הפלייליסט שיכניס אתכם לאווירת מחיית עמלק

הרשו לי לפתוח השבוע את הפלייליסט שלי עם המלצה קטנה: לפני שאתם מתחילים לקרוא, שימו פליי, אחרת יהיה לכם קשה להבין אותי, כבר על ההתחלה…

בעיצומו של החודש הקדוש ביותר, אני מבקש מכם להצטרף אליי ולשיר לכבוד החודש הזה: "אלול, אלול, אלול, הייליגער חודש אלול…" אתם צוחקים עלי? אני צוחק עליכם.. ויחד אנו מבלבלים את השטן בחודש אלול, ונהפוך הוא..

אבל אל דאגה, לא לזמן רב, כי מיד ייכנס יוסי גרין ויתחיל את ה'משנכנס אדר' ואחריו גם הזמר שתמיד אוהב לעשות שמח הרב אהרן רזאל, לבוא ולשיר לנו, גם הוא את 'משנכנס אדר מרבין בשמחה'.

—

יש לי שאלה דחופה, אתם מסכימים שאקדיש שיר לעצמי? לפני שאתם עונים, הרשיתי כבר לעצמי, אז הנה: שיר שנקרא 'בוא איתי' של איציק אשל. הפזמון הולך כך : בוא איתי לארץ ישראל  – והנה, באתי, אני כאן ברוך השם זכיתי להיות שוב בארץ הקודש, לכמה ימים.

איציק ממשיך ושר: 'בוא תגיד שלום למשפחה שלך בארץ' – ברוך השם אני זוכה להגיד שלום עכשיו לשתי המשפחות, גם זכינו ברוך השם שלוש שנים מפטירת מור אבי זצ"ל להתכנס בפעם הראשונה כל המשפחה יחידו מרחבי תבל בשבת הקרובה, וכמובן גם ל'משפחת קול חי'. אגב, אני חייב להתנצל שלא הבאתי לכם שלג מניו יורק, פשוט לא היה מספיק מקום במזוודה..

—

במסגרת ההתרגשות שלי מההגעה לארץ ישראל שמתי לכם בפלייליסט את השיר האהוב של להקת היום השמיני 'כפיים' האחים מרכוס עוברים פה בשיר אחד ביקור של שבועיים או שלושה בכל אתרי ארץ ישראל, עם רשימה של מקומות מעניינים. אבל הפסגה של הביקור, תנו לי כפיים כפיים כפיים כפיים כפיים…. ירושלים!

—

ביום שני ה' באדר היה היומולדת של רש"י הקדוש. היות והיארצייט שלו חל בימי המצרים בכ"ט תמוז, אני מוצא את ההזדמנות של יום ההולדת כמתאימה לשים שיר לכבודו. כמו שאתם כבר מכירים אותי אני תמיד מעדיף ביצועי 'לייב', הנה 'ניגון רש"י' מתוך האסק מס 6.

—

ביום שלישי ז' באדר היה היומא דהילולא של משה רבינו – שמתי שני שירים בפלייליסט.

הראשון: מפני מה מסתתר קיברו של משה (צדיקים) של יעקב שוואקי, שימו לב לקרדיטים, לחן של "משה" וורצברגר עיבוד "משה" לאופר. מקהלה "משה" רוט (וקמיסר האלוף הוא זה ששם לב לכל המוישהל'ך פה בשיר), השיר השני 'ישמח משה' של חיים בנט.

ביום רביעי ח' באדר חל היארצייט של אבי מורי ע"ה: השירים שהתאמתי הם: 'קה זכות אבות יגן עלינו', והשני – ריבונו של עולם – 'טאטאלע קום שוין אהיים' תביא לנו את הגאולה תקים לנו את בית המקדש, והלוואייי שתהא כבר תחיית המתים, ואוכל גם אני לשוב ולומר בברכת המזון: הרחמן הוא יברך את אבי מורי, ואת אמי מורתי.

לפני כמה שבועות קראנו בפרשת השבוע את עשרת הדברות, שאחד מהם היא המצווה "כבד את אביך ואת אמך" – נזכרתי בשיר מדהים שיוסי גרין הלחין ומצטרף לדדי גראוכר בשירה מדהימה, כמובן עם עיבוד של משה לאופר. אני בטח לא צריך להוסיף כלום על שירתם הנפלאה, רק רוצה להזכיר לכם להתקשר להורים, לא רק כשרוצים משהו. רק להגיד שלום זה קל ופשוט!!

—

בפרשה שלפנינו, פרשת תצווה יש גם את החיוב מדאורייתא בקריאת פרשת זכור. קהילות רבות נהגו והקפידו לומר בזמן תפילת שחרית את ה'יוצרות'. ומתוכן שיבצתי בפלייליסט השבוע שלושה שירים: קל נא (זכור) אברהם פריד מבצע, לחן של יוסי גרין. דודי קאליש מבצע את 'אץ קוצץ'.

ואני אסיים את השירים מתוך היוצרות עם הניגון הידוע על המילים כי אתה הוא מלך מלכי המלכים מלכותו נצח וכו'  במקור של חסידות בעלזא. אבל היות ואנחנו בחודש אדר ופורים באוויר אז אני אשים את השיר הזה אבל במילים אחרות לגמרי (לא יודע אם יכולים לקרוא את זה "מילים") כדי שתבינו מה הסיפור מאחורי השיר הזה, כשהשיר המקורי "מלכותו נצח" יצא, היו הרבה שלא הכירו את המילים ושרו את זה עם המון טעויות…השירה כאן ע"י ידידי היקר יואלי לעבאוויטש האדמו"ר מפעסט שליט"א (עם פ' דגושה)

—

ועכשיו לפרשת השבוע, באופן יחסית חריג, מכל פסוקי הפרשה אין ולו שיר חסידי אחד. אמנם נדיר, אבל קורה. אבל פטור בלא כלום אי אפשר, נתחיל עם הפסוק הראשון ואתה "תצוה"… ראשי התיבות של המילה תצוה הן "צעקת הדל תקשיב ותושיע". נשמע את אברהם פריד מבצע את 'שוועת' – גם זה בלחנו של יוסי גרין.

—

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר

אומר רש"י זך בלי שמרים. כמו ששנינו במנחות: "מגרגרו בראש הזית וכו'" ובהמשך ההבדלים לגבי השמן השני שפסול למנורה וכשר למנחות שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּתִית לַמָּאוֹר", וְלֹא "כָּתִית לִמְנָחוֹת".. מבאר פה רבי חנוך מאלכסנדר שמי שרוצה להגיע למצב שליבו 'כתית לה' שהוא עושה חשבון נפש עמוק ועושה תשובה אמיתית, שלא יעשה זאת על ידי עצבות חלילה כלומר שהכתית הזה שהוא עושה לליבו לא יביא אותו למנחות אלא יביא אותו לאור. ואז הוא ידע שזה הוא כתית נכון.

ומדוע? כי כתית כזה שמביא לשברון לב ולאוזלת יד הוא לא שברון לב שהקדוש ברוך הוא רוצה אלא שברון לב שמגיע מתוך שמחה אל ה' יתברך בכך הוא עושה את עבודת ה' הנכונה שכן העבודה היא לעבוד את ה' בשמחה. כך גם השכן שלי (שהשארתי במונסי) שלומי דסקל שר 'אין השכינה שורה אלא בשמחה של מצוה'. (ואם תשאלו אותי למה הבאתי כאן שיר שבמקור מדבר על הכנסת כלה? אגלה לכם שהערב נערכת שמחת החתונה לאחיינית שלי, אנצל את ההזדמנות לאחל מקרב לב ברכת מזל טוב ובניין עדי עד).

ועל דרך זו פירש רבי שמחה בונם מפשיסחה זצ"ל את הפסוק הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם. הקדוש ברוך הוא ירפא את השבורי לב רק בסילוק העצבות. הבאתי שיר מדהים של שלומי גרטנר שמבצע לחן נפלא של דוד חורג שלי פינקי וועבר.

—

ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית כתית למאור להעלות נר תמיד. לא כתוב פה 'צו' כתוב תצוה עליו ולא כמו בשאר המקומות שהתורה משתמשת בלשון צו. מבאר האור החיים הקדוש על פי הגמרא שמצאנו במסכת סוכה דף לט. רבותינו קראו זה לזה בשם משה פירוש הדבר כפי שמובא בזוהר הקדוש שבכל תלמיד חכם מתנוצץ איזה שהוא ניצוץ בנשמתו מנשמת משה רבינו שהשבוע ז' באדר יום הולדתו ופטירתו של משה רבינו. בעניין הזה נרמז בפסוק ואתה תצוה על פי הפסוק בתהילים כי מלאכיו יצווה לך שם לשון יצווה זה לשון צוותיו וחיבור.

וזה המשמעות גם על גבי משה רבינו שהוא זה שיהיה לצוותה וחיבור לבני ישראל המורמים היינו לתלמידי החכמים שבישראל אלה ששקועים בתורה ומאירים בכך את העולם בעניין הזה נרמז דווקא כאן אצלנו בפרשה שאנחנו עוסקים בעניין המנורה זה הרמז לתורה. כמו שרואים במסכת בבא בתרא דף כה. שם כתוב על כך נר מצוה ותורה אור כמו כן מביא בעניין הזה אור החיים לגבי השמן זית שרומז לתורה כי כמו שמן מאיר לעולם אף התורה מאירה לעולם.

וזהו כתית למאור תלמידי חכמים שמכתתים עצמם על דברי תורה וכך מאירים לעולם אלו תלמידי חכמים שיזכו לחיבור למשה רבינו והחיד"א מביא כאן שמרומז פה עניין הדלקת נר בשבת כפי שהגמרא מביאה במסכת שבת כ"ג אומרת הגמרא הרגיל בנר יהיו לו בנים תלמידי חכמים וזו משמעות הפסוק ואתה תצוה וזאת תצווה שיקחו אליך שיגדלו בניהם שיהיו כמוך כלומר כמו משה רבינו שקוע בתורה וזאת תעשו על ידי שמן זית זך שהקפידו להדר להדלקת נרות שבת בשמן זית ועל ידי כך יזכו גם הם לבנים שיגלו את העולם ויהיו עסוקים בתורה. נשמע את 'יגיע כפך' של ליפא שמעלצער

עכשיו נעבור לשיר הנה מה טוב ומה נעים…  הפסוק בתהילים ממשיך ואומר.. כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן וכו' – שני דברים בתוך השיר הזה, שבת "אחים" גם יחד – האחדות החזקה בין משה ואהרן, ו'השמן הטוב על הראש' אומרים המפרשים, שזה על שמן המשחה.

—

בפרשת תצווה אנו עוסקים רבות בענייני המנורה בבית המקדש, וכמובן כשמזכירים מנורה ונרות, בימינו אנו כשאין לנו את בית המקדש, הנרות שמופיעים לנו כל שבוע, לזכר נרות המקדש, הם גם נרות השבות, אותן מדליקים אמותינו ונשותינו בכל כניסת שבת. נשמע את מיכאל פרוזנסקי שר 'אם אתם' משמרים נרות של שבת, ולאחר מכן חיים ישראל עם השיר מנורה, שיר שיצא לכבוד חנוכת בנייני 'מנורה' קומפלקס הבניינים של חב"ד בעיר דנייפר באוקראינה, שבנוי בצורת מנורה.

בפסוק השלישי "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך" אומר הרבי מרופשיץ זי"ע הקב"ה אמר למשה "תקריב את עצמך למידות של אהרן" כפי שכולנו יודעים, אהרן היה אוהב שלום ורודף שלום, כפי שכתוב במשנה 'הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום'. על המילים הללו ישנו שיר מצויין שמבצע יוסי רוז הלחן של יובל סטופל. ועוד שיר על מילים אלו בן 40 שנה בדיוק, של אייבי רוטנברג, על אותן מילים.

ועכשיו לעליית שלישי…ועשית מעיל וכו'. כתוב בגמרא זבחים שהמעיל מכפר על לשון הרע, "יבוא דבר שבקול ויכפר על דבר שבקול", אנחנו יודעים גם "מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע, כמו ששרים לנו ה"בני הרבנים", שיר זה כבר בן 58 שנים, יצא לאור כשבישראל היו תחת רושם מלחמת ששת הימים!!.

ביצוע נוסף אהוב מאוד בשנים האחרונות, הוא שירו של יצחק רוזנטל שפותח את אחד האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים במוזיקה החסידית – האלבום הראשון של להקת 'שלשלת', שם 'מי האיש' פותח את האלבום. בחרתי דווקא בביצוע של 'שלשלת ג'וניור' בביצועו שלהם מתוך מופע האסק 20. אם כבר אנחנו בחיזוק על עניין לשון הרע וגם בחודש אדר, של ריקודים ושמחות, נערבב את שניהם וייצא לנו השיר: ריקוד "הורה כן, ולשון הרע לא" כפי ששר לנו ליפא שמעלצער.

—

נעבור לבגד כהונה הבא: ועשית ציץ זהב טהור. הציץ היה קשור הרי לראש הכהן הגדול באמצעות פתיל תכלת כמו פתיל התכלת של הציצית. אם כבר הזכרנו ציצית, עליה אנו מברכים כל יום, מזכירים ציצית בקריאת שמע שלוש פעמים ביום לפחות, וגם בעטיפת טלית מבקשים: ועל ידי מצות ציצית תינצל נפשי – שווה להשקיע בשירים הקשורים, נשמע את היונגערליך שרים 'שתהא חשובה מצות ציצית לפניך', וביצוע נוסף אחד הזמרים הכי אהובים עלי, אייזיק האניג ישיר, הלחן המפורסם מאוד של ר' משה גאלדמאן ע"ה, הביצוע לייב מתוך 'דרשו'.

—

עכשיו נגיע למחיית עמלק כמו שצריך. אלי פרידמן יתחיל להכניס אותנו לאווירה ולאחר מכן מונה ומב"ד עם המחיית עמלק שלהם!

—
אסיים כדרכנו עם שיר לכבוד שבת: שיר לכבוד שבת: בשם רבי צדוק מלובלין נאמר שאפשר להתפלל על זש"ק בשבת פרשת זכור. נשמע שני שירים על המילים שאומרים בכל שבת בעניין זה: זרעא חיא וקיימא – הראשון של חסידות נדבורנה, והשני של מקהלת 'אידיש נחת' בביצוע לייב.