מגלות לגאולה: הפלייליסט המוזיקלי של פרשת וארא

פרשת וארא – מברכים חודש שבט תשפ"ו: כבכל שבוע אני שמח להגיש לכם, תושבי ארץ ישראל הקדושה וגם לחברים פה בניו יורק או בלונדון ולכל יהודי בעולם – את 'הפלייליסט השבועי' – רצף שירים ללא הפרעות עם הקשרים למאורעות הזמן והמקום ומתוך פרשות השבוע.

כבכל שבוע אני רוצה לקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך ולתת קרדיט על דברי התורה למני גירא שורץ, מגיש התוכנית 'שעתיים לשבת' כל ערב שבת בין 12:00 ל-14:00 ב'קול חי מיוזיק' 102.5 FM שמביא כל שבוע דברי תורה והקשרם לפרשת השבוע בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו.

על הפסוק וידבר אלוקים וכו' "אני השם", ה'ספורנו' מפרש: אני ה' – מקיים המציאות" כלומר לא רק מה שהמציא וייצר את המציאות שאנו רואים אל מול עינינו, אלא גם מי שמקיים את המציאות בכל רגע ורגע, אין בנמצא שום ישות וקיום זולת מה שאני משפיע. כי אחד מעיקרי האמונה הוא: הקב"ה אחד יחיד ומיוחד היה הווה ויהיה". השיר: אחד יחיד של מנדי וולד, לחן של יוסי גרין.

—

"וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'" אומר רש"י דיבר איתו משפט, על שהיקשה לדבר ולומר "למה הרעתה לעם העם הזה": לכאורה איפה אנחנו מוצאים בפסוק שהוא דיבר איתו משפט, יש את ההסבר הרגיל המובן מאליו שכיוון שכתוב 'אלוקים' – אלוקים זו מידת הדין.

בספר ערוגת הבושם מפרש כך: בנוהג שבעולם כשאדם מגיע לפני מלך אם הוא שוכח איזה שהוא מנהג של נימוס, מזכירים לו ואומרים לו, אל תשכח לפני מי אתה עומד. זה מה שהיה כאן, דווקא אחר שמשה רבינו הקשה ואמר לקדוש ברוך הוא למה הרעתה, שם כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר לו אני ה'. ומזה הדבר היה קשה למשה רבינו, שכביכול הוא הסיח את דעתו מקיומו מלכותו של השם יתברך. הדבר הזה – להסיח דעת מהשם יתברך – בעיני הצדיקים מהווה חיסרון גדול מאוד, כי הם מודעים ומכירים את הפסוק הידוע "דע לפני מי אתה עומד" – וזה ההסבר של הרש"י הזה, מדוע משה הרגיש וידע שהקדוש ברוך הוא מדבר איתו משפט? בגלל ה'דע לפני מי אתה עומד', ולכן הייתה לו חלישות הדעת שכביכול הסיח את דעתו לרגע אחד מקיומו ממלכותו של הקדוש ברוך הוא. השיר: "דע לפני מי אתה עומד" של אברהם פריד.

—

ביאור נוסף כפי שמובא בנביא בישעיהו את הפסוק הידוע בכל צרתם לא צר היינו כשישראל נמצאים בצרה לקדוש ברוך הוא נמצא עמם כפי שאומר לנו גם הפסוק עמו אנוכי בצרה. כפי שנאמר בזוהר שכינתא בגלותא. וזה הביאור שהתביעה על משה רבנו היה על כך שהוא הקשה ואמר למה הרעתה לעם העם הזה – שהוא הצטער על הצער שהיה לעם ישראל והוא לא הצטער על הצער הגלות שהשכינה הקדושה נמצאת בו. גם בימינו אנו כשבני ישראל פזורים בעולם אנחנו צריכים להתפלל לפני שאנחנו מתפללים על הצרות שלנו עצמנו. צריכים להתפלל קודם על הצער השכינה. ולכן אנחנו מתפללים על צער השכינה הן בתפילת שמונה עשרה את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. בברכת המזון ובני ירושלים עיר הקודש וכו'. נזכרתי בשיר נוסטלגי של פרחי מיאמי את צמח דוד.

—

נמשיך אל הפסוק הבא; "וארא". אמר רבי צבי מזידיטשוב שהמילה וארא ראשי תיבות "אני ראשון ואני אחרון". שמתי שיר מיוחד של יוני שלמה "אמת אתה הוא ראשון וכו'. אגב, ממליץ לכם לשים אוזן בשיר כשהוא שר "ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע" אישית אני יכול לשים את הקטע הזה בלופ של כמה דקות ולשיר אותו שוב ושוב.

—

לכן אמור לבני ישראל…ביאור יפה שמביא בספר תולדות חיים על מעלת התורה. פעמיים בתורה כתוב לכן אמור. פעם אחת כאן. ופעם נוספת בחומש במדבר פרק כ"ה לכן אמור הנני נותן לו את בריתי. ויש לבאר משני הפסוקים הללו בדרך מוסר את הקשר ביניהם שאדם למעשה נבנה משני הפכים האחד גשמי והשני רוחני. הנשמה והגוף נמצאים כל הזמן במלחמה פנימית. והדרך איך האדם יכול לאזן בין שני ההפכים הללו זה באמצעות התורה. כשאנחנו נעשה את כל הגשמיות בעולם הזה גם היא לשם שמיים למשל בשביל שיהיה לנו כוח ללמוד תורה. לעשות חסדים וכו' זה האיזון המושלם בין נשמה לגוף וכך מסתדרים שני הפסוקים ביחד גם לכן אמור בני ישראל אני ה' הדרך שלכם אתם צריכים להתקדש איך אתם מתקדשים באמצעות התורה שהרי התורה היא הברית בכך שתתקדשו באמצעות התורה אתן לכם גם את בריתי שלום בתוככם. כפי ש-בני פרידמן שר את המילים של הבעל התניא שהיארצייט שלו היה ביום שלישי. 'כי יסוד ושורש כל התורה הוא להגביה ולהעלות הנפש על הגוף מעלה מעלה'.

—

פסוק יג וידבר ה' אל משה ולאהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים. הבאתי כאן שני ביאורים וכמובן שיר לכל אחד.

לכאורה בפסוק הזה רואים ציווי אל פרעה וגם ציווי על בני ישראל – ולכאורה לא מפורש בתורה מה היה הציווי לבני ישראל. מפרש רבי חנוך מאלכסנדר שהציווי נמצא דווקא בפסוק הבא: 'אלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור ישראל וכו' מסביר רבי חנוך מאלכסנדר, הציווי שהקדוש ברוך הוא ציווה את משה ואהרן – להעביר את המסר הזה לבני ישראל, כלומר הביטו וראו מהו מקורכם, אתם כולכם בנים לשבטי י-ה שהם כולם צאצאים של האבות הקדושים, אתם הרי בני מלכים, אל תשכחו על אף השעבוד שבו אתם נמצאים – ועכשיו אתם למעשה באופן גשמי כעבדים – אל תשכחו את מהותכם וזכרו ש'יהודים הם בני מלכים' כפי שליפא שמעלצער שר, וכך הם צריכים לנהוג.

הביאור השני. בירושלמי בראש השנה כתוב אמר רבי שמואל בר יצחק שבשעה זו נצטוו בני ישראל על עניין שילוח עבדים. למה דווקא בשעה זו כשהם עדיין משועבדים במצרים ומחכים לגאולה. רבי חיים שמולביץ זצ"ל מבאר כך. יצר האדם הוא כשהוא נמצא בשליטה על סביבתו וכמובן לעבדים.קשה לו לשחרר את זה. ולכן דווקא אז כשבני ישראל נמצאים עדיין בהרגש הזה של עבדים. כשהם מרגישים את ההרגש הזה הם יוכלו להבין בעתיד שלא לעשות זאת כך גם לעבדים. וממילא יוכלו לקבל בשמחה את המצווה הזאת ויבינו איך לשחרר את העבדים.

כתוב במשנה אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה זה ויהי רצון שנזכה כולנו לא להיות עבדים לא של עצמנו ולא של אף אחד. נשמע כאן שיר לא כ"כ מוכר של יוסי מאיר.

—

בפרשה לומדים את העניין של ד' לשונות של גאולה, והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. בירושלמי למדים מפה שהעניין של ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה. ה'חידושי הרים' שואל למה קודם והוצאתי ואחר כך והצלתי? הרי סדר הדברים זה שקודם מצילים ואחר כך מוציאים. מסביר ה'חידושי הרים' בדרך הבאה: כשאדם נמצא בתוך הצרות הוא מתקשה לראות את הישועה באופק, רק לאחר מכן כשהוא יוצא מאותה צרה הוא מביט לאחור ואומר 'וואו מה עשה לי הקדוש ברוך הוא, איזו ישועה הביא לי'. אנו מבקשים גם היום תושיע אותנו ממש באותה בחינת יציאת ממצרים, שנצא מהמיצרים שלנו ונזכה לגאולה כי הגיע כבר זמן הגאולה כפי ששר לנו ליפא שמעלצער. בהמשך לכך, עוד פירוש יפה של ה'חידושי הרים': הצעד הראשון לגאולה זה שהגלות תמאס על בני ישראל, שבני ישראל יבינו שהם לא יכולים יותר להיות במצרים, לא יכולים לסבול יותר את הטומאה, כי כידוע הם כבר היו במ"ט שערי טומאה וממש ברגע האחרון לפני שער הנו"ן הוציא אותם הקדוש ברוך הוא. ולכן קודם כל 'והוצאתי' הוציא אותם מתוך השעבוד הזה שכביכול הגלות היא דבר ללא קץ וללא ישועה חלילה, נתן להם את התקווה והאופק – וכך יכולנו אז ונוכל גם בעתיד בעזר השם להגיע אל הגאולה, כמו ששר אברהם פריד ארויס ארויס פון גלות ארויס.

—

"והבאתי אתכם… ונתתי אותה לכם מורשה". מביא ה"ילקוט החדש" שיש עוד מקום שהפסוק אומר "מורשה" וזה בפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב". אומר ה"ילקוט החדש" שזכות הקיום והמורשה בארץ ישראל היא רק בזכות שמירת התורה.

שלושה שירים על "תורה צוה לנו משה" יש לנו בפלייליסט, אברומי פלאם לחן של יוסי גרין והעיבוד של משה לאופר. פרחי שירה חדשה בניצוחו של נחמן סלצר שגם הלחין את השיר. והשלישי של נפתלי משה שניצלער בלחנו של יצחק האניג. העיבוד של ישראל לאם

—

הקב"ה אומר למשה "בא אל פרעה ואמרת אליו "שלח את עמי" (אם לא, יהיו "מכות" – דצ"ך עד"ש באח"ב) אבל לפני ששמילי אונגר והחברים ישירו לנו דצ"ך עד"ש באח"ב, המילים הללו, "שלח את עמי" מזכירים לנו שיר של מרדכי בן דוד ) Let My People goבתרגום חופשי לעברית – שלח את עמי) שנכתב כחיזוק  לאסיר ציון המפורסם נתן שרנסקי. (אני תמיד אוהב שירים שביצעו בלייב. והפעם שיבצתי בפלייליסט ביצוע לשיר הזה ממופע האסק מס 1 – תקשיבו לעיבוד המדהים של ישראל לאם)

—

מכת צפרדע זו המכה היחידה שכתוב 'ויצעק משה אל השם' למה דווקא בצפרדע ויצעק משה אל ה' – אומר ה'שפתי חכמים' מכאן אנחנו למדים שיש עניין, כשאדם מתפלל להשמיע את התפילה לאוזניו. כי כשבני ישראל צועקים זה מה שמביא להם את הישועות. כפי שאייזיק האניג שר בלחנו של ישראל באדאנסקי: צעקו וה׳ שמע ומכל צרותם הצילם.

—

השירים הבאים הם מעין הפרשה וקישרתי אותם לשירי שבת.

הצפרדעים נכנסו לכל מקום, בתנורים ובאוכל וכו' ולמעשה לדמיין את המציאות של אז, המצרים למעשה אכלו סנדוויצ' צפרדע, אבל אנחנו "מתענג בתענוגים" עם סעודת שבת, וגם הילדים עושים "מסיבת שבת" (שבת פארטי באנגלית) – הבאתי שיר שלומי'ס שבת פארטי של מיכאל שניצלער מתוך האלבום 'שבתון' האלבום האחרון שהוא הוציא לפני פטירתו (סליחה שהשיר הזה באידיש)

—

עוד לפני "מסיבת שבת" חייבים גם לשיר זמירות שבת… במכת ברד כתוב "ויצא משה…ויפרוש כפיו אל השם". האבן עזרא כתב פיוט מאוד ידוע – צמאה נפשי. בסוף של הפיוט כתוב: אקוד (אשתחווה) על אפי, ואפרוש לך (בתפילה) כפי. עת כי אפתח פי בנשמת כל חי.

כמובן שנשמע את השיר של מוטי וייס שנמצא עכשיו במונסי לקראת המופע האסק השנתי שיהיה ביום ראשון. אבל קודם נשמע את מיכאל שניצלער והפעם לא שיר באידיש את השיר 'אקוד' מתוך האלבום ברכת הבנים.

—

המצרים שתו דם במקום מים. אנחנו אומרים כל שבוע בהבדלה וגם בזמירות במוצאי שבת ושאבתם "מים" בששון…תהנו מהשיר הותיק מאוד של אברהם פריד.

—

שבת מברכים: הזכרתי את המופע האסק. אחד מהאמנים שהופיע שנה שעברה ועשה כרפס במוח היה אלי שוובל. כמו כל ערב שבת מברכים שמתי את הביצוע מדהים של 'ברכת החודש' ע"י להקת לב טהור ואלי שוובל. שמתי גם את ברכת החודש של אברימי רוט בלחנו של יוסי גרין. וגם את השיר יחדשהו של ישראל פרנס

—

שיר לכבוד שבת: מה ידידות מתוך אלבום 'הכל שרים זמירות' שהפיקו סוקי ודינג בביצוע של אברהם פריד. כפי שהזכרתי קודם המצרים אכלו סנדוויצ' צפרדע אבל אנחנו "מתענג בתענוגים" עם סעודת שבת עם בשר ודגים כפי שאנחנו שרים בליל שבת להתענג בתענוגים ברבורים ושליו ודגים.

סדר השירים לפרשת וארא – מברכים תשפ"ו

אחד יחיד – מנדי וולד

דע לפני – אברהם פריד

את מצח דוד – פרחי מיאמי

אמת – יוני שלמה

יסוד ושורש – בני פרידמן

בני מלכים – ליפא שמעלצער

בן חורין – יוסי מאיר

הגיע זמן הגאולה – ליפא שמעלצער

ארויס ארויס – אברהם פריד

תורה צוה – אברומי פלאם

תורה צוה – פרחי שירה חדשה

תורה צוה – יצחק האניג

Let My People Go – מרדכי בן דוד

דצ"ך עד"ש באח"ב – שמילי אונגר וחברים

צעקו – אייזיק האניג

אקוד – מיכאל שניצלער

חי חי חי – מוטי וייס

שלומי'ס שבת פארטי – מיכאל שניצלער

ושבתם מים בששון – אברהם פריד

ברכת החודש – לב טהור

ברכת החודש – אברימי רוט

יחדשהו – ישראל פרנס

מה ידידות – אברהם פריד מתוך אלבום הכל שרים זמירות