בס"ד, ערש"ק פר' 'וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב', כ"ח טבת תשפ"ו, כבוד ידידיי ומכריי קוראי הגליון 'מעדני הפרשה' והמצפים להקדמה: סוף תקופה, הציפורים עזבו את הקן בזה אחר זה וכעת היונה האחרונה יוצאת ופורשת כנפיים לדרכה בשעה טובה.
הרגשות מעורבים, 35 שנות הורות ללא הפסקה, וכעת חוזרים לשנה ראשונה. לא בדיוק, כמה דברים בכל זאת השתנו, הזקן הלבין והנכדים מצייצים והזוגות מבקרים, אני כבר לא קופץ 5 מדרגות בזינוק אחד, אבל רוב הזמן 4 הקירות יארחו אותנו לבד, רק לזכור ולא לשכוח לרגע, שה' יתברך איתנו כל הזמן, היה הוה ויהיה.
העליה לתורה של חתן בשבת שלפני נישואיו נקרא בארץ ישראל 'אופרוף', שפירושו: קוראים לו לעלות (לתורה), בעגה המקומית בארה"ב קוראים לזה 'באווארפן', שפירושו בתרגום חופשי, זריקת ה'פעקאלאך' מהעזרת נשים, ישירות לעבר ראשו של החתן.
עוד באתר:
יתכן שמקור המנהג הוא כדי להראות לחתן, שגם כשהוא חוטף 'פעקאלאך' בחיים ופה ושם זה קולע ונותן לו 'זעץ' לתוך הפרצוף, שיתבונן לרגע מי זורק את זה עליו?, הוא תיכף יגלה שזה לא אחר מאשר אמו והאחיות (לפעמים גם השויגער) ושאר האנשים שאוהבים אותו וחפצים בטובתו, ואם יתבונן אל תוככי ה'פעקאלע', יגלה שיש שם דברים מתוקים וערבים לחיך וצריך לברך עליהם ברכת הנהנין.
השתתפתי פעם בישיבה הגדולה בלייקווד, בשמחת 'באווארפן' של ה'עלטערער', כלומר, הבחור הכי מבוגר של הישיבה שעבר כבר את גיל 50, משום שחשקה נפשו בתורה, (יש כאן כמה כאלו) ורק כאשר הבין כי השעון לא עוצר מלכת ותיכף הרכבת האחרונה יוצאת מן הרציף, ואם לא עכשיו אימתי? והוריו הישישים התחננו שהם כל כך כמהים לזכות להוליכו לחופה, הסכים סוף סוף לשמוע שידוכים, אולי עוד יזכו.
כמובן שהשמחה הרקיעה שחקים והכינו לכבודו 'פעקעלעך' עם ממתקים כמנין שנותיו, כל פעקאלע פצצה, מילאו שם את כל מה ששכב על הלב כל עשרות השנים שהמתינו ליום הזה, וכאשר התחילו לצלוף בו את הפעקאלאך, הוא התפתל מכאבים, תבינו, הוא כבר לא ילד, אינו דומה בחור בן 20 שחוטף ניילון ממולא בפניו, לישיש בן 50 פלוס, שזה חובט על עורו המקומט, הוא ניסה להסתיר את ראשו בטלית ולחפות בידיו על פרצופו וצווארו.
ניגשתי אליו לאחל לו 'מזל טוב' ואמרתי לו שכעת התחדש לי פירוש חדש על התחינה 'אל תשליכנו לעת זקנה', מען זאל נישט באווארפן אויף דער עלטער, תרגום: שלא נמתין עם ה'באווארפן' עד לעת זקנה.
בחסדי השם, השבת הבאה עלינו לטובה, העליה לתורה לחתן היקר והחשוב חנניה יו"ט קליין הי"ו שישא השבוע בשעטו"מ את הבת זקונים שלנו, כמעט רציתי לכתוב 'הבת ת"ח שלי', כי כ"כ הרבה התפללתי שלפחות אחת מבנותיי תגדל להיות בת תלמיד חכם, שבת פרשת 'וארא – אל האבות', אבות מכלל דאיכא תולדות, והאופרוף אכן בבית מדרשו של האדמו"ר מ'תולדות מרדכי' שליט"א בלייקווד, החתן בקושי בן 20 תלי"ת.
יש להודות ללא הרף על כל הטוב אשר גמלנו השי"ת ברוב חסדיו והרעיף עלינו כל טוב, לא תמיד הטוב ניכר לעינינו הגשמיות, אבל תמיד יודעים שהאבא עומד מאחורי זה ואבא תמיד רוצה את טובת ילדיו ומרחם עליהם כרחם אב על בנים.
אמרו חז"ל 'הזמנה מילתא היא', כל אחד מכם חשוב בעיני כאח, אשמח בכל מי שנמצא באזור שיכנס לאחל מזל טוב, יום שלישי הבעל"ט באולם 'חיידר' בלייקווד, ומי שנמצא במרחקים, שיאחל מזל טוב מרחוק, אני מאמין גדול בברכות של יהודים, כל ברכה יהלום.
סיפרתי לכם מיד אחר האירוסין כמה סיפורים על חברים שסיפרו לי כיצד הסכומים העצומים הנדרשים הגיעו אליהם באופן פלאי, מסתבר שגם אני אוכל לכתוב כמה מאמרים על כך, היו ימים שהייתי חייב לשלם סכומים גדולים שהתחייבתי לנדוניא ואולם וקייטרינג וכל השאר ולא היה לי צל של מושג 'כסף מנלן'? והקב"ה שלח לי באופנים בלתי צפויים ועוד היד נטויה, השבוע החשוב לפנינו ועדיין עיני נשואות אליו יתברך, מקור הטוב והשפע, שימשיך להרעיף ביד רחבה ובעיקר שימשיך לחזקנו באמונה צרופה ובמידת הבטחון הבהירה והאמיתית לזכור שאין עוד מלבדו וכל השפע מוכן ומזומן עבורנו והרבה שלוחים למקום.
הגליון עצמו, תוכו רצוף אהבה, חידושים שלא שזפתם עין מעולם, לדוגמא:
* מאז ולתמיד, הפולטיקאים נוהגים לפזר הבטחות בשטח ולשכוח מהכל כשחוזרים הביתה, ממי הם למדו זאת בפרשתנו?
* מדוע במכות 'כנים שחין וחושך' לא היה צריך התראה לפרעה? פשט פשוט כפשוטו.
* עשרת המכות נמשלו בתורה לשני ידים, איך כל מכה קשורה לאחד האצבעות שבידים? (רמז: אצבע אלקים היא השלישית, הבנתם למה?)
* תספרו מפרשת בראשית עד וארא – בא, כמה פרשיות יש? איך זה מתקשר יפה לחג הפסח שהם נושא הפרשיות הללו?
* מדוע בחצי השני של המכות חיזק ה' את לב פרעה וניטל ממנו זכות הבחירה?
אלו ועוד בגליון המיוחד שלפניכם.
