נר הנשמה דולק: הפלייליסט לפרשת משפטים

⇓ ⇓ ⇓ האזינו להנאתכם לפלייליסט המלא בסוף הסקירה ⇓ ⇓ ⇓

פרשת משפטים תשפ"ו

זה לא קורה הרבה שאני מתחיל את הפלייליסט עם שיר שבתי. והשבוע בחרתי לפתוח עם השיר אברהם יגל בביצועו של לייבלה השל ז"ל מתוך מופע 'האסק' וזאת לרגל היארצייט שלו שחל היום – כ"ה בשבט. יהודה אריה לייב (לייבלה) השל ע"ה היה הראשון שביצע את השיר 'אלוקי נשמה' המוכר שהלחין משה לאופר, השתתף באלבומים של חסידות פיטסבורג וגם כמה שירים באלבומים של ר' חיים בנט שכמה משיריו הפכו להיטים, ובהם "הנה אנוכי שולח לכם", "כה אמר ה'", "אבינו אב הרחמן".

—

היום גם חל היומא דהילולא של מייסד תנועת המוסר. רבי ישראל מסלנט. מסופר שרבי ישראל ראה את הסנדלר ממשיך לעבוד בשעת ערב מאוחרת, כאשר הנר כמעט נגמר ושאל אותו, מדוע אינו סוגר את החנות ומסיים את יום עבודתו? ענה הסנדלר בתמימות: "כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן". לרבי ישראל היה זה מסר גדול בהרבה. כל זמן שנר הנשמה חי, אפשר לתקנה. והרי כבר כתב שלמה המלך החכם מכל אדם: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ' 27). נשמתו של האדם משולה לנר, וכל זמן שהנשמה שוכנת באדם ודולקת בתוכו, עליו לעמול ולתקן את מעשיו ודרכיו. הסיפור נדד וטופל בידי כותבים רבים, וגם לר' יוסף משה כהנא. והוא חרז ביחד את הסיפור ואת מוסר ההשכל לשיר אחד. השיר הזה מושר באידיש אבל הבאתי לכם כאן תרגום כל הבתים מיידיש:

כל זמן ס'עברענט די לעכט

כתב : ר' יוסף משה כהנא

תרגום : ר' אפרים-מאיר שבדרון

כל זמן שהנשמה
כל זמן שהנשמה בקרבי
מודה אני לפניך
ריבון העולמים ! אני מודה לך

 

תשמעו סיפור מעניין
שקרה לפני שנים
המגיד הגדול ר' ישראל מסלנט
טייל פעם מאוחר בלילה

מרחוק ראה נר דולק
חשב שמן הסתם גר שם
צדיק נסתר
כשהגיע קרוב הבין
שזה יענקל, הסנדלר הפשוט

יענקל, יענקל, כבר מאוחר בלילה
הנר כבר עומד להיגמר
מחר בבוקר כשהשמש תזרח
תוכל לתקן את הנעליים

ענה לו: כל זמן שהנר דולק
הזמן הוא לתקן נעליים
טענתו של הרב אינה נכונה
מי יודע מה יהיה מחר.

 

רבי ישראל מסלנט הרים את ידיו
אוי ! "נר ה' נשמת אדם"
כל זמן שהנר דולק
המילים ממש מפחידות

מחר הוא יכול לאחר את הכל
למה אתה מחכה
את מי אתה מרמה
רק את עצמך

יצר הרע אומר לאדם
אני נותן לך לחזור בתשובה
אבל תתחיל ממחר
אדם שוכח שהעולם
הוא רק פרוזדור

בן אדם! בן אדם! הוא מסביר
היום יגיע אי פעם

כל זמן שהאדם חי בעולם
הוא יכול לתקן עד הרגע האחרון
אבל כשהוא עומד לפני בית דין של מעלה
מה שהכין הוא לוקח איתו

 

והוא מסביר: כל זמן שהנר דולק
הזמן הוא לתקן את הכל
יענקל הנגר צודק
מי יודע מה יהיה מחר

כל זמן שהנשמה
כל זמן שהנשמה בקרבי
מודה אני לפניך
ריבון העולמים! אני מודה לך
מודה אני לפניך על שהנשמה בקרבי

—

הרבה ליפא שמעלצער השבוע…

כפי שציינתי בפרשת ויחי, למדתי בחיידר חסידי, ושם שמו הרבה דגש (לחץ בלע"ז( על כמה פרשיות בהן פרשת ויחי ופרשת משפטים. הלחץ היה מאוד גדול כפי שתשימו לב בשיר "איך האב געכאפט" של ליפא שמעלצער שהלחין ביחד עם יוסי גרין. בו ליפא מספר את הסיפור של הילדות שלו. החיידר של פעם, כשהמלמד היה חסר סבלנות, ופרשיות קשות כמו ויחי או משפטים לפעמים היה קצת… מחטיף לילד…

וכאן אני מוסיף ומי יודע, אולי ה"לחץ" השפיע עליו והוציא שירים מדהימים כמו השיר הזה ועוד כמה שירים שיש בפלייליסט השבוע.

—

עכשיו ניגש אל הפרשה. אבל לפני כן אני חייב לתת קרדיט לידידי היקר והשדרן המוכשר מני גירא שורץ שמשדר לכם כל יום שישי בין 12:00 ל-14:00 (בניו יורק 5 עד 7 בבוקר) ובתוכנית הזאת מביא בכל שבוע דברי תורה והקשרם לפרשת השבוע בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו. אני ממליץ לכולם להאזין לתוכנית הזאת. דברי התורה שלפניכם הם מתוך התוכניות שלו ששודרו בשנים קודמות.

—

הפרשה מתחילה עם "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד" וכו'. בכך נפתחת הפרשה – בעניין של עבד עברי, למה? יש בזה בעניין הזה הרבה מאוד פירושים אבל במדרש בסמיכות לפסוק הזה מובא הפסוק מתהילים "יראת השם טהורה עומדת לעד ומשפטי השם אמת צדקו יחדיו". 'משפטי השם' מובן למה זה קשור לכאן, אבל בכלל הפסוק הוא לא מההקשר. מביא ביאור מעניין בספר בית א-ל (אביו של השואל ומשיב) כי התורה כאשר נתנה לנו את הטעם לכך שעבד עברי לא נמכר לעולם, אומר הקדוש ברוך הוא "עבדי הם" ולא "עבדים לעבדים" מאז יציאתם ממצרים לא ימכרו לעולם. וביאר על חובת הלבבות שהאדם השלם לא יכול להגיע למצב שבו הוא ירא מבשר ודם. כי בשר ודם בסופו של דבר הוא זמני לכן היראה יכולה להיות רק מהבורא יתברך שהוא נצחי. וזה ההקשר להפרשה, רק יראת השם היא זו שעומדת לעד.

עוד ביאור מובא בספר 'שניים מקרא' וכך הוא מסביר בחוקי העולם לעיתים אנחנו מוצאים חוקים שיש בהם צדק יש בהם שנראים לנו ישרים נראה הגיוניים אבל כשניקח את כל החוקים יחדיו תמיד נמצא בהם ניגודים וסתירות וזה להבדיל הבדל גדול מחוקי הבורא יתברך. חוקי הבורא הם צודקים גם כשהם יחדיו וזה מה שאומר לנו הפסוק על 'משפטי השם אמת צדקו יחדיו', אל מול שאר החוקים בעולם.
שמתי שני שירים על הפסוק הזה מתהילים, 'יראת השם טהורה עומדת לעד ומשפטי השם אמת צדקו יחדיו'. הראשון 'תורת השם' שהולחן ע"י האדמו"ר בעל קדושת ציון מבאבוב זצ"ל. התלבטתי אם לשים את הגרסה המחודשת של ידידי הזמר יהושע (שייע) ברקו או את הגרסה המקורי. אבל כפי שהזכרתי כבר כמה פעמים שאחת מהמטרות של הפלייליסט היא להביא כמה שאפשר שירים שפחות מוכרים כדי שהדור הצעיר ילמדו מה זה 'שיר' ולא סתם רעשים לכן ערכתי שתשמעו קטע של דקה עם העיבודים של פעם ולאחר מכן הגרסה החדשה יותר.

השיר השני 'פיקודי השם' שיצא לפני בערך 46 שנה, הוא לחנו של משה לאופר, שהיה אז כבן 25. וביצע אותו אברהם פריד. לפני כמה שנים הקליט אברהם פריד את השיר מחדש בליווי של מקהלת מלכות ועיבוד מוזיקלי של יובל סטופל.

—

כי תקנה עבד עברי", שואל האלשיך הקדוש, למה המילה "עבד"? היה צריך להיות כתוב "כי תקנה עברי", כלומר "ישראלי, יהודי" לעבד. מפרש האלשיך הקדוש שכל יהודי מישראל הוא עבד לקדוש ברוך הוא, כפי שרש"י אומר בהמשך הפרשה, "עבדי הם" ולא "עבדים לעבדים". רק שהתורה מתירה לנו לקנות לתקופת זמן מוגבלת את אותו עבד תמידי של השם יתברך ולהפוך אותו גם לעבד לצורך שימושו של האדם אבל כל זה רק לתקופה מוגבלת כי כולנו 'אנא עבדא' – אנחנו עבדים של השם יתברך. אני בטוח שהרבה מכם כבר אומרים לעצמכם בטח הוא שם הביצוע של זמר הזה וכו'. אבל אני אוהב להפתיע ולשים שירים שפחות מוכרים ולפעמים לא מוכרים בכלל. שמתי שני ביצועים שהם שונים לגמרי אחד מהשני. הראשון של דוד גבאי מתוך אלבום של שייע מנדלוביץ ז"ל 'ביג טיים אלטע היים'. השני הוא אביש בראדט ושלמה שמחה מבצעים את לחנו של גדעון לוין.

ואם בעבדים עסקינן, קבלו גם את שירו של שולי רנד, שימו לב לפזמון: "עבדים כי אוטוטו בני חורין".

—

מהשירים הבודדים בפרשה… 'הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך', שר לנו מיכאל סקופסקי (לא להתבלבל עם סקקובסקי מברדק) עם מילים נוספות של מימיני מיכאל וכו'. עוד ביצוע על הפסוק הזה שוב נחזור לליפא שמעלצער.

—

אפשר לקחת מוסר השכל גם מהגנבים: "ואם במחתרת ימצא הגנב" לאחר מכן פסוק ב' עם "זרחה השמש עליו אם ימצא תמצא בידו הגניבה", אנחנו רואים פה כל כך הרבה עניינים על הטרחה של הגנב, מתאמץ כל כך אם זה בלילה, האם הוא לא מצליח פעם אחת, הוא מגיע שוב ושוב, אומר לנו החוזה מלובלין שזה המסר שכולנו צריכים ללמוד מאותו גנב שמוזכר כאן בתורה לעבודת השם, לא להחמיץ, לא להתעצל, כשמגיעות אלינו מצוות גם אם זה בלילה, גם אם זה קשה, גם אם לא הלך פעם אחת, לנסות שוב ושוב כפי שמיכאל פרוזנסקי שר 'מצוה הבא לידך אל תחמיצנה'.

—

עכשיו נחזור לליפא שמעלצר עם שיר מדהים על מילים מתוך הגמרא במסכת בבא קמא דף ס: על הפסוק מפרשת השבוע, כתוב: "כי תצא אש…שלם ישלם המבער את הבערה". הגמרא אומרת: "אמר הקב"ה, עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון, ואני עתיד לבנותה באש".

—

בפרשה לומדים את ההלכה הידועה "אחרי רבים להטות". אני לא אאריך עם כל הויכוח הידוע בואו ונהנה מיצירה נפלאה שהלחין יוסי גרין ביחד עם אברהם פריד 'יחיד ורבים הלכה כרבים'.

—

שוב אנחנו חוזרים לליפא שמעלצער עוד משהו שיש הרבה בפרשה זה כסף. כמו שהזכרנו מקודם שלם ישלם, וגם הלכה בהלוואת כסף…יש שיר שמדבר הרבה על כסף…

—

"וכי יפתח איש בור…" וכל שאר העניינים הללו כל התקלות שאדם יכול לגרום לשני. הגמרא במסכת בבא קמא לומדת כאן על כל העניינים הללו והאחד מהדברים שהגמרא מביאה שם, שלאדם אסור לרוץ ברשות הרבים שמא יתקל בבור ויפול. אבל יש זמן אחד שמותר לאדם לרוץ וזה בערב שבת בין השמשות כפי שמופיע במסכת שבת דף קיט עמוד א' שרבי חנינא נהג לומר רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה". ובתרגום לעברית: "רבי חנינא היה מתעטף ועומד בערב שבת והיה אומר: 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה. הבאתי עוד שיר “שפחות מוכר” חוץ אם אתם אוהדים של קעמפ שלווה.

שבת מברכים:

ואלה המשפטים אומר רש"י כל מקום שנאמר אלה פסל על הראשונים, "ואלה" מוסיף על הראשונים. ה'אמרי חיים' מויזניץ זי"ע מביא פה ווארט יפה שמתחבר גם לשבת מברכים של חודש אדר ע"פ הגמרא במסכת יומא שכל מי שעושה תשובה מאהבה כל הזדונות נעשות לו זכויות אומר ה'אמרי חיים' אל"ה ראשי תיבות ל'יהודים ה'יתה א'ורה, למה רש"י אומר "ואלה" זה מוסיף כי "ואלה" ראשי תיבות 'ל'יהודים ה'יתה א'ורה ו'שמחה' כלומר מי שלומד תורה כי הרי ליהודים היתה אורה, אין אורה אלא תורה כפי ששר לנו יוסי גרין. אבל מי שעושה זאת בשמחה הוא זה שזוכה להרבה יותר. (אם חשבתם ששבוע הבא אפתח את הפלייליסט עם השיר הזה טעיתם בגדול כי אין מצב בעולם שאתם תוכלו לנחש אם איזה שיר אפתח לכבוד חודש אדר)

עוד משהו שאפשר לקשר לפרשת השבוע ושבת מברכים אדר. המילה אד"ר הינה ראשי תיבות א'ני ה'שם ר'ופאך. בפרשת השבוע מופיעות המילים "ורפא ירפא". אנחנו מתפללים "רפאנו השם ונרפא" שתשלח רפואה שלימה לכל חולי עמך. תיכף נשמע את השיר "רפאנו השם" של ליפא שמעלצער מתוך האלבום "לטובה" (הסולן הוא ידידי זינדי קעניג בתור ילד(

כפי שציינתי בהתחלה, היום חל היארצייט של הזמר לייבלה השל. הוא יפתח עבורנו את שירי ברכת החודש בלחנו של משה לאופר.

אלי שוובל עם להקת לב טהור יעשו לנו כרפס במוח עם ברכת החודש משלו.

אני מרגיש שלא שמתי מספיק שירים "לא מוכרים" נשים עוד אחד… השיר "מי שעשה ניסים" של אברהם רוזנבלום.

שבת שקלים:

השבת היא השבת הראשונה מארבעת הפרשיות ונקראת שבת שקלים. בקהילות רבות נהגו והקפידו לומר בזמן תפילת שחרית את ה'יוצרות'. ומתוכן שיבצתי בפלייליסט השבוע כמה שירים.

הדבר הראשון שאומרים תמיד כשמתחילים ביוצרות זה מסוד חכמים ונבונים. נתחיל עם שיר ותיק שהלחין ירחמיאל ביגון אבל פרחי מיאמי לא ביצעו את השיר הביצוע ע"י קול סלוניקה.

נמשיך עם ירחמיאל ביגון והפעם כן עם פרחי מיאמי לפסוק מתוך היוצרות 'ימלוך השם וכו' ואתה קדוש יושב תהילות ישראל' (הסולנים לפי הסדר: א. מרגליות. ייצי ספינר ועודד קריטי(

עוד שיר על אותם פסוקים קבלו את דדי גראוכר ע"ה מתוך מופע האסק מס. 20

יש שיר אחד, מתוך היוצרות לפרשת שקלים, שנקרא "מצוא חן בניגונם הם מחננים", לחן של יוסי גרין, והביצוע הוא של הזמר וגם שדרן בקול חי מיוזיק, ה"ה אבריימי רוט, שמגיש תוכנית כל ערב שבת בין השעות 8:00 ל-9:00 בבוקר.

אני אסיים את השירים מתוך היוצרות עם הניגון הידוע על המילים כי אתה הוא מלך מלכי המלכים מלכותו נצח וכו'  במקור של חסידות בעלזא. אבל הבאתי לכם ביצוע לא מוכר בכלל של מרדכי בן דוד ודדי גראוכר מתוך מופע האסק מס15.

שיר לכבוד שבת:

אתמול – כ"ד בשבט היה היארצייט השני של כוכב הילדים האגדי רבי אלתר צבי אריה יכנס ע"ה, או כפי שאנחנו מכירים אותו "רבי אלתר". ממש לפני כמה שבועות שמענו אותו בפלייליסט שר על פרעה בפיג'מה אבל השבוע נשמע אותו שר "מזמור שיר" גם בפלייליסט שלנו וגם למעלה בגן עדן הוא ישיר מזמור שיר ליום השבת.

שבת שלום ומבורך.

סדר השירים לפרשת משפטים תשפ"ו

אברהם יגל – ליבלה השל ע"ה מתוך מופע האסק מס 2

כל זמן – יוסף משה כהנא

איך האב געכאפט ליפא שמעלצער

תורת השם תמימה – באבוב / יהושע ברקו

פיקודי השם – אברהם פריד

אנא עבדא – דוד גבאי

אנא עבדא – שלמה שמחה ואביש בראדט

עבדים היינו – שולי רנד

הנה אנוכי שולח מלאך – מיכאל סקופסקי

הנה אנוכי שולח מלאך – ליפא שמעלצער

מצוה הבא לידך – מיכאל פרוזנסקי

שלם ישלם – ליפא שמעלצער

יחיד ורבים – אברהם פריד

געלט – ליפא שמעלצער

בואו ונצא – קעמפ שלווה

ליהודים – יוסי גרין

רפאנו השם – ליפא שמעלצער

שבת מברכים:

חיים שתהא בנו – ליבלה השל ז"ל

ברכת החודש – להקת לב טהור

מי שעשה – אברהם רוזנבלום

יוצרות לשבת שקלים:

מסוד חכמים – קול סלוניקה

ואתה קדוש (נקדש) – פרחי מיאמי

ימלוך – דדי גראוכר מתוך מופע האסק 20

מצוא חן בניגונם – אברימי רוט

כי אתה הוא מלך – מרדכי בן דוד ודדי מתוך מופע האסק 15

שיר לכבוד שבת:
מזמור שיר – רבי אלתר ע"ה