בלב האוקיינוס ההודי שוכן דייגו גרסיה, אי קטן תחת ריבונות בריטית שהפך לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של ארצות הברית. האי משמש כמעין "נושאת מפציצים" נייחת ובלתי פגיעה, המאפשרת המראה של מפציצים אסטרטגיים כבדים כמו ה-B-2 וה-B-52, שאינם יכולים להמריא מנושאות מטוסים רגילות. חשיבותו של האי מקבלת משנה תוקף נוכח התכנונים האמריקניים למערכה מתמשכת באיראן; המרחק האופטימלי של האי – כ-4,000 ק"מ בלבד מהרפובליקה האסלאמית – מאפשר להוציא פי שלושה יותר גיחות הפצצה בהשוואה להמראה מבסיסים בארה"ב, ובכך להטיל עוצמת אש כפולה ומכופלת על ראשם של האייתוללות. כך מסביר פרשן 'חדשות 14', תמיר מורג.
היתרון המרכזי של דייגו גרסיה טמון בעובדה שהוא נמצא מחוץ לטווח הטילים של איראן, אך קרוב מספיק כדי לאפשר תקיפה יעילה, בניגוד לבסיסים בישראל או בטורקיה החשופים לאיום ישיר. בנוסף, מדינות כמו קטאר וטורקיה כבר הבהירו שלא יאפשרו תקיפה משטחן, והאמריקנים, ששואפים לא להיות תלויים במדינות אירופיות או ערביות, רואים באי מעוז של עצמאות מבצעית. מעבר לאיום האיראני, האי מהווה נקודה קריטית לשליטה בנתיבי השיט של המזרח הרחוק ובסיס לוגיסטי עצום היכול לאכלס ציוד לדיוויזיה שלמה בשעת חירום.
אולם, לאחרונה נקלע האי לסערה דיפלומטית לאחר שממשלת הלייבור הבריטית החליטה להעביר את הריבונות עליו למדינת מאוריציוס, בעקבות פסיקת האו"ם. המהלך הזה הוציא את דונלד טראמפ משלוותו; הנשיא חושש שמאוריציוס החלשה תיכנע ללחץ סיני, מה שיאפשר לבייג'ינג לקנות שליטה מעשית בבסיס הרגיש. למרות הבטחות בריטיות לחכירת הבסיס ל-99 שנים נוספות, טראמפ דורש ודאות מוחלטת לגבי עתיד האי, מה שהוביל את הבריטים להודיע על בחינה מחדש של המהלך תחת הלחץ האמריקני הכבד.
עוד באתר:
המתח סביב עתיד האי אינו רק עניין של ריבונות, אלא סימן מובהק להכנות הצבאיות בשטח. מומחים מעריכים כי רגע הנחיתה של מפציצים אסטרטגיים נוספים על מסלולי האי יהיה האות הברור ביותר לכך שהמתקפה האמריקנית על מתקני הגרעין של איראן קרובה מתמיד. דייגו גרסיה נותר אפוא המפתח המבצעי הקריטי ביותר בתוכנית המלחמה האמריקנית, כזה המשלב קרבה ליעד, חסינות מטילים ועצמאות פוליטית מוחלטת.
