האדמו"ר מסלאנים השמיע לאחרונה דברים נוקבים וחריפים אודות סערת גיוס בני הישיבות. הדברים נאמרו בסיום ביקורו בארה"ב, במעמד צאתכם לשלום שהתקיים בבית המדרש בבורו פארק בניו יורק, שם פרס האדמו"ר משנה סדורה ותקיפה נגד רשויות המדינה ונגד נציגי הציבור החרדי.
בפתח דרשתו תקף האדמו"ר את הרעיון הציוני מתחילתו ואמר: "כל עצם הרעיון של 'ציונות' בא להחדיר את המושג שיתכן להיות יהודי ללא תורה וללא אמונה. הם קוראים לזה 'לאומיות', כביכול משתייכים ללאום היהודי, אבל כופרים בהקב"ה ובתורתו וחיים כמו הגוים". הוא הוסיף כי ההבטחה הציונית לפתור את האנטישמיות נכשלה לחלוטין: "בכל הדורות לא נשפך כל כך הרבה דם יהודי כמו בדורות האחרונים מאז קמה הציונות. והאחרון הכביד מאז שמחת תורה של שנת תשפ"ד שנשפך דם יהודי כמים, והכל הוא בעטיים של הציונים ומדינתם".
האדמו"ר חזר אחורה לגזירת גיוס הבנות והשירות הלאומי, וסיפר כיצד מרן האדמו"ר זי"ע התבטא באסיפה היסטורית נגד השירות הלאומי והכריז כי יעדיף שבתו תלך לצבא: "כי בצבא יש סיכוי שתיפגע מכדורי האויב ותמות, ואילו במשרדים שלהם עלולה היא ח"ו לסור מהדרך, וזה גרוע יותר". למשמע דברים אלו, הסביר האדמו"ר, התקבלה ההחלטה כי גם שירות לאומי הוא ייהרג ואל יעבור, וכי "יודעים הם היטב שכנגד מסירות נפש אין להם שום כח ממשי".
עוד באתר:
בהתייחסו לסוגיית חוק הגיוס הנוכחי, לעג האדמו"ר להבטחות הצבא להתאים את המסגרות לחרדים: "וכי יעלה על הדעת שאותם הכופרים בתורה ומתנהגים כגוים לכל דבר, בלי תורה, בלי אמונה ובלי שבת, הם יהיו אלו שידאגו שביתו יוכלו לחיות כיהודים, הלא אין לך דבר מגוחך יותר מזה".
האדמו"ר השווה את פסיקות בג"ץ לפסיקות בית הדין בהאג, והסביר כי כמו שבהאג פוסקים נגד ראשי המדינה כי עשו שונא ליעקב, כך פועלים שופטי בג"ץ כלפי הציבור החרדי: "וככל שהגוים הללו שונאים יהודים, כך באותה מידה צריכים הם לשנוא יהודים חרדים, ואף ביתר שאת… ולכן מוטל עליהם להשליך את תלמידי החכמים לבית הכלא ולשדוד את כל ממונם". הוא הזכיר את שלילת סבסוד מעונות היום וזעק: "גוזלים את פת לחמו ברשעות, הכל בגלל העוון הנורא של אביו שבחר ללמוד תורה".
בשלב זה עבר האדמו"ר לנקודה הכואבת ביותר במערכה, והפנה אצבע מאשימה חריפה פנימה: "אמנם, הצרה העיקרית היא לאו דוקא ממה שקורה בחוץ אצל פורקי העול בבג"ץ ובממשלה, אלא ממה שקורה אצלנו במחננו פנימה". לדבריו, הפתרון למשבר פשוט: "אילו היו כלל היהודים החרדים מתאחדים כולם כאחד… וכולם היו קמים ומכריזים 'אנחנו לא הולכים לצבא ויהי מה', אזי לא היו הרשויות יכולות להתמודד עם זה. וכי יש בכוחם לעצור כחמשים אלף בני ישיבות? הלא אפילו מחבלים שכבר ישבו בכלא הם משחררים לחופשי מפאת חוסר מקום".
את הביקורת הנוקבת ביותר שמר האדמו"ר לנציגים החרדים בכנסת: "אבל לדאבון לב הבעיה העיקרית היא עם אותם חברי הכנסת החרדים שבאים ותומכים בחוק שיפתור כביכול את הבעיה של גיוס בני הישיבות, והכל במטרה אחת כדי שהם יוכלו לשרוד במשרותיהם ולהישאר לאורך זמן בכיסאותיהם הנוחים בהשקט ובשלוה".
האדמו"ר פירט את סכנות החוק המסתמן המטיל פיקוח הדוק על ראשי הישיבות, שיידרשו להיות מוסרים, ואמר בכאב: "ומול חוק כזה, באים חברי הכנסת החרדים ומתכופפים בפני הרשעים ומתחננים בפניהם: אנא, תשפילו אותנו, תרמסו אותנו, תגזרו עלינו גזירות, והעיקר שתשאירו אותנו בכיסאותינו המרופדים. ועל כך זעק שלמה המלך: מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע!".
הוא גינה את האפליה מול האקדמיה לה מוענק חופש מוחלט, בעוד מוסדות התורה נתונים לחקירות: "ואילו את הישיבות הקדושות לוקחים וכובלים אותן עם חוקים שפלים ומשפילים כאלו… הלא אין שום גוף ושום מוסד במדינה שנתון לבדיקות וחקירות כאלו, רק מוסדות התורה".
את משאו חתם בקריאה לא להיכנע ולהמשיך למסור את הנפש על שמירת התורה, בדומה לתקופות קשות בהיסטוריה היהודית בגירוש ספרד וברוסיה הקומוניסטית: "אמנם שרויים אנחנו בגלות עמוקה, אולם אנחנו לא ניכנע בפני הרשעים, לא נהיה ח"ו בבחינת צדיק מט לפני רשע, ונמשיך לכבד את התורה כערכה וכראוי לה".
