ב'יתד נאמן' פורסם הבוקר מאמר מערכת נרחב תחת הכותרת "ביזיון התורה ועלבונה רח"ל הוא דזיל להו". המאמר, פרי עטו של הרב שאול לרנר במדור על הפרק, מציג ביקורת סדורה כלפי מעשיהם של המפגינים ומובילי המחאות, ומתייחס אליהם כאל עשבים שוטים.
בפתח הדברים, הכתבה מתייחסת לסיבה שבגללה העיתון נמנע עד כה מתגובה לאירועים. נכתב כי "יתד נאמן בהנחיית הועדה הרוחנית, מאז ומקדם לא התייחס ולא הגיב, למעשים מכוערים שנעשו על ידי עשבים שוטים שגדלו בערוגות פרא ללא יד מכוונת". ההסבר הניתן להתעלמות הוא שההנחה הייתה כי מדובר באנשים פוחזים שדינם כאפיקורסים גמורים, ולכן אין טעם להתייחס אליהם גם כאשר "המעשים המטורפים הללו נעשו בפרהסיא תוך כדי ביזוי התורה בעצמה וחילול שם שמים נורא ואיום".
מוקד המאמר נשען על ציטוט ממסכת יומא, המביאה את המעשה על שני כהנים שרצו בכבש המזבח ואחד מהם דקר את חברו. כשאביו של הנדקר מצא אותו גוסס אמר "עדיין בני מפרפר ולא נטמאה סכין". הגמרא מסיקה מכך ששפיכות דמים נחשבה בעיניהם כדבר קל, ואילו טהרת כלים כדבר חמור. באמצעות סוגיה זו, המאמר מפנה שאלה ישירה כלפי המפגינים: "האם גזירת הגיוס אכן חמורה להם כל כך עד שהם מאבדים כיוון על הדרך ומאבדים את המצפון ופועלים בשיטה ההפוכה יחד עם שונאי ישראל לקעקע את התורה עצמה? או שמא גזירת הגיוס כדקיימא קיימא, וביזוי התורה הוא דקיל בעינייהו?".
עוד באתר:
המסקנה המוצגת בטקסט שוללת קשר אמיתי בין ההפגנות לסוגיית הגיוס עצמה. "כשאנו רואים את התוצאות הקשות בשטח, אנו כבר מבינים בצורה הכי ברורה, אין כאן שום קשר לגזירת הגיוס, לא מיניה ולא מקצתיה", נכתב במאמר. לטענת הכותב, נושא הגיוס משמש כתירוץ בלבד: "תואנה הם מבקשים בדרך לביזוי התורה, בדרך שאפילו הגרועים שבמשכילים הירודים שבכל הדורות לא התדרדרו לשם. ביזוי התורה הוא דקיל להו".
הכתבה ממקמת את התופעה גם בהקשר היסטורי, ומציינת כי המגמה החלה לפני כשלושים שנה, כאשר "מצאו הללו כר נרחב לפעולה בתוך ציבור היראים, להסית ולהשתלח בענקי האומה". מאז, נטען במאמר, נושא הגיוס הפך ל"קרדום לחפור בה, בעלילות רשע הגבולות בעלילות דם בזויות ושקריות", המכוונות כלפי גדולי התורה.
לקראת סיום, המאמר מציג את ההנחיות המעשיות של הנהגת הציבור. הוא מצטט מכתב שפורסם ביום שישי שעבר בחתימתם של מרנן גדולי ישראל מנהיגי 'דגל התורה' ובהם מרן הגר"ד לנדו, מרן הגרב"ד פוברסקי, מרן הגרמ"צ ברגמן ומרן הגרמ"ה הירש. במכתב הם הורו לציבור כיצד להגיב: "בשעה זו חובה עלינו להרבות בקידוש ד' כנגד חילול ד', וזאת ע"י חיזוק בעמלה של תורה, וברציפות הלימוד ביתר שאת וביתר עוז". תגובה זו מוצגת במאמר כמענה הנכון למול התנהלותם של מי שמוגדרים בו "נערים מנוערים בראש חוצות".
