בו ביום

הלכה למעשה: מה הזמן הכי ראוי לתת מתנות לאביונים

מאזין עלה לשידור ושאל האם עדיף לתת מתנות לאביונים לפני פורים או לחכות ליום פורים עצמו. וגם מה הדין אם הנותן חוגג בי"ד והעני בט"ו

הרב חיים איידלס

ט' באדר תשפ"ו, 26/02/26 16:45 עודכן: 16:45

א+

א-

אילוסטרציה | מתנות לאביונים. נוצר באמצעות בינה מלאכותית

מאזין עלה לשידור בתוכנית 'דרך חיים' ושאל את הגאון הרב חיים איידלס, האם עדיף לתת מראש מתנות לאביונים לפני הפורים, או עדיף להביא להם ביום פורים עצמו. הרב אמר, שדבר זה תלוי בשאלה האם מתנות לאביונים צריכים להינתן בו ביום, או שאנחנו צריכים לדאוג שלעניים יהיה בו ביום. החיד"א אומר, שהנתינה עצמה צריכה להיות בפורים – לא רק הקבלה, אלא גם הנתינה. לפי זה, לא מועיל כל מה שאנחנו נעשה לפני פורים. הנתינה עצמה צריכה להיות בפורים. אבל זו לא ההכרעה של הפוסקים, כפי שכתב הביאור הלכה בשם ספר המאור, וכפי שכותב המהר"י אסד, והדעת תורה והחלקת יעקב, על פי הרמב״ם בפירוש המשניות, שכבר מיא' אדר יוצאים ידי חובת מתנות לאביונים. המהר"י אסד כותב שלדעתו אפשר כבר מראש חודש אדר, כבר מעכשיו אפשר לתת מתנות לאביונים, ובלבד שלא יאכלו את זה לפני פורים. ונדאג שיהיה להם מתנה ראויה, הפוסקים דנו מה המתנה הראויה, לא די בפרוטה לכל אביון, כפי שכותב הריטב״א, אלא להלכה פוסקים כמו הבן איש חי, שצריך לתת שיהיה להם שיעור מסודר של סעודה. אם אנחנו דואגים שהמקבל ייהנה מהמתנה הזאת בפורים, גם אם אני מפריש את זה לפני פורים על ידי שליח, על ידי דואר, יגיע לידו בפורים, או שזה יגיע לפני, אבל הוא ישתמש בזה בפורים, יוצאים ידי חובה.

הרב אמר כי אנחנו פוסקים שהעיקר שהנתינה תהיה, שההשתמשות תהיה בו ביום. וכשהגבאי זכה במה שאנחנו נתנו, והגבאי ייתן גם אם בעוד יום או בו ביום, על כל פנים ידאג לצורך הסעודה, אנחנו יודעים שהנתינה שלנו היא שלמה. על פי תורת הסוד, נכון לתת מתנות לאביונים אחרי קריאת המגילה של שחרית. אבל אמר מי שאמר , שאם העני יאכל על פי הסוד, תצא נפשו. אז אנחנו צריכים לדאוג לפני כן שהוא יאכל על פי הפשט,

המאזין שאל שאלה נוספת: אם אני גר במקום מסופק. האם יש בעיה לתת לעמותה ממקום אחר. הרב איידלס ענה, שהולכים אחרי המקבל. אם המקבל הוא עני שגר, לדוג', בירושלים. ובן עיר שהפורים שלו ביד', שולח מתנות לאביונים לפני פורים באופן שהכסף יגיע לעני בט"ו. אפילו שהפורים עבר לבן יד' – הוא יצא ידי חובתו. כך כתוב בספר שו"ת, ציץ הקודש, של הרב שפירא. אבל יש שחולקים. מקובל להגיד את זה בשם מרן החזון איש, וגם ר' משה שטרנבורג, כותב את זה בהרחבה, שגם לפוסקים שסוברים, שהולכים אחרי המקבל, אבל צריך שבזמן שאני נותן לעני, זה יהיה גם הזמן חיוב אצל הנותן. אבל אם כשהמעות מגיעים לעני כבר אין חיוב אצל הנותן, הוא לא יוצא ידי חובה. כיון שבזמן של החיוב שלי, אני לא קיימתי בכסף הזה מצוות מתנות לאביונים. לכן רבי בנימין זילבר, בשו"ת אז נדברו, כותב שלפי זה צריך להקפיד שמי ששולח מתנות לאביונים משלוח מנות, ממדינה למדינה, ויש הבדלים של שעות, צריך לשער שבשעה שהכסף מגיע על ידי העני, שזה יהיה זמן החיוב אצל השולח. לכן שאלה זו היא נתונה במחלוקת.