לקראת שינוי?

המומחית: "למרות הדיכוי, ההתנגדות באיראן חיה ובועטת"

ד"ר תמר עילם גינדין חושפת עדויות קשות ומצמררות על התנהלות המשטר האיראני כלפי אזרחיו הפצועים במהלך דיכוי המהומות. במישור הדיפלומטי, היא סבורה שהשיחות הגיעו למיצוי: "2 הצדדים עקשנים"

בצלאל קאהן ודוד חכם

א' באדר תשפ"ו, 18/02/26 10:08 עודכן: 10:08

א+

א-

מנהיגה העליון של איראן, עלי חמינאי | מתוך האתר שלו

בצל סבב השיחות הנוסף שנערך בין ארצות הברית לאיראן, שנועד למצוא מוצא דיפלומטי לסוגיית הגרעין, התראיינה ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לענייני איראן, ל'מהדורת הבוקר' ב'קול חי'. בשיחה מקיפה ומעמיקה ניתחה ד"ר עילם גינדין את המבוי הסתום אליו הגיעו המגעים הדיפלומטיים, והסבירה מדוע הפעם נראה שהצדדים אינם קרובים להסכמות. מעבר לזירה המדינית, חשפה המומחית את הלכי הרוח המשתנים והדרמטיים בקרב העם האיראני.

ד"ר עילם גינדין התייחסה בראיון לסבב השיחות האחרון ולסיכויים הריאליים לחתימה על הסכם כלשהו, וציינה כי נראה שהדיפלומטיה הגיעה לנקודת מיצוי שבה שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם ללא יכולת תמרון: "זה נראה ששני הצדדים מאוד עקשנים בדעתם. נראה שהם רוצים להגיד – 'ניסינו ולא הצלחנו'. גם באיראן, לא רק הרפובליקה האסלאמית אלא גם העם, אומרים: 'יאללה, בואו נעשה מלחמה ונגמור עם זה'. אין כרגע שום סימן לפריצת דרך".

בהמשך, התייחסה ד"ר עילם גינדין למצב הפנימי הקשה באיראן ולדיכוי המחאות חסר הרחמים, וחשפה עדויות קשות ומצמררות על התנהלות המשטר כלפי אזרחיו הפצועים, תיאורים המלמדים על אובדן מוחלט של צלם אנוש מצד כוחות הביטחון: "יש עדויות שאנשי משמרות המהפכה נכנסו לתוך בתי חולים ופשוט ירו בפצועים, רצחו אותם. הם עושים וידוא הריגה בתוך בתי חולים ומבצעים מעצרים של פצועים. זה משטר אכזרי בצורה שקשה לתאר".

היא הוסיפה כי האכזריות המשטרתית אינה מסתיימת ברצח, אלא נמשכת במישור הכלכלי-בירוקרטי הציני ביותר כלפי המשפחות האבלות: "כדי לשחרר גופה מבית חולים או מהמכון לרפואה משפטית, משפחות נדרשו לשלם סכומים ששווים ל-35 משכורות ממוצעות. זה ממש לשלם בשביל הזכות לקבל את הגופה ולקבור אותה". מדובר במנגנון סחיטה שמטרתו להטיל אימה ולמנוע לוויות המוניות שיהפכו למפגני מחאה.

בהתייחס לשינוי התודעתי העמוק שעובר הציבור האיראני בעקבות גלי הדיכוי, סיפרה ד"ר עילם גינדין על מסרים גלויים ומצמררים שעוברים בין האזרחים, המעידים על כך שהפחד מהמוות נסוג בפני השאיפה לחופש: "בגלל שהיו עשרות אלפי אנשים ברחובות, נשבר מחסום של פחד. אנשים אומרים אחד לשני, לא בפחד ולא בכעס – 'אם אני מת, אל תשלמו שום דבר על הגופה שלי'. הם מעדיפים להיקבר בקברי אחים מאשר שהמשפחות שלהם ישלמו כספים למשטר האכזרי הזה".

לסיכום הראיון, ציינה המומחית כי למרות הדיכוי האגרסיבי, רוח ההתנגדות באיראן חיה ובועטת, והאזרחים תולים תקוות רבות בשינויים פוליטיים במערב ובפעולה חיצונית שתביא לקץ השלטון: "הם כרגע מחכים שטראמפ יבוא לעזור להם. המחסום נשבר, ואנשים פשוט אומרים – אל תחתמו על שום דבר, אל תשתפו פעולה עם המנגנון הזה". העם האיראני, כך נראה, הגיע לנקודה שבה הוא מוכן להמר על הכל למען עתיד אחר.

האזינו לראיון המלא, מתוך מהדורת הבוקר בהגשת בצלאל קאהן ודוד חכם: