ועדת הכלכלה של הכנסת ציינה הבוקר את יום הנגב בכנסת ודנה באתגרי התחבורה בנגב. ח"כ שלום דנינו, שמילא את מקומו של היו"ר, ציין כי בשלוש השנים האחרונות נעשתה עבודה רבה, וזמן הנסיעה מב"ש לת"א קוצר לשעה ועשר דקות, בכביש 232 הושקעו מאות מיליונים ובעקבות מאבק ציבורי שהוביל הוקצו גם 450 מיליון שקל לכביש 40 המסוכן. הוא הודה למשרד התחבורה על העבודה הטובה, אך ציין כי עדיין צריך להוסיף ולהכפיל אותה וכי ח"כ סאקס פרידמן צודקת שהאתגר הבא הוא חיבור לירושלים.
ראש מועצת מיתר, שמעון פרץ, ציין כי יש צמיחה בנגב, אבל הכל קורה בפנים, וקרא למדינה לרכז מאמץ באזור. "אנחנו מתמודדים עם הרבה מאוד אתגרים, והתחבורה זה עוד אחד מהם וצריכים פתרונות. אני גר במיתר ומשפחה צריכה להחזיק 4 כלי רכב", אמר.
ח"כ סמיר בן סעיד אמר כי אם במיתר יש בעיה אז מה יגידו השכנים מהחברה הערבית. הוא הוסיף כי יש בעיה קריטית בתחבורה הציבורית, וכי פנה בעבר לשרת התחבורה ולא קיבל מענה באשר לתדירות ותחנות אוטובוס: "חלק מהילדים באים לבית הספר על גמלים וחמורים עד היום". ח"כ אלי דלל אמר כי מה שמפריע לו זה הגישה של ילדים לבתי ספר, ולמרות שחלקם מגיעים מכפרים בלתי מוכרים ומאזורים בהם אין שבילים או מדרכות, צריך לתת על זה את הדעת כי ילד, לא משנה מאיזה מגזר הוא, צריך להגיע בבטחה לבית הספר.
עוד באתר:
נציגת המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים, יעלה רענן, אמרה כי התחבורה הציבורית היא החמצן של הנשים הבדואיות, לא רק לסטודנטיות אלא גם לנשים שצריכות לצאת לעבודה והתח"צ מהווה חסם. היא ציינה כי הבקשה היא רק לשים תחנות אוטובוס, כדי לאפשר להן לעלות על אוטובוסים שגם ככה עוברים בכבישי הדרום. ח"כ עדי עזוז הוסיפה כי אין ספק שנגישות תח"צ זה דבר בסיסי, שכן לא לכולם יש רכב ולכולם יש זכות לחופש תנועה.
תושבת נתיבות שרה חימי סיפרה כי הגיעה הבוקר בתחבורה ציבורית לירושלים ואמרה: "אני חושבת שמי שמחליט על קווי אוטובוס במשרד התחבורה מעולם לא נסעו באוטובוסים. הדרך לבסיסים בדרום שלוקחת באוטו 40 דקות נמשכת לחיילים בתח"צ 3 שעות. בנתיבות יש ריכוז חרדי מתפתח אבל קווי תח"צ שואפים לאפס. ויתרתי על לימודים במכללה לשוטרים כי לא היה לי איך להגיע לבית שמש". היא קראה לנציגי הממשלה לעזוב את הרכב ולהגיע לשטח ולראות בעצמם איך זה להשתמש בתחבורה ציבורית.
נציג אור ירוק, דין שטיינבך, אמר כי כביש הדרום מופקרים ופתרון אחד הוא טכנולוגי, אבל הוא לא מספיק כי פוגעים במצלמות וחייבים להגביר נוכחות שוטרים בכבישים, ופתרון שני הוא השקעה בתשתית. נציגת תנועת עתיד לעוטף, נעה דוד, ביקשה להחזיר תדירות של רכבות במשך כל היום לירושלים ורחובות, ולהשקיע בסנכרון קווים מזינים לרכבת. נציג מועצת התלמידים ותושב דימונה, איתן אטיאס, סיפר: "הנגב הוא הבית שלי, בו נולדתי וגדלתי ובו אני רוצה להמשיך לגור, אבל היום המצב לא משאיר ברירה. כדי להגיע לפה היום הייתי צריך לצאת בשש בבוקר ולהוציא את אמא שלי, כי אין אוטובוס לתחנה שנמצאת שש דקות מהבית".
נציגת מרכז השלטון המקומי, דנה דקו מדנס, אמרה כי לרשויות המקומיות יש היכרות טובה עם השטח בנגב, והן יודעות להעלות פערים אבל אין להן כמעט סמכויות בתחבורה ציבורית. לדבריה, נכון לתת לרשויות להיות יותר מעורבות בתכנון, כי הן מכירות את צרכי האוכלוסייה, ונכון לבחון לתת להן סמכויות להפעיל מערך תחבורה משלים ולגבות כסף".
לטענות שעלו בדיון התייחס נציג משרד התחבורה, ולדימיר סימון, שאמר כי המשרד רואה חשיבות רבה מאוד בהשקעה בדרום, בתמימות דעים עם האוצר. הוא ציין שורה של פרויקטים בהם תכנון רכבת ב"ש-דימונה-אילת, סיכום תקציבי לקידום רכבת קלה בב"ש, מחלפון רמת חובב, טיפול בכביש 40 בין טללים לעיר הבה"דים, השקעת 350 מיליון שקל בחבל תקומה ועוד. עוד הוא ציין כי במסגרת המאמץ של השרה והמנכ"ל הסיכום התקציבי של 2026 כולל הרחבת כביש 6 בין מאחז לבית קמה, והעריך כי השלמת הפרויקט תארך 3 שנים.
ח"כ יוראי להב הרצנו שאל אם במשרד התחבורה יודעים מה נזקי הפקקים, וציין כי מדובר בכ-16 מיליארד שקל בשנה. "אם המדינה לא תצא מגדרה לגרום לנו להשאיר את הרכב בבית ולעבור לתח"צ נהייה תוקעים בפקק אין סופי", אמר. סימון ניסה להשיב כי ישנו סיכום על תכנון קו רכבת מהיר מב"ש לנתב"ג ות"א, כשזמן ההגעה מב"ש לנתב"ג יקוצר בחצי משעה כיום לחצי שעה בקו החדש בו יושקעו למעלה מ-15 מיליארד שקל.
מנהל אגף רישוי ותפעול תח"צ במשרד התחבורה, עמיחי לוי, הוסיף כי המשרד רואה צורך להשקיע יותר בתחבורה ציבורית בדרום, ובחומש האחרון ישנה תוספת משמעותית לכל ערי הנגב, כולל בתקציב הנוכחי, וכן תקציב לשיפור שירות בעוטף. באשר לאמינות אמר כי המשרד עושה מאמצים לשיפור ומקיים מעקב הדוק על חברות התח"צ, כולל הטלת קנסות כבדים.
ח"כ להב הרצנו התפרץ לדברים ואמר כי הוא שומע סיסמאות. ח"כ דנינו ביקש לאפשר לנציגי משרד התחבורה להשלים את דבריהם, וח"כ להב הרצנו מחה. הוא ביקש לדעת כמה קנסות הוטלו ואמר כי אם אי אפשר לשאול שאלות אין טעם בדיון. בעקבות ההפרעות החליט ח"כ דנינו לסגור את הדיון, ואמר כי לא רק השאלות של ח"כ הרצנו חשובות וכי צריך לתת מענה גם לשאלות שהעלו נציגי הציבור בדיון.
