מינוס 15 מעלות בליל שבת: הפלייליסט המושלג ממונסי

⇓ ⇓ ⇓ האזינו להנאתכם לפלייליסט המלא בסוף הסקירה ⇓ ⇓ ⇓

אנחנו כבר בחודש שנשמע בו בשורות טובות, ולכן נתחיל מיד עם השיר המוכר בביצועו של עמית ליסטוונד, וגם עם שיר פחות מוכר – ואולי אפילו לא מוכר בכלל – של מיכאל שניצלער מתוך מחרוזת באלבום השני שהוא הוציא אי שם בשנות ה־90. בנוסף נשמע גם ביצוע של אברימי רוט לשיר שהולחן על ידי הרב בנציון שנקר זצ"ל.

היום, ד' בשבט, חל היארצייט של הרב ישראל אביחצירא – הבבא סאלי זצ"ל. כידוע, הוא כתב את הפיוט "יודו לך רעיוני", ולכן נשמע אותו בביצוע של אבי צליח.

יארצייט נוסף שחל היום הוא של הזמר והיוצר הייחודי והמשמעותי משה יס ז"ל. יס, שחזר בתשובה בסוף שנות ה־70, הקים יחד עם חברו שלום לוין את צמד "מגמה", והוציא עמו שני אלבומים שהשפיעו רבות על יהדות ארה"ב. באלבומים אלו ביטא יס את כאביו הרבים על מצבה הרוחני העגום של קהילה זו. במיוחד הלהיט שלו "My Zeidy" (באידיש – סבא שלי) הפך לנכס צאן ברזל.

השיר "My Zeidy", שיצא באלבום הראשון של "מגמה", מוכר ומושר עד היום, יחד עם שירים נוספים של יס, על ידי מוזיקאים יהודים דוברי אנגלית שגדלו על המוזיקה שלו. מדובר בשיר המציג את מצבה של יהדות ארה"ב ואת הדאגה העמוקה מההתבוללות ומהאפשרות של עזיבת היהדות. לא לחינם הפך השיר ללהיט גדול כל כך, שכן סיפורו הוא במידה רבה סיפורן של משפחות יהודיות אמריקניות רבות.

בשיר מספר גיבור השיר על סבו שהגיע מאירופה ועודד את המשפחה לשמירת שבת וחגים. הסב נפטר בזמן שהילד היה במחנה קיץ, ורק כשחזר שמע על פטירתו. בתוך תקופה קצרה המשפחה הפסיקה לשמור על המסורת היהודית, ובסופו של השיר תוהה הכותב: מי יהיה ה"סבא" של הילדים שלי – כלומר, מי יהיה זה שימלא את תפקיד שומר המסורת וימשיך ללמד את המשפחה על יהדותה, כפי שהוא עצמו חווה מסבו.

בחרתי לשים את השיר בגרסת לייב, שבה משה יס מצרף ילד מפרחי מיאמי – אליעזר רבינוביץ – מתוך מופע מיאמי מספר 2.

להלן תרגום השיר מאנגלית:

סבא שלי גר איתנו
בבית הורי
הוא היה רגיל לצחוק
ומניח אותי על ברכו

הוא סיפר על חייו בפולין
הוא סיפר על הזיכרונות המרים
הוא סיפר על החיילים שהכו אותו
צחקו עליו וחתכו את כובעו השחור

הוא סיפר על בית הכנסת שנשרף
ועל הבכיות שנשמעו מבעד לעשן

אבל…
סבא גרם לנו לצחוק
וסבא גרם לנו לשיר
וסבא עשה לנו קידוש ביום שישי בלילה

סבא, הו סבא שלי
אני אהבתי אותו כל כך

סבא היה מלמד אותי טוב מרע
עיניו בערו כשהוא לימד אותי תורה
הוא הסביר כל שורה בזהירות
וסיפר על העבדות במצרים
ואיך ה' הוציא אותנו לחירות

אבל החורף חלף והקיץ הגיע
הלכתי לקעמפ לרוץ ולשחק
וכשחזרתי הביתה אמרו לי…
סבא איננו

וכל הספרים שלו נארזו ואוחסנו
אני לא יודע איך או למה
זה כך היה
זה קרה לאט, על פני שנים רבות

פשוט הפסקנו להיות יהודים
כמו שסבא שלי היה
ולאף אחד לא היה מספיק אכפת
כדי להזיל דמעה

אבל…
סבא גרם לנו לצחוק
וסבא גרם לנו לשיר
וסבא עשה לנו סדר ליל פסח

סבא, הו סבא שלי
אני אהבתי אותו כל כך

הרבה חורפים חלפו
והרבה קיצים הגיעו
ועכשיו ילדי יושב מולי

מי יהיה ה"סבא" של הילדים שלי?
מי יהיה סבא אם לא אני?
מי יהיה ה"סבא" של הילדים שלנו?
מי יהיה סבא אם לא אנחנו?

אבל…
סבא גרם לנו לצחוק
וסבא גרם לנו לשיר
וסבא עשה לנו קידוש ביום שישי בלילה

סבא, הו סבא שלי
אני אהבתי אותו כל כך
סבא היה מלמד אותי טוב מרע

אם כבר עוסקים ביארצייטים – מחר, ערב שבת ה' בשבט, חל היארצייט של בעל ה"שפת אמת". יוסי גרין הלחין שיר אהוב במיוחד על מילותיו: "מי שיש לו אמונה שלימה – הוא מלא שמחה תמיד", בביצוע מקהלת אידיש נחת.

לפני שניגש לפרשת השבוע, אזכיר שגם בשנה שעברה הלילה הקר ביותר היה בליל שבת. לפי התחזית, מזג האוויר בליל שבת במונסי יגיע למינוס 15 מעלות. אמרתי זאת אז ואני אומר זאת שוב: "מי כעמך ישראל". תביאו לי גוי שייצא מביתו במזג אוויר כזה, ובפרט בשבת. אנחנו העם הנבחר – לא משנה באיזה יום זה בשבוע. יכול להיות קר, ואפילו שלג גבוה, כמו הצפוי במונסי ביום ראשון. יהודי תמיד הולך – לתפילה, לשיעורים הקבועים, ועוד.

את השיר שאני מקדיש לאחיי בני מונסי, "מי כעמך ישראל", נשמע בביצועו של מרדכי בן דוד מתוך האלבום "תמיד בשמחה". הלחן של מונה רוזנבלום, והמילים של הרבנית מריבניץ'. השיר מתאר כיצד המלאכים שואלים בשמים מי הם אלו שזכו לכזו קרבה וגדולה, והקב"ה מראה להם את התינוקות של בית רבן ואת ה"אמן יהא שמיה רבה" בבתי הכנסת – ואז המלאכים מבינים מי כעמך ישראל.

תרגום פזמון השיר:
"ילדי, אוי זה קשה
הנך מזיל דמעה
פקח את עיניך וראה
הנני אוהבך בלי מידה, בלי שיעור, בלי מספר
כי אתה ילדי, עם ישראל אהובי"

כעת ניגש לפרשת השבוע. כמו בכל שבוע, את דברי התורה והווארטים אני מביא בשם מני גירא שורץ, מגיש התוכנית "שעתיים לשבת" בכל ערב שבת בין 12:00 ל־14:00 ב"קול חי מיוזיק" 102.5 FM, המביא מדי שבוע דברי תורה והקשרם לפרשה בעריכת "האברך החשוב מבני ברק", תלמיד חכם גדול השומר על עילום שמו.

נתחיל עם השיר "בא אל פרעה" של יונתן שטנצל.

ויאמר ה' אל משה: בא אל פרעה… ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים. רש"י מבאר על המילה "התעללתי" – שחקתי. ולכאורה קשה: מה יש כאן לשמוח? החתם סופר מבאר שבמשך 220 שנה היה למצרים שפע גדול, בזמן שבכל מקום אחר היה רעב. הנילוס עלה והשפע היה גדול, והמצרים היו בטוחים שהכול בזכותם, עד שפרעה אף קרא לעצמו כמי שעשה את הניסים. אך כאשר ישראל יצאו ממצרים והחלו המכות, התברר שהשפע שהיה למצרים כל השנים היה אך ורק בזכות עם ישראל – ואז הכול התהפך לצחוק.

בספר תולדות אדם מבואר שהשמחה בשמים נבעה מהיפוך המצב. עם ישראל היה כל כך שבור ועצוב עד שלא יכול היה לשמוח מרוב הקושי. וכאשר המצב התהפך, שמחו בשמים כדי שגם ישראל יצאו מעצבותם. כי המכשול הגדול ביותר ליהודי הוא העצבות, והדרך הגדולה ביותר בעבודת ה' היא השמחה, שעליה נאמר "מצווה גדולה להיות בשמחה". בכל מצב – בגלות, במיצרים או בצרות – יהודי צריך לשאוף לשמחה.

כפי ששרים מרדכי בן דוד, יידל ואהרן רזאל מתוך ליקוטי מוהר"ן: מעלה יתרה להתאמץ לרדוף אחר המרה שחורה ולהכניסה אל תוך השמחה, עד שתהפוך בעצמה לשמחה, וכל הייסורים יתהפכו לשמחה.

"דבר נא באוזני העם וישאלו איש מאת רעהו…" אומר רש"י: אין "נא" אלא לשון בקשה. מבארים המפרשים שבני ישראל הגיעו לדרגה רוחנית כה גבוהה, שההבטחה ל"רכוש גדול" נתפסה בעיניהם כהבטחה רוחנית. אך כיוון שהעינוי היה בגוף – גם הרכוש צריך היה להיות ממוני, ולכן מזכיר רש"י את הבטחת אברהם אבינו דווקא כאן. בהקשר זה נשמע את השיר "ונשמח בדברי תורתך" של אייבי רוטנברג מתוך האלבום "לב ונפש".

השבוע מסיימים את עשר המכות. הבית יוסף מציין שבמזמור "הודו" יש עשר לשונות של הודאה – כנגד עשר המכות. לכן בחרתי לשים שלושה שירים: "שירו לו" בביצוע נחום סטארק, "שירו לו" בביצוע מוטי וייס, ו"דרשו" של מנדי וולד.

במכת חושך נאמר: "לא ראו איש את אחיו". החידושי הרים מבאר שהחושך הגדול ביותר הוא כשאדם אינו רואה בצרת חברו. הריז'ינער מוסיף שלכל נשמה מישראל יש ניצוץ אור מאור הגנוז, ואין לקטרג על אף אחד מישראל, כי בכל אחד יש נקודה טובה – כפי ששר שרולי גרין: "וגם לפושעי ישראל יש להם נקודה קדושה".

"ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" – האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין מפרש ש"לא יחרץ" פירושו לא לדבר בחריפות, אלא בלשון לב, בשפה נעימה. כפי שנאמר במדרש: המדבר טוב על חברו – מלאכי השרת מדברים עליו טוב. נשמע זאת בשיר של להקת דביקות.

האם דמיינתם פעם מלך רץ ברחובות בפיג'מה? (ג'ו ביידן כן…). כאן נכנסת "גרסא דינקותא" עם רבי אלתר, עם השיר הידוע לכל ילד. אגב, זה מזכיר את השורה הידועה ממגילת בודפסט באידיש על המן בפיג'מה.

בו בזמן שפרעה רץ ברחובות לחפש את משה, הקב"ה כביכול עבר ליד כל בית יהודי ורקד: "דא וואוינט א איד". נשמע את השיר בגרסת לייב של לוי פאלקאוויטש בליווי תזמורת פריילך.

שיר נוסף לפרשה: "אין בהם טבע" בביצוע גלעד פוטולסקי ודדי גראוכר עם תזמורת שלהבת, על פי דברי הרמב"ן בסוף הפרשה – שכל מה שמתרחש הוא נס, ואין טבע כלל.

מהמכות אנו לומדים שכל דבר הוא נס. הבן איש חי כותב שריבוי המכות רומז לניסים שיתרחשו בגאולה העתידה – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". לכן נשמע את "ריקוד הגאולה" של יוסי גרין בביצוע יוסי רוז.

המצווה הראשונה שניתנה לישראל היא קידוש החודש. החתם סופר אומר שזו סגולה לבריאות, והכף החיים – לשידוכים. ליפא שמעלצער יוסיף עוד סגולות ויאחל חודש טוב. נשמע שירים על קידוש לבנה, נתחיל ב"כשם שאני" של שלמה שמחה.

יש גם את השיר של מוטי וייס המתחיל ב"שלום עליכם", אך קדמו לו שירים אחרים, כמו "סימן טוב" של JEP. הבאתי אותו כאן באתר אמס.

שיר נוסף באידיש על הלבנה: "די לבנה'ס דין תורה" של אברומי דרמר. תרגום הפזמון: להבין היטב, כמו שהירח לא מסתכל עליך – אתה רק חושב כך כשאתה מסתכל עליו. תפסיק להסתכל על אחרים, אל תעשה גיהנום לעצמך, קח את עצמך בידיים – כי הזמן אוזל.

בהפטרה: "ואתה אל תירא עבדי יעקב" – שני ביצועים, של דדי גראוכר ושל חסידות בעלזא.

שיר לכבוד שבת: "שבת מנוחה – יום זה לישראל" של עדי רן ושרוליק הרשטיק. בהקשר זה מובא הווארט על מכת הארבה: הארבה הגיע בשבת אך לא פגע, ורק לאחר צאת השבת התחיל לאכול, ולכן נאמר "ותחשך הארץ".

---

סדר השירים לפרשת בא תשפ"ו

שנשמע ונתבשר – עמית ליסטוונד
שנשמע ונתבשר – מיכאל שניצלער (מתוך מחרוזת)
שנשמע ונתבשר – אברימי רוט
אשמח בך – אבי צליח
My Zeidy – משה יס
מי שיש לו – אידיש נחת
מי כעמך ישראל – מרדכי בן דוד
בא אל פרעה – יונתן שטנצל
בעניין השמחה – מרדכי בן דוד, יידל ואהרן רזאל (קומזינג 3)
ונשמח – אייבי רוטנברג (לב ונפש)
שירו לו – נחום סטארק
שירו לו – מוטי וייס
דרשו – מנדי וולד
נקודה קדושה – שרולי גרין
המדבר טוב – להקת דביקות
פרעה בפיג'מה – רבי אלתר
דא וואוינט א איד – לוי פאלקאוויטש
אין בהם טבע – תזמורת שלהבת
ריקוד הגאולה – יוסי רוז
קידוש לבנה – ליפא שמעלצער
כשם שאני – שלמה שמחה
סימן טוב – JEP
די לבנה'ס דין תורה – אברומי דרמר

הפטרה:
אל תירא – דדי גראוכר
אל תירא – חסידות בעלזא

שיר לכבוד שבת:
יום זה לישראל – "שבת מנוחה" – עדי רן ושרוליק הרשטיק

⇓ ⇓ ⇓ האזינו להנאתכם לפלייליסט המלא בסוף הסקירה ⇓ ⇓ ⇓