הפלייליסט מופתע בשלג: יותר קר ממינוס 14 מעלות?

⇓ ⇓ ⇓ האזינו להנאתכם לפלייליסט המלא בסוף הסקירה ⇓ ⇓ ⇓

פרשת בשלח תשפ"ו

אפילו אחרי שקיבלנו 44 סנטימטרים של שלג וקור נוראי של מינוס 14 מעלות. לא מוותרים על פלייליסט מלא בשירים שקשורים גם לאקטואלי גם לפרשת השבוע וגם לט״ו בשבט שמתקרב ובא.

ואם כבר מדברים על מזג האוויר – חשבתי שאחרי הקור הקיצוני של שבת שעברה, כבר לא יכול להיות יותר קר השנה.
כנראה שטעיתי… השבת הקרובה צפויה להיות עם מינוס 18, וביום ראשון – עוד שלג בדרך.

בשבוע שעבר הקדשתי את השיר ״מי כעמך ישראל״ לאחיי בני מונסי, לרגל הקור של מינוס 15 שהיה בשבת. אז כתבתי: ״תביאו לי גוי שייצא מהבית שלו במזג אוויר כזה – ובפרט בשבת! אנחנו העם הנבחר, לא משנה איזה יום זה בשבוע. קר, שלג, או כל תנאי אחר – יהודי תמיד הולך. אם זה לתפילה, לשיעורים הקבועים, או לכל דבר שבקדושה״. השבוע – לרגל הקור הזה אני רוצה להקדיש שיר נוסף עם המילים ״מי כעמך ישראל״, הפעם בביצוע של שלומי גרטנר.
כי באמת… מי כעמך ישראל.

אבל לפני שנשמע את השיר מי כעמך ישראל חייבים לפתוח עם משהו שיקפיץ אותכם… אתמול י' בשבט היה יום הסתלקות של הרבי הריי"צ וקבלת הנשיאות של הרבי. 40 שנים אחר כך כשהרבי דיבר על המשמעות של ארבעים שנה בקשר בין רב ותלמיד ובהנהגת העדה, יזם הבעל מנגן החסידי ר' שלום ברוכשטט ניגון גם לכבוד י' שבט, על המילים בפרק ה-40 בתהלים "ויתן בפי שיר חדש", בשילוב עם הפסוקים מספר דברים העוסקים בשנת ה-40 להנהגת משה רבינו את בני ישראל, ופסוק מפרק מ"א בתהלים הקשור עם הגאולה העתידה. אז נפתח את הפלייליסט עם מנדי ג'רופי עם השיר ויתן בפי שיר חדש. העיבוד המצויין של המעבד הכי טוב אי פעם של המוזיקה היהודית משה לאופר.

—

כשאתם שומעים ברדיו את השם אלי ממונסי, האם בכלל דמיינתם שיש סיכוי שאני אוהב גם מוזיקה תימנית?
אני תמיד נהנה להפתיע אנשים 😉 בחרתי לשים את השיר "אבא שמעון" של ציון גולן,
לרגל היארצייט של הרב שלום שבזי זצ״ל שהיה ידוע בכינויו "אבו שמעון", בגלל שמו של בנו הבכור, שמעון, כנהוג במדינות דוברות ערבית. לפי המסורת התימנית הסיבה לכך הייתה ששמעון זה היה חכם וגאון בתורה, וכשאביו היה עובר ברחוב, היו אומרים הנה "אבו שמעון", אבי שמעון. על פי חלק מהמסורות נפטר בט׳ בשבט, ולפי מסורות אחרות בי׳ בשבט.  ובסוף רשימת השירים צירפתי גם את מילות השיר והתרגום.

—

ואם אני כבר בנושא של שירים שאני אוהב, מי שמאזין קבוע ל'קול חי מיוזיק' יודע היטב שאני מאוד אוהב את פרחי לונדון והשבוע יש שלושה שירים של פרחי לונדון. שניים מהם מתוך ההפטרה של הפרשה. אבל לפני כן נשמע כמה שירים על ט״ו בשבט. נתחיל עם טו בשבט של להקת שלוק רוק (מעניין אותי לדעת כמה אנשים מכירים את השיר הזה אז תשאיר לנו תגובה)

כמובן שהכנתי כמה ביצועים לשיר אילן אילן, אבל לפני זה מוטי אילאוויטש רוצה להתפלל תפילה! לטובת דוברי העברית תורגם משמעות השיר – למרות שלא ניתן לתרגם את הרעיון היחודי הטמון בו, היות שבשיר המקורי נלקחו בהשאלה מילים באידיש משבעת המינים שנשמעים אותו דבר אך משמעותם שוֹנה ונשזרו ביצירה

כולנו יודעים

את הלבבות להבעיר

כאשר הכפור עוטף את כל הבתים

לשומרי התורה

יש מסורת עתיקה

כעת ראש השנה לאילנות

בחוץ השלג

מר כזית

אנו נמצאים כעת בט״ו שבט

אנו מציגים ומציינים

בחום את השרשרת ממשיכים

כעת ראש השנה לאילנות

"חִטָּה שְׂעֹרָה

גֶפֶן תְּאֵנָה

רִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (דברים ח ח)

….

אנו מבקשים מה׳

אל תמנע מאיתנו

את הנחמה שאנו מאמינים בה

הגדולים והקטנים

באים בטענה

מתי ראש השנה לאילנות?

משיח שיגיע

שנראה כבר את הסימן

שניקח את הכל מהעץ

שתוכל להתגאות איתנו

הפרחים שלך

כשיהיה ראש השנה לאילנות

"חִטָּה שְׂעֹרָה

גֶפֶן תְּאֵנָה

רִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (דברים ח ח)

——————

אִילָן בַּמֶה אֲבָרֶכְךָ

שֶׁכָּל נְטִיעוֹת שֶׁנוֹטְעִין מִמְךָ

יִהְיוּ יִהְיוּ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ

אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה

——————–

אנו מבקשים ממך בורא עולם

בקשה טהורה

קח את פירותיך לבית המקדש

את החִטָּה שְׂעֹרָה

גֶפֶן תְאֵנָה

רִמּוֹן זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.

—

עכשיו לפרשת השבוע: יש המון שירים וביצועים מתוך הפרשה. הרבה מהם בטח שמעתם ברדיו במשך השבוע. ועל כמה מהם אתם תשמעו בפלייליסט השבוע אבל לא רק. אני בחרתי עוד שירים טובים מאוד (לדעתי כמובן) חלק גדול מהם נוסטלגיים ממש שיהיו בגדר השמעת בכורה לצעירים… לדוגמא שיר של פרחי ניו יורק אי שם בשנות ה70 וגם עוד שיר משנות ה70 של להקת שמחהטון (אולי הגיע זמן לעשות כתבות על הלהקות הישנות כמו שמחהטון ולהקת אור חדש וכדומה).

הנה משהו קצר מאוד על להקת שמחהטון. לילה אחד בתחילת שנות ה70 ע"י שלושה מדריכים בקעמפ תורה ודעת יעקב סולומון, יונה וינרעב ובנצי שכטר נגנו בגיטרה כשיונה אמר, "חבר'ה, אני רוצה שתדעו, יש לי מספיק שירים לעשות תקליט שלם." מיד עם תום הקיץ הקליטו שלושתם את האלבום שמחהטון הראשון. באלבום השני שלהם יש את השיר "אתה אחד" השיר הזה הוא הלחן הראשון של ירחמיאל ביגון.

יהיו גם כמה שירים שמדברים על "שירה" לדוגמה "שירה חדשה שבחו גאולים" וכו'. בקיצור יהיה כמו שידידי אפרים קמיסר אומר תמיד 'ישן וחדש קצב ורגש' ואני אשים לכם כאן את הרשימה המלאה של כל השירים שנמצאים בפלייליסט.

אבל לא נוותר על כמה ווארטים ושירים בהקשרם והם באדיבות התוכנית 'שעתיים לשבת' – כל ערב שבת בין 12:00 ל-14:00 ב'קול חי מיוזיק' 102.5FM  בהגשת מני גירא שורץ.

נתחיל עם השיר "הורה – שירה" של שלמה שמחה. וזה בהקשר לווארט הבא: מדוע שבת זו נקראת שבת שירה? בספר רמתיים צופים מובא שם שרבי יצחק מוורקא שאל את החידושי הרי"ם; הרי בדרך כלל שבתות מיוחדות במהלך השנה כמו שבת שובה, שבת זכור, הן נקראות ככה על שם ההפטרה. ולא מצאנו שקוראים לשבת על שם מה שמסופר בפרשה כדוגמת שבת יציאת מצרים ועל כך ענה לו החידושי הרי"ם כי בתורה עצמה היכן שכתובה  השירה מצאנו שינוי, כפי שמופיע בגמרא מסכת מגילה שהשירה בתורה נכתבת בצורה מיוחדת עם רווח בין האותיות, אגב כשגוללים את ספר התורה במהירות מפרשה לפרשה אז לא מפספסים כמובן את ה'אז ישיר' כי זה כתוב בצורה שונה מכל התורה.

—

מפני מה זכתה השירה שהשבת תקרא על שמה ופרשת יתרו בו לומדים על קבלת התורה לא נקראת באופן רשמי שבת קבלת התורה, מבאר החידושי הרים בשם הרבי מאפטא. כיוון ששבת ושירה הולכים גם יחד. כיוון שמצאנו שאומרים בתפילה 'ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת' וע"י שהשבת משבחת ואומרת :טוב להודות לה'" היא מסייעת גם לכל אחד ואחד לשבח לה' ומסייעת בעצמה לשירה. לכן אנחנו אומרים ומוסיפים גם בתפילה של שבת (ונשמע גם שיר יפה של מוטי אילאוויטש בלי אידיש על הפסוק הזה) לפיכך יפארו ויברכו לקל כל יצוריו כי השבת היא זו שמעוררת את הנבראים לומר שירה לה' יתברך ולכן נקראת השבת הזו על שם השירה שמוזכרת בפרשתינו שאמרו ישראל בקריעת ים סוף כי יש להם לעם ישראל חיבור מיוחד לשבת ולשירה.

—

הרב אלימלך בידרמן אומר שפרשת בשלח "יפה נדרשת באמונה". כפי שכתוב ויאמינו בה' ובמשה עבדו. פרשת המן. וגם בעמלק – וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכו'. הכל עם אמונה בבורא כל העולמים כפי ששר יענקי דסקל 'נאר מיט אמונה'.

—

הפסוק אומר "וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים", אומר רש"י חמושים = מזינים (מזויינים) שואל רבי שלמה אלקבץ, איזה נשק החזיקו בני ישראל כשהם עלו ממצרים, התשובה היא מהפסוק לאחר מכן שבני ישראל לקחו עמם את ארונו של יוסף כפי שכתוב במדרש הים ראה וינוס, אומר המדרש: מה ראה ארונו של יוסף, הים ראה את עצמות יוסף שמשה העלה איתו, זה היה הנשק שבני ישראל לקחו עמם. שמתי את השיר "הים ראה וינוס" של גדעון לוין והשיליצים. ואם כבר שיר מתוך "בצאת ישראל ממצרים" נשמע עוד כמה שירים ואני בטוח שאחד מהשירים יהיה כלשון יובל סטופל השמעת בכורה לצעירים ואולי אפילו למבוגרים

—

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ וכו' הגמרא במסכת סוטה דף י"ג אומר שצריכים ללמוד מכאן את חביבות המצוה. שכל בני ישראל עסקו בביזה ומשה רבינו התעסק במצוות כפי שכתוב חכם לב 'יקח' מצוות. ולכאורה למה 'יקח' ולא יקיים. (השיר שהבאתי נקרא רק לקיים מצוות של יהודה צ'יק)  ולמה נאמר 'מצוות' הרי יש כאן רק מצוה אחת שמשה לקח את עצמות יוסף. מבאר הרב לוינשטיין שהרי ידוע שהרמ"ח איברים ושס"ה גידים של אדם הם כנגד המצוות. ועצמות יוסף היה מלא במצוות. ולכן כתב בלשון רבים.

—

המילה ישרא"ל ראשי תיבות י'ש ש'ישים ר'יבו א'ותיות ל'תורה דהיינו שלכל יהודי יש אחיזה בתורה וברגע שיש שינוי בגוף התורה בצורת הכתיבה בגוף התורה הרי שגם בגוף היהודי יש שינוי ויש בכוחו בשבת הזו להשתנות ועל כן השבת עצמה נקראת שבת שירה וההסבר הזה הוא כעין ההסבר של המהר"ל שמסביר שיש רווח גדול בין האותיות בתורה מורה הדבר על פתיחת העיניים והלב להשגות שכל אחד ואחד מישראל יכול להשיג על ידי לימוד השירה על ידי קריאת השירה איזוהי עבודה זוהי עבודת השירה. ואכן בתפילה מזכירים את זה הרבה. אומרים את שירת הים בתפילת שחרית וגם לפני שמונה עשרה בשחרית 'שירה חדשה שבחו גאולים' וגם בתפילת ערבית: משה ובני ישראל לך ענו 'שירה'. אז עכשיו נשמע את כל השירים של "שירה חדשה".

—

ואחרי כל השירים של שירת הים עדיין נשארת השאלה 'וכי ידיו של משה עושות מלחמה'. הבאתי לכם את פרחי לונדון, צמד רעים ושמילו רוזנברג לענות לכם את התשובה.

—

וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. מבאר רש"י בְּמָרָה נָתַן לָהֶם מִקְצָת פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהֶם: שַׁבָּת וּפָרָה אֲדֻמָּה וְדִינִין. מבאר הערוך השולחן מדוע נצטוו בני ישראל על השבת עוד קודם נתינת כל התורה בהר סיני. מבאר כך: אנחנו אומרים בתפילת שחרית בשבת ולא נתתו ה' אלוקינו לגויי הארצות ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים. למה אומרים את זה רק על שבת ולא גם על ציצית או תפילין הרי גם אלו מצוות שניתנו רק לבני ישראל. אלא יש לומר ששאר המצוות מרביטן זכר ליציאת מצרים ומובן שהם ניתנו רק לישראל שיצאו ממצרים. אבל מצוות השבת זכר למעשה בראשית. וכל העולם נברא בששת ימי בראשית. ולכאורה על פי זה היה מקום לצוות אולי לכל העולם שישמור שבת. אלא יש לומר שהקב"ה הוא זה שנתעתר בשבת כמו שאנחנו אומרים במהלך התפילות שלנו בשבת קודש (ונשמע גם פרחי מיאמי שר את זה) לקל אשר שבת וכו' וביום השביעי 'נתעלה' וישב על כסא כבודו. וכבודו של הקב"ה הרי רק עם ישראל. ולכן נקראת השבת בגמרא 'מתנה טובה'. כי בעצם כל העולם היה ראוי לה ובכל זאת המתנה הזו לא ניתנה לכל העולם אלא לישראל. ורצה הקדוש ברוך הוא להראות לנו את גודל אהבתו ולכן הוא מיהר ונתן לנו את המתנה הגדולה הזאתי עוד לפני קבלת כל התורה מיד ביציאת מצרים. ולכן גם אומר משה רבינו בהמשך הפרשה ראו כי ה' נתן לכם את שבת. היינו תראו והתבוננו שכבר עכשיו נותן לנו הקדוש ברוך הוא את המתנה הגדולה הזאת של השבת.

—

בהפטרה: יש שלושה שירים

דבורה הנביאה גם שרה שירה. "שמעו מלכים האזינו רזנים לה' אנכי אשירה אזמר לה' אלוקי ישראל". כפי שהזכרתי קודם שניים מהשירים של פרחי לונדון נמצאים בהפטרה. ולמען האמת שחשבתי לשים שיר אחד בגרסת קאבר אבל אנחנו רק שנה אחרי פטירתו של המלחין האגדי יגאל צליק אז החלטתי לשים את המקורי של פרחי לונדון.

השיר השני "ברכו השם" של ארי גולדוואג משולב מפסוק מתוך ההפטרה ופסוקים מתהילים.

השיר השלישי חוזרים לפרחי לונדון. דבורה הנביאה גם שואלת את בני ראובן "למה ישבת בין המשפתים" [במקום לעזור במלחמה]

שיר לכבוד שבת: אם כבר היו המון שירי נוסטלגיה אפשר גם לסיים עם שיר נוסטלגי מלפני 52 שנה…

בהפטרה וגם בפרשה לומדים על "נביאה" אז אנחנו נשיר ביחד עם 'פרחי צברים' על נשות החיל 'אשת חיל מי ימצא'.

שתהיה לכולם שבת שלום!

המילים של השיר אבא שמעון:

אבא שמעון כון בעוני
לא דעיתך עינני,
לא דעיתך נוץ באל-ליל
עינני בילבאכרי.

פזמון:
אבא שמעון כון בעוני
לא דעיתך פי זמאני-
אבא שמעון

אבא שמעון לא דעיתך
פי סואד אל-ליליה,
אסאלך באללה בקולי
עאד תג'י בילעאפיה.

פזמון:

אבא שמעון כם דעיתך
כם אראעי לילג'ואב,
לא דעית באל ליל אלאסוד
אנת אבי ואנא אלולד.

פזמון:

אבא שמעון יא צ'ניני
וין מא אסיר עינני,
עינני וארחם לחאלי
חין תסלי כאטרי.

אבא שמעון כון בעוני
לא דעיתך עינני.

הנה התרגום:
אבי שמעון היה בעזרי
אם קראתיך עזרני
אם קראתיך בחצות ליל
עזרני בשעות הבוקר

אבי שמעון אם קראתיך
בחשכת הלילות
אשאלך בשם ה' באמרי
כי תבואני בבריאות

אבי שמעון כמה קראתיך
כמה אייחל לתשובה
אם קראתיך בלילה החשוך
אתה אבי ואני בנך

אבי שמעון, הוי אהובי
לאן שאלך עזרני
עזרני ורחם על מצבי
עת תשמח לבבי

אבי שמעון היה בעזרי
אם קראתיך – עזרני

סדר השירים לפרשת בשלח – שירה תשפ"ו

ויתן בפי – מנדי ג'רופי

מי כעמך ישראל – שלומי גרטנר

אבא שמעון – ציון גולן (בסוף הרשימה נמצא המילים והתרגום של השיר)

טו בשבט – שלוק רוק

טו בשבט – מוטי אילאוויטש

אילן – שמחה פרידמן (לחן יעקב כ"ץ המכונה כצל'ה חבר כנסת לשעבר)

אילן – אברימי רוט (לחן משה ברגר)

אילן – חיים בנט

אילן – משה גאלדמאן

אילן – ליבלה השל (לחן חסידי פיטסבורג)

הורה שירה – שלמה שמחה

שבח – מוטי אילאוויטש

נאר מיט אמונה – יענקי דסקל

הים ראה וינוס – גדעון לוין והשיליצים

בצאת ישראל אברימי רוט (לחן הרב הלל פלאי עיבוד של יובל סטופל)

בצאת ישראל – פרחי ניו יורק

רק לקיים מצוות – יהודה צ'יק

התייצבו – אברהם פריד (לחן של גרשון פרנקל ואברהם פריד קרדיט לאפרים קמיסר על המידע)

ראלין Rollin – היום השמיני (ויאמר ויסעו)

בשמחה רבה – פרחי מיאמי

מי כמוך – יהודה צ'יק

שירה חדשה – שלמה שמחה

שירה חדשה – שמחהטון

שירה חדשה – הרב שמואל ברזיל

שירה חדשה (יחד כולם) – פרחי מיאמי

ויושע – אברהם פריד (לחן יוסי גרין עיבוד יובל סופל)

אז ישיר – אלי לוין

אז ישיר )זה קלי( – יואלי גרינפלד (לחן יוסי גרין)

אז ישיר – פרחי שירה חדשה

אשירה לה' – פרחי מיאמי

תפול עליהם – גדעון לוין ודדי גראוכר (לחן גדעון לוין)

וכי ידיו – פרחי לונדון (לחן יגאל צליק)

וכי ידיו – צמד רעים  (ר' ישעיהו שפירא)

ומשעבדים – שמילו רוזנברג

לקל אשר שבת – פרחי מיאמי (ווארט)

הפטרה:

שמעו מלכים – פרחי לונדון (לחן יגאל צליק)

ברכו השם – ארי גולדוואג

למה ישבת – פרחי לונדון  (לחן יגאל צליק)

שיר לכבוד שבת: אשת חיל – פרחי צברים (לחן ר' משה גרינימן)