אין להם גבולות

בג"ץ בצו על תנאי: מדוע מוסדות חרדיים עדיין מתוקצבים

בג"ץ הורה למדינה להשיב בתוך 60 יום מדוע מוסדות חינוך חרדיים מתוקצבים גם ללא לימודי ליבה מלאים, ומדוע לא מופעלות סנקציות ופיקוח מחמיר. בציבור החרדי מזהירים מפני פגיעה בעצמאות החינוך

שמעון כץ

ל' בשבט תשפ"ו, 17/02/26 16:34 עודכן: 16:34

א+

א-

בית המשפט העליון | צילום: יוסי זמיר/פלאש 90

צו על תנאי שהוציא בג"ץ היום (שלישי) מחייב את המדינה להשיב בתוך 60 יום מדוע היא ממשיכה לתקצב באופן מלא מוסדות חינוך חרדיים שאינם עומדים בדרישות לימודי הליבה. מדובר בצעד נוסף של התערבות שיפוטית בנעשה במוסדות החינוך התורניים, התערבות שנתפסת כהעמקת הפיקוח והלחץ לשינוי אופיו של החינוך החרדי.

על פי הצו, המדינה נדרשת להסביר מדוע התקצוב אינו מותנה בהוראה מלאה של לימודי ליבה, העסקת מורים בעלי הכשרה פורמלית והשתתפות במבחני מיצ"ב, וכן מדוע הפיקוח על המוסדות מתבסס במידה רבה על דיווח עצמי וביקורים מתואמים מראש.

ברקע להחלטה עומדת תשובת המדינה שהוגשה בחודש שעבר לבג"ץ. מתשובה זו עלה כי שר החינוך יואב קיש ביקש שלא לחשוף בפני בית המשפט מסמך של אגף התקציבים, שלפיו אין אף בית ספר לבנים ברשתות החינוך החרדיות המלמד את מלוא לימודי הליבה. הבקשה נדחתה על ידי הפרקליטות, על דעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, והמסמך הועבר לבג"ץ.

עוד נחשף במסגרת ההליך כי משרד החינוך אינו בוחן את כשירות המורים המלמדים מקצועות ליבה במוסדות החרדיים, כי תלמידי רשת החינוך העצמאי אינם נבחנים במבחני מיצ"ב, וכי גם לפי פרשנות מרחיבה של המשרד עשרות מוסדות אינם מלמדים ליבה מלאה – מבלי שננקטו צעדי קיזוז תקציביים.

המדינה צפויה להגיש את תשובתה המפורטת במסגרת לוחות הזמנים שקבע בג"ץ, ולאחר מכן תתקבל הכרעה בהמשך ההליך. בציבור החרדי עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות, ומזהירים כי המשך המגמה עלול להוביל לערעור עצמאות החינוך החרדי.

כידוע, גדולי ישראל בכל הדורות נאבקו על החינוך, לבל תהיה בו שום דריסת רגל לגורמים כפרניים, באשר החינוך הוא היסוד המבטיח את קיומו של הדור הבא. גם לציבור החרדי מגיעות זכויות ותקצוב ממשלתי של מוסדות החינוך – בדיוק כמו לכל אזרח אחר.