בהמשך לאסון הקשה במעון בירושלים, נפתחה ׳מהדורת הבוקר׳ בשיחה טעונה וחריגה בין המגישים בצלאל קאהן ודוד חכם, שעסקה לא בפרטי החקירה אלא באווירה הציבורית שנוצרה סביב האירוע ובקריאות המופנות כלפי הציבור החרדי עוד בטרם התבררו העובדות.
כבר בפתח הדברים הדגיש קאהן כי יש לנהוג באיפוק ובזהירות. לדבריו, ״אנחנו תחת הרושם עדיין של האסון הקשה, ואני חושב שאנחנו צריכים מאוד מאוד להיזהר לא להיות שיפוטיים כשאין לנו את כל המידע. עוד לא יודעים מה היה, ואין מסקנות״. הוא התריע מפני הקביעות הנחרצות שמופיעות ברשתות החברתיות ובחלק מכלי התקשורת, וציין כי ״אנשים ישר שופטים, ישר קובעים עובדות ויודעים בדיוק מה קרה שם, למרות שאף אחד עוד לא יודע״.
דוד חכם הצטרף לדברים בחריפות רבה יותר, והפנה את הביקורת בעיקר כלפי דוברים חרדים הממהרים להאשים את הציבור שלהם עצמו. ״בכל אסון או טרגדיה הם ישר מוצאים את האשמה בציבור החרדי. עוד לפני שאחד האבות בכלל קיבל את הבשורה על מות התינוק שלו, כבר קובעים שאנחנו אשמים״, אמר. לדבריו, מדובר ב״הלקאה עצמית״ ובניסיון לזכות באהדה תקשורתית: ״מי שמכם לדבר בשם הציבור החרדי. זה שאתם מוזמנים לפאנלים בטלוויזיה לא הופך אתכם לנציגים שלו״.
עוד באתר:
בהמשך השיחה הרחיב חכם על מצוקת המעונות בישראל, והציג תמונה מורכבת הרבה יותר מזו שעלתה בחלק מהתגובות הציבוריות. ״מי שרוצה לפתוח מעון מפוקח צריך לעבור שבעה מדורי גיהנום. הביורוקרטיה בלתי אפשרית, גם למי שמקושר״, אמר, והוסיף כי לעיתים קל יותר לבנות בית מאשר לקבל רישיון למעון. הוא ציין כי העלויות הכבדות המוטלות על ההורים אינן סבירות: ״זה נראה לכם נורמלי שהורים צריכים לשלם שלושת אלפים או ארבעת אלפים שקל על תינוק בן חצי שנה במעון״.
קאהן הוסיף נתון נוסף מהחקיקה הקיימת, ולפיו מעון קטן שבו שוהים שישה או שבעה פעוטות כלל אינו מחויב ברישוי, והורים רשאים לשלוח לשם את ילדיהם כחוק. לדבריו, ״יש סעיף כזה בחוק, ולכן אי אפשר לבוא בטענות גורפות בלי להבין את המערכת״. השניים הדגישו כי ממילא מרבית הילדים בישראל אינם נמצאים במעונות רשמיים ומפוקחים.
השיחה נגעה גם בטענות כלפי גורמים משפטיים ומדיניות ממשלתית, אך קאהן הבהיר כי אין בכוונתו לקבוע מסמרות: ״עוד לא יודעים ממה התינוקות נפטרו. המשטרה לא יודעת, המכון הפתולוגי עוד לא הגיע למסקנות. אז קצת צניעות וקצת איפוק״. חכם חזר והדגיש כי הדיון על תופעת המעונות הבלתי מפוקחים ראוי, אך לא בעיצומו של אסון: ״רוצים לדבר על זה – תעשו את זה ביום אחר. לא בזמן שהורים עוד לא עיכלו את גודל האובדן״.
לקראת סיום הביא קאהן עדות מהורים שילדיהם שהו באותו מעון, שלדבריו תיארו גננת מסורה במיוחד. ״אחת האימהות סיפרה שכשהיא באה לקחת את הבן שלה, הוא לא מוכן לעזוב את הגננת. כולם אמרו שאם יתאפשר להם, היו שולחים שוב את הילדים לשם״. לדבריו, גם עדויות כאלה מחייבות זהירות לפני חריצת דין.
השיחה הסתיימה בקריאה משותפת להנמכת הלהבות. ״קרה אסון נורא״, סיכם קאהן, ״אבל אף אחד עדיין לא יודע מה קרה שם. לפני מסקנות והאשמות – צריך לעצור, להתאבל, ולתת לגורמים המוסמכים לעשות את עבודתם״.
האזינו לדברים המלאים מתוך ׳מהדורת הבוקר׳ בהגשת בצלאל קאהן ודוד חכם ב׳קול חי׳:
