מיוחד לפורים

"קיימו וקיבלו": למה פורים הוא חג של קבלת תורה

הרב זמיר כהן בשיחה מיוחדת לפורים – הגמרא במסכת שבת על קבלת התורה והביאור שמסביר את עומק הדברים, ומדוע דווקא בימי אחשוורוש הושלמה קבלת התורה

שמעון כץ

ב' באדר תשפ"ו, 19/02/26 16:27 עודכן: 16:27

א+

א-

תמונת אילוסטרציה| מעמד הר סיני, נוצר באמצעות בינה מלאכותית

בתוכנית 'שיחת היום' מסר הרב זמיר כהן שיחה מרתקת על פורים. הרב פתח בדברי הגמרא במסכת שבת שבמעמד קבלת התורה בהר סיני הקב"ה "ויתיצבו בתחתית ההר" מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית". ושאל, כיצד ייתכן שעם ישראל, שאמרו "נעשה ונשמע", נזקקו לכפייה. והגמרא מוסיפה "מכאן מודעא לאורייתא" כלומר יש כביכול פתחון פה לטעון שהתורה התקבלה באונס.

אלא הביאור הוא שאין הכוונה לכפייה פיזית כפשוטה, אלא לעוצמת המעמד. ההתגלות האדירה – קולות, ברקים, אש וקול ה' – יצרה מציאות שבה לא הייתה אפשרות נפשית לסרב. זו הייתה כפייה של גילוי מוחלט, יראה שמילאה את המציאות כולה. אולם בפורים היה הפוך מהר סיני "קיימו וקיבלו היהודים" – קיימו מה שכבר קיבלו. בפורים לא היו ניסים גלויים. סיפור המגילה יכול היה להתפרש כמהלך טבעי, אבל עם ישראל דווקא בתוך ההסתר, בחר לראות את יד ה' ולקבל מחדש את התורה מרצון. כאן נמחקה כל טענה של כפייה.

הרב הדגיש שעיקר הקבלה המחודשת נגעה לתורה שבעל פה. התורה שבכתב היא כותרות וכללים, אך הפרטים – כיצד שובתים בשבת, איך מניחים תפילין, מהי שחיטה כשרה – נמסרו בעל פה. ריבוי הדקדוקים וההלכות מחייב מסירות עמוקה יותר. בפורים, מתוך אהבה והכרה בהשגחה, קיבלו ישראל גם את העמל והדיוק של התורה שבעל פה.

התורה שבעל פה נשמרה באמצעות שינון מדויק מדור לדור. תלמידים חזרו על ההלכות שוב ושוב עד שהדברים נקבעו בליבם. כך נשמר הרצף ההלכתי ללא שינוי, וכך יכולה התורה להשיב לשאלות המתחדשות בכל דור. השילוב בין הכתוב לשינון החי יוצר מסורת נצחית.

בסיום השיחה הדגיש הרב כי פורים מלמד על אמונה שאינה תלויה בניסים גלויים. בהר סיני – קבלה מתוך יראה עצומה, אבל בפורים הקבלה הייתה מתוך אהבה והכרה פנימית. וזה היסוד: לחדש בכל שנה את קבלת התורה מתוך שמחה, ולשאוף להיות בעצמנו "ספר תורה חי" המבטא עומק ואמונה אמיתית.

האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית "שיחת היום" ב'קול חי':