פגישות מרתוניות שנערכו בימים האחרונים בין בכירי הביטחון לצמרת משרד האוצר חשפו דרישה לתוספת של מיליארדי שקלים. על פי פרסום הערב (שני) ב'כאן חדשות', הדרישה מגיעה לצורך היערכות למערכה ישירה נוספת מול איראן – סעיף שלטענת מערכת הביטחון לא תוקצב כראוי בתקציב 2026, זאת למרות שהאיום בטהראן נותר במוקד האסטרטגי.
מנגד, גורמים כלכליים בכירים במשרד האוצר אינם ממהרים לפתוח את הכיס. בביקורת חריפה הם טוענים כי מערכת הביטחון "מנצלת את האיום האיראני" כדי לדרוש תקציבים נוספים ללא הצדקה עניינית. נכון לעכשיו, תקציב הביטחון לשנה הנוכחית עומד על 112 מיליארד שקלים – סכום שסוכם בדצמבר האחרון בין השרים סמוטריץ' וכ"ץ, אך נמוך משמעותית מהדרישה המקורית של צה"ל שעמדה על 140 מיליארד.
הוויכוח מתעצם על רקע הכרעת ראש הממשלה נתניהו להגדיל את תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקלים לאורך העשור הקרוב. נתניהו עצמו חידד היום את המסר בנאומו בכנסת בדיון "40 חתימות", כשהצהיר: "איש לא יודע מה ילד יום, אנחנו ערוכים לכל תרחיש". נתניהו שב והזהיר את המשטר האיראני: "אם תתקפו – נגיב בעוצמה שאתם לא יכולים לדמיין".
עוד באתר:
המתח בין הצורך המבצעי למגבלות האוצר מציב את הממשלה בצומת הכרעה קריטי. בעוד שבצבא מתעקשים כי המוכנות למלחמה רב-זירתית מחייבת הזרמת מזומנים מיידית לרכש ולהתעצמות, באוצר דורשים התייעלות ובדיקה מדוקדקת של לאן הולך כל שקל. נראה כי ההכרעה הסופית תונח לפתחו של ראש הממשלה, שיצטרך לגשר על הפער בין חזון ההתעצמות לעשור הקרוב לבין הצרכים הדחופים של השטח כעת.
