המתיחות עולה

בג"ץ דחה את הדיון בעניינו של בן גביר ומאיים בצו

בג"ץ דחה את הדיון בעתירות לפיטורי בן גביר והרחיב את ההרכב, אך איים בצו על תנאי בשל שתיקת נתניהו

קובי אליה

כ"ד בטבת תשפ"ו, 13/01/26 23:57

א+

א-

איתמר בן גביר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שופטי בית המשפט העליון, החליטו הערב (שלישי) לדחות את הדיון בעתירות הדורשות להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. הדיון, שהיה אמור להתקיים ביום חמישי הקרוב, בוטל בהחלטת השופט יצחק עמית, אשר הורה במקביל על הרחבת הרכב השופטים משלושה לחמישה. הנימוק המרכזי לביטול הדיון המיידי הוא "היעדר התייחסות עניינית של ראש הממשלה", מהלך המעיד על המתיחות הגוברת בין הרשות השופטת לרשות המבצעת סביב סוגיית כהונתו של השר.

השופטים קבעו בלוח הזמנים החדש כי הדיון בעתירות יתקיים בהרכב המורחב לא יאוחר מסוף חודש מרץ, אך לצד הדחייה הם שיגרו איתות אזהרה ברור לכיוונו של נתניהו. בהחלטתם ציינו השופטים כי בעקבות חוסר התגובה מצד ראש הממשלה, ההרכב המורחב "ישקול הוצאת צו על תנאי" ומודיעים כי החלטה בעניין זה תינתן עד סוף החודש הנוכחי. משמעות הדבר היא כי נטל ההוכחה עלול לעבור למדינה, מה שיחייב אותה להסביר מדוע לא יפוטר השר.

עוד בטרם התקבלה ההחלטה הדרמטית של בג"ץ, הגיש הבוקר השר איתמר בן גביר את תגובתו לעתירות באמצעות עורך דינו, דוד פטר. בכתב התגובה יצא השר למתקפה חזיתית נגד היועצת המשפטית לממשלה וטען כי דרישתה להדיחו היא חסרת תקדים. בטיעוניו הבהיר השר כי "אין אח ורע בתולדות הדמוקרטיות המערביות להדחת שר מכהן באמצעות צו שיפוטי", ובכך ניסה לערער על עצם סמכותו של בית המשפט להתערב במינויים פוליטיים של נבחרי ציבור.

בן גביר לא הסתפק בטיעונים עקרוניים והאשים את היועמ"שית בשיקולים זרים, הנובעים מכך שהוא "קרא לפיטוריה למן היום הראשון של כהונתו". השר התייחס להלכת דרעי-פנחסי המאפשרת הדחת שרים במקרים פליליים, וטען כי במקרה שלו אין כל בסיס משפטי לכך. "בענייננו הרשעה אין, כתב אישום אין, הודעה על הגשת כתב אישום אין, חקירה אין, בדיקה אין, דו"ח ציבורי אין – אזי עתירה מניין?!", תהה השר בתגובתו לבית המשפט.

לשיטתו של השר לביטחון לאומי, המניע האמיתי מאחורי הקריאה לפיטוריו הוא פוליטי לחלוטין ונובע מתוך "הצלחה בקידום מדיניות שבהרב מיארה לא אוהבת, ולא עלה בידיה למנוע זאת בכלים שבידיה". עורכי דינו הוסיפו וכתבו כי "אם משהו מן הפעולות של השר לביטחון לאומי היה מצדיק חקירה פלילית, חזקה על היועצת המשפטית לממשלה שהיא הייתה פותחת בה באופן מיידי. אך היועמ"שית לא מצליחה ולו לפתוח בבדיקה פלילית כנגדו, כי אין על מה".

התגובה לבית המשפט סיכמה באזהרה מפני פגיעה בדמוקרטיה הישראלית ובבחירת הבוחר. נטען כי "העתירות דנן מבקשות לרמוס ברגל גסה את זכויותיהם הפוליטיות של למעלה מחצי מיליון מאזרחי מדינת ישראל כמצביעים ישירים, של למעלה משני מיליון מצביעי הקואליציה ושל מיליונים אחרים אשר עודם מאמינים בזכויות פוליטיות לזולתם ובשלטון החוק, גם אם אינם תומכים בקואליציה". במקביל לזירה המשפטית, ראשי סיעות הקואליציה שיגרו מכתב לראש הממשלה בקריאה שלא לציית לפסיקת בג"ץ אם יורו השופטים על פיטורי השר.