדות בבסיס התר״ש: מוכנות למלחמה, חזרה לכשירות ואתגרי העתיד. סביבן נבנתה התוכנית כולה, תוך ניסיון לתת מענה הן לשחיקה שנוצרה במהלך הלחימה והן לאיומים המתפתחים בזירות השונות.
השם חושן אינו מקרי. בצה״ל מסבירים כי הוא מבטא סינרגיה ואחדות בדימוי של שתים עשרה אבנים וזהות אחת, חיבור לאנשים באמצעות תפיסת פיקוד הקרובה ללב, וחזרה לשורשים וליסודות כבסיס לעשייה הצבאית.
בתוך המסגרת הזו הוגדרו שנים עשר נושאי ליבה. בראשם עומדים האנשים. לאחר יותר משנתיים של מלחמה, כוח האדם, בסדיר, בקבע ובמילואים, הוצב כמרכיב מרכזי בתוכנית. בצה״ל מתכוונים לגבש תוכנית פעולה לטיפול, פיתוח, הוקרה ותגמול של המשרתים, מתוך תפיסה שהאנשים הם מקור העוצמה של הצבא.
נושא מרכזי נוסף הוא מוכנות למלחמה, ובפרט למלחמה בהפתעה. לפי התר״ש, צה״ל צריך להחזיק בכל עת גם תוכניות הגנה וגם תוכניות התקפה שמכוונות להכרעת האויב בכל הגזרות, כולל תרחיש של מלחמה רב זירתית.
לצד זאת, מושם דגש על חזרה לכשירות ושיקום. אחרי תקופה ממושכת של לחימה, נדרשת עבודת עומק בשיקום פלטפורמות, חימושים, מלאים ותשתיות, תוך המשך אימונים והכשרות ושמירה על כוננות בגבולות.
הגבולות עצמם מוגדרים כזירה הדורשת שינוי. התר״ש קובעת בניית תוכניות לביצור הגבולות, מניעת התבססות אויב, מניעת חדירה ומוכנות למענה מהיר בכל זמן ובכל מימד.
בתחום ההגנה האווירית והרקטית, צה״ל מתכוון להמשיך ולחזק את המענה לאיומים מהאוויר ומהרום הקרוב לקרקע, תוך התאמה לאיומים המתפתחים בכלל הזירות.
מעבר לגבולות הקרובים, מוקדש פרק ייעודי לאיומים במעגל השלישי ובעומק, כאשר איראן מוגדרת כאויב מרכזי. לפי התוכנית, יידרש חיזוק היכולות לניהול מערכות ולפעולה במספר זירות רחוקות במקביל.
התמרון הקרקעי חוזר למרכז הבמה. בצה״ל מציינים כי המלחמה הדגישה את חשיבות התמרון הרב מימדי, בדגש על כוחות היבשה, ואת הצורך לחזק את ההכשרות, האימונים והכשירות של הכוחות לצורך תמרון אפקטיבי וקטלני.
נושאים נוספים כוללים שמירה על רציפות תפקודית תחת אש, חיזוק יכולות האיסוף והמודיעין, בניין כוח בעולמות הדיגיטל, המידע והבינה המלאכותית, הרחבת השימוש ברובוטיקה ואוטונומיה, והיערכות לעולם שבו החלל הופך ממימד תומך למימד לחימה של ממש.
כל אחד מנושאי הליבה מובל על ידי צוות ייעודי בראשות אלוף, ולצדם פועלים צוותים רוחביים שעוסקים בהתייעלות, הפתעות טכנולוגיות ותרבות ארגונית.
בצה״ל מסכמים כי תר״ש חושן היא תוצאה של למידה עמוקה מתקופה של חיכוך מבצעי עשיר ומלחמה ממושכת, ונועדה לאפשר בניין כוח רלוונטי ואפקטיבי מול אתגרי העתיד. לדבריהם, האחריות המוטלת על הצבא היא לתכנן קדימה לא רק לשנים הקרובות אלא לעשור ביטחוני מורכב, תוך הבטחת מוכנות מיידית למלחמה והגנה על מדינת ישראל ואזרחיה.
מעבר להצגת סעיפי התר״ש והמבנה המקצועי שלה, בין השורות ניכרת גם תזוזה תפיסתית שקטה אך ברורה. צה״ל לא אומר זאת במפורש, אך עצם הדגשת מושגי ההכרעה, התמרון הקטלני והמוכנות למלחמה רב זירתית מציירת תמונה של צבא שמבצע חשיבה מחדש על נקודת המוצא שלו. אחרי שנים שבהן ניהול סיכונים, הכלה והימנעות מהסלמה היו חלק בלתי נפרד מהשיח הביטחוני, התר״ש החדשה משדרת הבנה שהמציאות האזורית מחייבת גישה אחרת: לא רק לבלום ולנהל עימותים, אלא לבנות יכולת שמטרתה הכרעה ברורה של אויבים, גם במחיר חיכוך יזום ומתמשך.
העיסוק החוזר במוכנות למלחמה בהפתעה, בביצור גבולות, בהעמקת התמרון ובחיזוק יכולות העומק מול איראן, מעיד על הפנמה של לקחי השבעה באוקטובר לא כאירוע נקודתי אלא ככשל תפיסתי רחב יותר. התר״ש אינה מסתפקת בשיקום מה שנפגע, אלא מנסה להגדיר מחדש מהו צה״ל שנערך למלחמה הבאה: צבא שפועל מתוך הנחה שהעימות הבא עלול להגיע ללא התרעה, במספר זירות במקביל, וידרוש יוזמה התקפית ולא רק תגובה.
עם זאת, השינוי מוצג בזהירות. אין הצהרות דרמטיות ואין ניסוחים חדים על נטישת תפיסות עבר, אלא תהליך מדורג, מקצועי ומבוקר, שמבקש לשלב בין הפקת לקחים מהעבר לבין הסתכלות קדימה. במובן הזה, תר״ש חושן משקפת לא מהפכה מוצהרת, אלא החלפת דיסקט שקטה: פחות ניהול שגרה מתוחה, יותר הכנה למערכה שבה צה״ל נדרש להכריע, ולא רק להכיל.
