התלבטות קשה

מפתיע: "תקיפה באיראן – לא שאלה של מתי, אלא של אם"

האיומים בין וושינגטון לטהרן מתגברים, אך מאחורי הקלעים ניכרת זהירות גדולה משני הצדדים. אוהד חמו מנתח את הדילמה, את המחאה המתחדשת באיראן, ואת השאלה הגדולה: האם חיזבאללה ייגרר למערכה

אבי מימרן

ז' באדר תשפ"ו, 24/02/26 20:03 עודכן: 20:32

א+

א-

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ | צילום: דוברות הבית הלבן

ברקע ההצהרות הלוחמניות והטפטוף היומיומי של רמזים מצד ארצות הברית ואיראן, גוברת התחושה כי האזור מתקרב לנקודת הכרעה. עם זאת, לא מדובר בהכרח במסלול בלתי נמנע לעימות צבאי. העיתונאי אוהד חמו מסביר כי למרות הרושם הציבורי, "זו לא שאלה של מתי, אלא בכלל שאלה של האם". לדבריו, שני הצדדים מנסים עדיין לדחוף את הסוגיה למסלול דיפלומטי ולהימנע ממלחמה רחבה.

לטענת חמו, ההכרעה תלויה בראש ובראשונה ברצון של הנשיא האמריקני. "כל מה שצריך זה את הרצון של טראמפ", הוא אומר, אך מיד מסייג ומבהיר כי גם אם תתקבל החלטה על פעולה צבאית, לא בהכרח מדובר במערכה כוללת. "זה לא שחור או לבן. זה יכול להיות משהו קטן, מוגבל, סמלי, שנועד לדחוק את האיראנים לכיוון המשא ומתן", הוא מציין, ומוסיף כי טראמפ עצמו "לא רוצה להסתבך באירוע גדול".

בוושינגטון, לדבריו, התפיסה כלפי איראן ברורה: "זה ברור לחלוטין שהם לא היו רוצים לראות את איראן גרעינית", ואף מעבר לכך – "אין לי ספק שהממשל בארצות הברית היה רוצה לראות את המשטר האיראני הנוראי הזה נופל". עם זאת, הדילמה המרכזית היא האם לצאת למהלך צבאי שתוצאותיו אינן ברורות מראש: "האם הם נכונים לצאת למערכה שתנאי הסיום שלה לא ברורים לחלוטין?".

בתוך איראן עצמה נרשמת תסיסה מחודשת, בעיקר בזירה האקדמית. חמו מתאר כי "אנחנו רואים משהו הרבה יותר קטן, הרבה יותר מצומצם – תשע אוניברסיטאות בסך הכול, שמונה בטהרן ואחת במשהד", שבהן נמשכות מחאות במשך כמה ימים ברצף. לדבריו, "זה עדיין לא יוצא החוצה ולכן זה באמת מצומצם, אבל זה עיקש", ומוסיף כי כוחות המשטר פועלים נגד המפגינים: "אנחנו רואים את הבסיג' פוגע בהם, עוצר אותם, עושה הכול כדי שהדבר הזה ייפסק".

הפרשן לענייני ערבים אוהד חמו | Yonatan Sindel/Flash90

מעבר למחאה עצמה, חמו מתאר תחושת ציפייה בקרב חלק מהציבור האיראני להתערבות חיצונית. לדבריו, יש בקרב המפגינים מסר סמוי למערב: "הם מביטים לשמיים ומייחלים כבר למתקפה אמריקאית. במילים אחרות – תתקפו, אנחנו הרגליים שלכם על הקרקע". מבחינתו, מדובר ב"סוג של סימביוזה" בין המחאה הפנימית ללחץ שמופעל מבחוץ.

גם בישראל נערכים לתרחיש של הסלמה אזורית. חמו מדגיש כי אם תתפתח מערכה ישירה בין ארה"ב לאיראן, טהרן תנסה להפעיל את שלוחותיה: "המשמעות היא שהאיראנים ינסו בוודאות להפעיל את ההשלכות שלהם במזרח התיכון, ובראש ובראשונה את חיזבאללה". עם זאת, הוא מטיל ספק בכך שהארגון הלבנוני ימהר להצטרף: "אני לא רואה את חיזבאללה נכנס באופן אוטומטי למערכה".

לדבריו, המצב הפנימי בלבנון משחק תפקיד מרכזי בהתלבטות של חיזבאללה. "הבייס השיעי לא רוצה לראות את הדבר הזה", הוא אומר, ומזכיר את המחיר שגבתה המלחמה הקודמת: "יש עדיין כמות אדירה של עקורים בלבנון, רבבות שלא יכולים לשוב לבתים שלהם". בנוסף, לדבריו, ארגון הטרור סובל מהיעדר הנהגה כריזמטית: "אין להם את נסראללה… יש להם מנהיג חיוור מאוד". כל אלה, מסכם חמו, הופכים את הכניסה למערכה נוספת ל"צעד אחד יותר מדי" עבור רבים בלבנון.

האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן: