שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת התראיין הערב ב'מהדורה המרכזית' של 'קול חי' והתייחס בהרחבה למצב הכלכלי של ישראל לאחר המלחמה, ליוקר המחיה, למשבר הדיור ולרפורמות שמשרדו מקדם. בדבריו שרטט תמונה אופטימית של הכלכלה הישראלית לצד הכרה בקשיים היומיומיים של האזרחים, והדגיש כי הפתרונות נמצאים בתהליכים עמוקים ולא בצעדי בזק.
כבר בפתח הראיון, כאשר נשאל על סוגיות ביטחוניות רגישות, אמר ברקת כי בעיניו עדיף להמעיט בדיבורים ולהרבות בעשייה. "בנושאים כאלה רגישים עדיף לעשות יותר ולדבר פחות. לא לתת פרספקטיבה ומידע, הרי האיראנים מקשיבים לנו, גם לכם ברדיו קול חי, ולכן אני מציע פשוט לא לדבר, ואם צריך לפעול".
בהמשך עבר השר לנושא הכלכלי והתייחס לטענות בדבר מצב קשה של המשק. "הבורסה של ישראל נמצאת בשיא של כל הזמנים, היא צמחה בערך תשעים אחוז בשנתיים האחרונות. כלכלת ישראל צפויה לצמוח בשנה הקרובה בארבעה עד חמישה אחוזים, האבטלה פחות משלושה אחוזים, וכשאני מדבר עם שרי כלכלה בעולם הם פשוט בהלם ממה שקורה כאן", אמר. לדבריו, העולם רואה בישראל מדינה שיצאה מחוזקת מהעימותים האחרונים. "כולם מבינים שגברנו על אויבינו. זה שעוד לא נגמרה המלחמה זה נכון, וזה שיכולים להיות עוד סבבי אלימות זה נכון, אבל מבחינת העולם קרה כאן משהו דרמטי".
עוד באתר:
המגיש אבי מימרן ביקש להציג גם את הצד השני של המציאות הכלכלית, והפנה את הדיון למשבר הדיור וליוקר המחיה. "קשה לקנות כאן דירה, כמעט בלתי אפשרי. המחירים בשמיים, השכירות יקרה, סל המזון והוצאות המחיה חונקים", אמר. ברקת השיב והצביע על שורש הבעיה: "יש לנו מונופול ענק במדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל. הוא רוצה להוציא הון מהקרקע וזו טעות. צריך להוריד את מחיר הקרקע למחיר שווה לכל נפש. המדינה תקבל את הכסף חזרה בריבית דריבית, דרך יותר כסף פנוי לזוגות צעירים".
לדבריו, הוא מציע לפרק את רשות מקרקעי ישראל ולהעביר סמכויות למשרדי הממשלה השונים, כדי לקצר הליכים ולשחרר קרקעות בהיקפים גדולים. "הנושא הזה על השולחן. זה לא בשמיים, זה גוף שעושה את העבודה שלו לא טוב, וצריך לשנות את זה בהדרגה ובשכל".
בנוגע ליוקר המחיה בתחום המזון, הדגיש ברקת את הרפורמה של פתיחת השוק ליבוא. "עד לפני שנה רוב המוצרים שאפשר לקנות באירופה אי אפשר היה להכניס לישראל. העברנו מהלך שנקרא מה שטוב לאירופה טוב לישראל, אימצנו את הרגולציה האירופית ואפשרנו ליבואנים להביא מוצרים זולים ואיכותיים. זה מגדיל את ההיצע ומגדיל את התחרות". לדבריו, מדובר במהלך מוסכם שעבר בכנסת ללא מתנגדים, אך השפעתו תורגש בהדרגה. "זה לוקח זמן עד שהיבואנים מתחילים להביא מוצרים, אבל אין על זה מחלוקת שזה הכיוון הנכון".
בשלב זה התייחס השר ליוזמה חדשה שמשרדו עומד להשיק. "אנחנו יוצאים עכשיו בפרויקט שנקרא הסל של ישראל. בחרנו את מאה המוצרים הכי נמכרים בישראל, ונעשה תחרות בין הרשתות הגדולות. רשת שתדע להביא את הסל הזה במחיר הכי זול תזכה, ואנחנו נמליץ לציבור לקנות אצלה". לדבריו, הרשת הזוכה תתחייב למחיר קבוע לשנה. "ההערכה שלנו היא חיסכון של בערך אלפיים שקלים לשנה למשפחה, וכמיליארד שקלים בשנה לציבור כולו".
מימרן ביקש לדעת מתי הציבור יראה שינוי ממשי על המדפים, וברקת השיב כי מדובר בתהליך עומק. "אין פה קיצורי דרך. זו רפורמה עמוקה והיא קורית. תחרות בהרחבת ההיצע ותחרות בצד של הביקושים זה מה שמוריד מחירים, וזה לוקח זמן".
בהמשך השיחה עבר הדיון לפן החברתי והיכולת לנהל שיח בחברה הישראלית. "אנחנו הפכנו לשבטים שמנותקים אחד מהשני", אמר מימרן. ברקת השיב בהסכמה מלאה: "כמה שאתה צודק. אבל אין סיכוי להתייאש. השאלה היא לא מי צודק, אלא איך חיים ביחד. בירושלים למדנו לחיות יחד, חרדים, חילונים ודתיים".
בהתייחסו לסוגיית הגיוס אמר השר כי המציאות הביטחונית השתנתה. "עד השבעה באוקטובר חשבו שצריך צבא קטן וחכם, והיום ברור שאנחנו חייבים את הציבור החרדי מתחת לאלונקה. צריך להפריד בין לומדי תורה, שצריך לכבד ולסייע להם, לבין מי שלא לומד תורה וצריך להתגייס ולהשתתף בנטל. יש לזה הסכמה רחבה, ועכשיו צריך לגרום לזה לקרות בפועל, לא בכפייה אלא בחוכמה".
האזינו לראיון המלא מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':
