השגחה פרטית

מיוחד: מדוע צריך לקרוא את כל סיפור המגילה בפורים

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון מסביר כיצד ההשגחה הפרטית מלווה אותנו בכל אירוע בחיינו. והמשמעות של חג הפורים

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

ח' באדר תשפ"ו, 25/02/26 17:39 עודכן: 17:39

א+

א-

קריאת המגילה בפורים | קרדיט: פלאש 90. Ultra Orthodox Jews read the Scroll of Esther, which tells the story of the Jewish festival of Purim, during the Jewish holiday of Purim, in the ultra orthodox neighborhood of Mea Shearim, in Jerusalem, March 14, 2025. Photo by Chaim Goldberg/Flash90 *** Local Caption *** Ultra Orthodox Jews read the Scroll of Esther, which tells the story of the Jewish festival of Purim, during the Jewish holiday of Purim, in the ultra orthodox neighborhood of Mea Shearim, in Jerusalem, March 14, 2025. Photo by Chaim Goldberg/Flash90 *** Local Caption *** ישיבה פורים מגילה מגילת אסתר קריאת מגילה חרדי חרדים תחפושת תחפושות מחופש חרדי

בתוכנית 'מבט לחיים' העלה הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון שאלה יסודית שמעסיקה כמעט כל אדם. האם החיים הם רצף מקרי של אירועים, או שיש משמעות פנימית שמחברת את הכל לסיפור אחד. והאם כל פרט קטן מכוון בהשגחה פרטית, ואם כן, האם גם הדברים הקשים הם בהשגחה פרטית.

תחילה, הרב פתח בדברי בגמ' במסכת מגילה: "מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו" אדם להתחיל לקרוא את המגילה כדי לצאת ידי חובה. ר' מאיר אומר כולה – חייב לקרוא את כולה, ר' יהודה אומר מ"איש יהודי", ר' יוסי אומר מ"אחר הדברים האלה גידל המלך אחשוורוש את המן", ר' שמעון בר יוחאי אומר מ"בלילה ההוא נדדה שנת המלך", אמר ר' יוחנן כולם מקרא אחד דרשו. כתוב בסוף המגילה: "ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף". ר' מאיר סובר צריך לקרוא ולשמוע תוקפו של אחשוורוש, ר' יהודה אומר תוקפו של מרדכי, ר' יוסי אומר תוקפו של המן, ר' שמעון בר יוחאי אומר תוקפו של נס – "בלילה ההוא נדדה שנת המלך". וההלכה היא – קורא את כולה.

הרב שאל על דעתו של ר' מאיר שאמר שצריך לקרוא את כל המגילה. דעתו של רשב"י מובנת שצריך להתחיל מהנס, דעתו של ר' יוסי מובנת פה מתחיל המעמד של המן, דעתו של ר' יהודה גם מובנת שצריך לקרוא את תוקפו של מרדכי, אבל דעתו של ר' מאיר לכאורה אינה מובנת, למה צריך לקרוא מההתחלה את כל הסיפור של אחשוורוש, על המשתה הגדול שעשה, ומה שקרה עם ושתי. לכאורה זה לא קשור לעצם הנס. שאלה שניה שקיימת היא, למה לא נזכר שם ה' בכל המגילה. ושאלה נוספת, מה מהות התחפושות בפורים.

כדי להבין זאת הזמין הרב את המאזינים לראשם של יהודי שושן הבירה, אותם יהודים שחיו תחת שלטון אחשוורוש ושמעו חדשות יום אחר יום. משתה שנמשך מאה ושמונים יום , לאחר שבעה ימים הריגת ושתי, דיכאון המלך וחיפוש מלכה חדשה, לקיחתה של אסתר לארמון, התמרדות בגתן ותרש ומינוי המן לשר בכיר. הכול נראה כאירועים מפוזרים, אף אחד לא ראה בכך סיפור אחד מיוחד אלא חדשות מתחלפות ללא קשר ביניהם.

ורק לאחר שנים כאשר הגזירה הנוראה להשמיד להרוג ולאבד התהפכה לישועה גדולה – התברר שכל הפרטים הקטנים היו חלק מההשגחה פרטית. לפתע ראו שהיה כאן מהלך אחד רציף – המשתה והריגת ושתי וכו' היו חלק מתוכנית עמוקה להצלת עם ישראל. לכן אין את שם השם במגילה כי זה סודו של פורים ההסתר מאחורי התחפושת – מאחורי המלכים והשרים והאירועים. ורבי מאיר מלמד אותנו שיש לקרוא את כל המגילה, כיון שרק כאשר רואים את כל הסיפור מבינים שהחיים אינם רצף של אירועים אלא סיפור אחד שלם.

האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית "מבט לחיים" ב'קול חי':