הפלייליסט מופתע בשלג: יותר קר ממינוס 14 מעלות?

⇓ ⇓ ⇓ האזינו להנאתכם לפלייליסט המלא בסוף הסקירה ⇓ ⇓ ⇓

פרשת בשלח תשפ"ו

אפילו אחרי שקיבלנו 44 סנטימטרים של שלג וקור נוראי של מינוס 14 מעלות, לא מוותרים על פלייליסט מלא בשירים שקשורים גם לאקטואליה, גם לפרשת השבוע וגם לט"ו בשבט שמתקרב ובא.

ואם כבר מדברים על מזג האוויר, חשבתי שאחרי הקור הקיצוני של שבת שעברה כבר לא יכול להיות יותר קר השנה. כנראה שטעיתי. השבת הקרובה צפויה להיות עם מינוס 18 מעלות, וביום ראשון עוד שלג בדרך.

בשבוע שעבר הקדשתי את השיר "מי כעמך ישראל" לאחיי בני מונסי, לרגל הקור של מינוס 15 מעלות שהיה בשבת. אז כתבתי: תביאו לי גוי שייצא מהבית שלו במזג אוויר כזה, ובפרט בשבת. אנחנו העם הנבחר, לא משנה איזה יום זה בשבוע. קר, שלג או כל תנאי אחר, יהודי תמיד הולך. אם זה לתפילה, לשיעורים הקבועים או לכל דבר שבקדושה.

השבוע, לרגל הקור הזה, אני רוצה להקדיש שיר נוסף עם המילים "מי כעמך ישראל", הפעם בביצוע של שלומי גרטנר. כי באמת, מי כעמך ישראל.

אבל לפני שנשמע את השיר "מי כעמך ישראל", חייבים לפתוח עם משהו שיקפיץ אתכם. אתמול, י' בשבט, היה יום ההסתלקות של הרבי הריי"צ וקבלת הנשיאות של הרבי. ארבעים שנה לאחר מכן, כשהרבי דיבר על המשמעות של ארבעים שנה בקשר בין רב לתלמיד ובהנהגת העדה, יזם הבעל מנגן החסידי ר' שלום ברוכשטט ניגון לכבוד י' בשבט. הניגון מבוסס על המילים מפרק מ' בתהלים "ויתן בפי שיר חדש", בשילוב פסוקים מספר דברים העוסקים בשנת הארבעים להנהגת משה רבינו את בני ישראל, ופסוק מפרק מ"א בתהלים הקשור לגאולה העתידה. את הפלייליסט נפתח עם מנדי ג'רופי בשיר "ויתן בפי שיר חדש", בעיבוד המצוין של המעבד הגדול ביותר במוזיקה היהודית, משה לאופר.

כשאתם שומעים ברדיו את השם אלי ממונסי, האם בכלל דמיינתם שיש סיכוי שאני אוהב גם מוזיקה תימנית. אני תמיד נהנה להפתיע אנשים. בחרתי לשים את השיר "אבא שמעון" של ציון גולן, לרגל היארצייט של הרב שלום שבזי זצ"ל, שהיה ידוע בכינויו "אבו שמעון", על שם בנו הבכור שמעון, כפי שהיה נהוג במדינות דוברות ערבית. לפי המסורת התימנית, שמעון היה חכם וגאון בתורה, וכשאמו או אביו היו עוברים ברחוב היו אומרים הנה אבו שמעון, אבי שמעון. על פי חלק מהמסורות הוא נפטר בט' בשבט, ולפי מסורות אחרות בי' בשבט. בסוף רשימת השירים צירפתי גם את מילות השיר והתרגום.

ואם אני כבר בנושא של שירים שאני אוהב, מי שמאזין קבוע ל'קול חי מיוזיק' יודע היטב שאני מאוד אוהב את פרחי לונדון. השבוע יש שלושה שירים של פרחי לונדון, שניים מהם מתוך ההפטרה של הפרשה. אבל לפני כן נשמע כמה שירים על ט"ו בשבט.

נתחיל עם "ט"ו בשבט" של להקת שלוק רוק. מעניין אותי לדעת כמה אנשים מכירים את השיר הזה, אז תשאירו לנו תגובה. כמובן שהכנתי כמה ביצועים לשיר "אילן אילן", אבל לפני זה מוטי אילאוויטש רוצה להתפלל תפילה. לטובת דוברי העברית תורגמה משמעות השיר, למרות שלא ניתן באמת לתרגם את הרעיון הייחודי הטמון בו, משום שבשיר המקורי נלקחו בהשאלה מילים באידיש משבעת המינים, שנשמעות אותו דבר אך משמעותן שונה, ונשזרו יחד ביצירה אחת.

כולנו יודעים
את הלבבות להבעיר
כאשר הכפור עוטף את כל הבתים
לשומרי התורה
יש מסורת עתיקה
כעת ראש השנה לאילנות

בחוץ השלג
מר כזית
אנו נמצאים כעת בט"ו בשבט
אנו מציגים ומציינים
בחום את השרשרת ממשיכים
כעת ראש השנה לאילנות

חיטה שעורה
גפן תאנה
רימון זית שמן ודבש

אנו מבקשים מה'
אל תמנע מאיתנו
את הנחמה שאנו מאמינים בה
הגדולים והקטנים
באים בטענה
מתי ראש השנה לאילנות

משיח שיגיע
שנראה כבר את הסימן
שניקח את הכל מהעץ
שתוכל להתגאות איתנו
הפרחים שלך
כשיהיה ראש השנה לאילנות

אילן במה אברכך
שכל נטיעות שנוטעין ממך
יהיו כמותך
ארץ חיטה ושעורה

אנו מבקשים ממך בורא עולם
בקשה טהורה
קח את פירותיך לבית המקדש
את החיטה שעורה
גפן תאנה
רימון זית שמן ודבש

ועכשיו לפרשת השבוע. יש המון שירים וביצועים מתוך הפרשה, ורבים מהם בטח שמעתם ברדיו במשך השבוע. חלק מהם תשמעו גם בפלייליסט, אבל לא רק. בחרתי להוסיף עוד שירים טובים מאוד, חלקם נוסטלגיים ממש, שיהיו בגדר השמעת בכורה לצעירים, ואולי אפילו למבוגרים. לדוגמה שיר של פרחי ניו יורק משנות השבעים, וגם שיר נוסף מאותה תקופה של להקת שמחהטון. אולי הגיע הזמן לעשות כתבות על הלהקות הישנות כמו שמחהטון ולהקת אור חדש ודומיהן.

מעט על להקת שמחהטון. לילה אחד בתחילת שנות השבעים, שלושה מדריכים בקעמפ תורה ודעת, יעקב סולומון, יונה וינרעב ובנצי שכטר, ניגנו בגיטרה, ואז אמר יונה: חבר'ה, יש לי מספיק שירים לעשות תקליט שלם. מיד עם תום הקיץ הקליטו השלושה את האלבום הראשון של שמחהטון. באלבום השני נמצא השיר "אתה אחד", שהוא הלחן הראשון של ירחמיאל ביגון.

יהיו גם כמה שירים שמדברים על שירה, כמו "שירה חדשה שבחו גאולים". בקיצור, כמו שחברי אפרים קמיסר אומר תמיד: ישן וחדש, קצב ורגש. בהמשך תמצאו את הרשימה המלאה של כל השירים שבפלייליסט.

אבל לא נוותר על כמה ווארטים ושירים בהקשרם, באדיבות התוכנית 'שעתיים לשבת', כל ערב שבת בין 12:00 ל־14:00 ב'קול חי מיוזיק' 102.5FM, בהגשת מני גירא שורץ.

נתחיל עם השיר "הורה שירה" של שלמה שמחה. זה בהקשר לשאלה מדוע שבת זו נקראת שבת שירה. בספר רמתיים צופים מובא שרבי יצחק מוורקא שאל את החידושי הרי"ם מדוע שבתות מיוחדות אחרות נקראות על שם ההפטרה, ואילו כאן השבת נקראת על שם מה שמסופר בפרשה. החידושי הרי"ם השיב שבתורה עצמה השירה נכתבת בצורה מיוחדת, עם רווחים בין האותיות, וכאשר גוללים ספר תורה לא ניתן לפספס את "אז ישיר", משום שהיא כתובה באופן שונה מכל שאר התורה.

מפני מה זכתה השירה לכך שהשבת תיקרא על שמה, ואילו פרשת יתרו לא נקראת שבת קבלת התורה. החידושי הרים מבאר בשם הרבי מאפטא ששבת ושירה הולכים יחד. כפי שאומרים בתפילה "ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת", השבת עצמה משבחת ואומרת טוב להודות לה', ובכך מסייעת לכל אחד לומר שירה. לכן מוסיפים בתפילה של שבת "לפיכך יפארו ויברכו", כי השבת מעוררת את הנבראים לומר שירה. מכאן נקראת שבת זו שבת שירה, על שם שירת הים שאמרו ישראל בקריעת ים סוף.

הרב אלימלך בידרמן אומר שפרשת בשלח יפה נדרשת באמונה. ויאמינו בה' ובמשה עבדו, פרשת המן, עמלק, וכי ידיו של משה עושות מלחמה. הכול אמונה בבורא העולם, כפי ששר יענקי דסקל "נאר מיט אמונה".

וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. רש"י מפרש חמושים מלשון מזוינים. שואל רבי שלמה אלקבץ, איזה נשק החזיקו בני ישראל. התשובה היא שלקחו עמם את ארונו של יוסף. הים ראה וינוס, ראה את עצמות יוסף, וזה היה הנשק של בני ישראל. לכן נשמע את "הים ראה וינוס" של גדעון לוין והשיליצים, וגם שירים נוספים מתוך "בצאת ישראל ממצרים".

ויקח משה את עצמות יוסף עמו. הגמרא בסוטה אומרת מכאן את חביבות המצווה, שכל ישראל עסקו בביזה ומשה עסק במצווה. חכם לב יקח מצוות. מדוע נאמר מצוות בלשון רבים. מבאר הרב לוינשטיין שעצמות יוסף היו מלאות מצוות, ולכן נכתב בלשון רבים. בהקשר זה נשמע את השיר "רק לקיים מצוות" של יהודה צ'יק.

המילה ישראל היא ראשי תיבות יש שישים ריבוא אותיות לתורה, ולכל יהודי אחיזה בתורה. שינוי בצורת השירה בתורה משפיע גם על גוף היהודי, וזו עבודת השירה. לכן אנו אומרים שירת הים בשחרית, שירה חדשה שבחו גאולים, ובערבית משה ובני ישראל ענו שירה. כעת נשמע את כל השירים של "שירה חדשה".

אחרי כל שירי שירת הים נשארת השאלה וכי ידיו של משה עושות מלחמה. על כך עונים פרחי לונדון, צמד רעים ושמילו רוזנברג.

וימתקו המים במרה. רש"י מבאר שבמרה ניתנו שבת, פרה אדומה ודינים. הערוך השולחן מסביר מדוע ניתנה השבת קודם מתן תורה. השבת היא זכר למעשה בראשית, ולכאורה הייתה ראויה לכל העולם, אך היא ניתנה לישראל כמתנה טובה, מפני שכבודו של הקב"ה הוא עם ישראל. לכן נאמר ראו כי ה' נתן לכם את השבת, כבר ביציאת מצרים.

בהפטרה יש שלושה שירים. דבורה הנביאה גם שרה שירה. שניים מהשירים של פרחי לונדון מבוססים על ההפטרה. חשבתי לשים קאבר, אך מכיוון שעברה רק שנה מפטירתו של המלחין יגאל צליק, בחרתי במקור. השיר השני הוא "ברכו השם" של ארי גולדוואג. השלישי חוזר לפרחי לונדון על הפסוק "למה ישבת בין המשפתים".

שיר לכבוד שבת. אם כבר הרבה נוסטלגיה, נסיים עם נוסטלגיה מלפני 52 שנה. בהפטרה ובפרשה לומדים על נביאה, ולכן נסיים עם "אשת חיל" בביצוע פרחי צברים.

שתהיה לכולם שבת שלום.

המילים של השיר אבא שמעון:

אבא שמעון כון בעוני
לא דעיתך עינני,
לא דעיתך נוץ באל-ליל
עינני בילבאכרי.

פזמון:
אבא שמעון כון בעוני
לא דעיתך פי זמאני-
אבא שמעון

אבא שמעון לא דעיתך
פי סואד אל-ליליה,
אסאלך באללה בקולי
עאד תג'י בילעאפיה.

פזמון:

אבא שמעון כם דעיתך
כם אראעי לילג'ואב,
לא דעית באל ליל אלאסוד
אנת אבי ואנא אלולד.

פזמון:

אבא שמעון יא צ'ניני
וין מא אסיר עינני,
עינני וארחם לחאלי
חין תסלי כאטרי.

אבא שמעון כון בעוני
לא דעיתך עינני.

הנה התרגום:
אבי שמעון היה בעזרי
אם קראתיך עזרני
אם קראתיך בחצות ליל
עזרני בשעות הבוקר

אבי שמעון אם קראתיך
בחשכת הלילות
אשאלך בשם ה' באמרי
כי תבואני בבריאות

אבי שמעון כמה קראתיך
כמה אייחל לתשובה
אם קראתיך בלילה החשוך
אתה אבי ואני בנך

אבי שמעון, הוי אהובי
לאן שאלך עזרני
עזרני ורחם על מצבי
עת תשמח לבבי

אבי שמעון היה בעזרי
אם קראתיך – עזרני

סדר השירים לפרשת בשלח – שירה תשפ"ו

ויתן בפי – מנדי ג'רופי

מי כעמך ישראל – שלומי גרטנר

אבא שמעון – ציון גולן (בסוף הרשימה נמצא המילים והתרגום של השיר)

טו בשבט – שלוק רוק

טו בשבט – מוטי אילאוויטש

אילן – שמחה פרידמן (לחן יעקב כ"ץ המכונה כצל'ה חבר כנסת לשעבר)

אילן – אברימי רוט (לחן משה ברגר)

אילן – חיים בנט

אילן – משה גאלדמאן

אילן – ליבלה השל (לחן חסידי פיטסבורג)

הורה שירה – שלמה שמחה

שבח – מוטי אילאוויטש

נאר מיט אמונה – יענקי דסקל

הים ראה וינוס – גדעון לוין והשיליצים

בצאת ישראל אברימי רוט (לחן הרב הלל פלאי עיבוד של יובל סטופל)

בצאת ישראל – פרחי ניו יורק

רק לקיים מצוות – יהודה צ'יק

התייצבו – אברהם פריד (לחן של גרשון פרנקל ואברהם פריד קרדיט לאפרים קמיסר על המידע)

ראלין Rollin – היום השמיני (ויאמר ויסעו)

בשמחה רבה – פרחי מיאמי

מי כמוך – יהודה צ'יק

שירה חדשה – שלמה שמחה

שירה חדשה – שמחהטון

שירה חדשה – הרב שמואל ברזיל

שירה חדשה (יחד כולם) – פרחי מיאמי

ויושע – אברהם פריד (לחן יוסי גרין עיבוד יובל סופל)

אז ישיר – אלי לוין

אז ישיר )זה קלי( – יואלי גרינפלד (לחן יוסי גרין)

אז ישיר – פרחי שירה חדשה

אשירה לה' – פרחי מיאמי

תפול עליהם – גדעון לוין ודדי גראוכר (לחן גדעון לוין)

וכי ידיו – פרחי לונדון (לחן יגאל צליק)

וכי ידיו – צמד רעים  (ר' ישעיהו שפירא)

ומשעבדים – שמילו רוזנברג

לקל אשר שבת – פרחי מיאמי (ווארט)

הפטרה:

שמעו מלכים – פרחי לונדון (לחן יגאל צליק)

ברכו השם – ארי גולדוואג

למה ישבת – פרחי לונדון  (לחן יגאל צליק)

שיר לכבוד שבת: אשת חיל – פרחי צברים (לחן ר' משה גרינימן)