אמש נשא הרב ברוך רוזנבלום שיעור מרתק ומעמיק העוסק בפרשת תצוה ובקשר המהותי שלה למגילת אסתר ולחודש אדר. בפתח דבריו עמד הרב על התופעה הידועה בפרשה זו, שהיא היחידה מאז לידתו של משה רבנו שבה שמו אינו מוזכר כלל. חסרון זה אינו מקרי, אלא נובע מביטוי של מסירות נפש עילאית. כאשר ביקש משה מהקדוש ברוך הוא לסלוח לעם ישראל לאחר חטא העגל, הוא התנה זאת במילים – מחני נא מספרך אשר כתבת. דבריו של צדיק פועלים את רישומם גם אם התנאי לא התממש במלואו, ולכן בפרשה העוסקת בבגדי הכהונה נפקד שמו של משה.
השיעור התמקד בהרחבה בבגדי הכהן הגדול, ובמיוחד בבגדי הזהב המפורסמים. הרב רוזנבלום הביא את דברי חז"ל המגלים פן מפתיע במגילת אסתר. לפי המדרש, אחשוורוש וושתי השתמשו בבגדי הכהונה המקוריים של בית המקדש במהלך המשתה הגדול שערכו. אחשוורוש עשה זאת מתוך חשבון מוטעה שהסתמך על נבואת ירמיהו, לפיו שבעים שנות הגלות הסתיימו ובית המקדש לא ייבנה עוד. לבישת הבגדים הללו על ידי גויים סימלה בעיניהם את סופה של הריבונות הרוחנית של עם ישראל, אך למעשה היא הייתה תחילת המהפך של נס הפורים.
נקודה מרכזית נוספת בשיעור נגעה לסוד המעיל ובגדי הכהונה ככלי לכפרה. הרב הסביר כיצד כל בגד ובגד נועד לכפר על חטא מסוים של עם ישראל, כאשר המעיל מכפר על עוון לשון הרע. הקשר לפורים מתהדק כאן, שכן גם במגילה אנו מוצאים את כוחו של הדיבור ואת החשיבות של השתיקה והזעקה במקומן הנכון. הרב הדגיש כי המעבר מהמשכן, המייצג ניסים גלויים ושכינה שורה, אל המגילה המייצגת הסתר פנים וניסים המלובשים בטבע, הוא המפתח להבנת עבודת השם בימינו.
עוד באתר:
לקראת סיום השיעור, עסק הרב בדמותו של משה רבנו שיום לידתו ופטירתו חל בז' באדר. הרב הסביר כי המן הרשע שמח כשנפל הגורל בחודש אדר כי ידע שזהו חודש פטירתו של משה, אך הוא לא ידע שזהו גם יום לידתו. הלידה מבטלת את כוחה של המיתה, והאור של משה רבנו ממשיך להאיר בכל דור ודור, במיוחד דרך לימוד התורה וההתחזקות במצוות הפרשה. השיעור נחתם בקריאה להתעוררות ושמחה אמיתית הנובעת מחיבור לשורשים הרוחניים ומהבנת העומק של בגדי הקודש המלווים את העם היהודי לדורותיו.
