המערכה מול איראן מציבה את הנשיא דונלד טראמפ בצומת מורכב – בין דיפלומטיה להפעלת כוח צבאי. פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסים בינלאומיים וליחסי ארה"ב–ישראל, סבור שאין מדובר בסתירה. "אני לא חושב שדיפלומטיה ומלחמה הם שני הפכים. המטרה של דיפלומטיה זה למנוע מלחמה, ואחרי מלחמה יש דיפלומטיה", אמר.
לדבריו, טראמפ ריכז "כוח עצום" כדי לאלץ את איראן להסכים להסדר שיבטל את התשתית הגרעינית שלה. עם זאת, הוא מתמודד עם ביקורת מבית – הן מצד הדמוקרטים והפרוגרסיביים, והן מתוך מחנהו שלו. "יש כאלה שאומרים ומאשימים שטראמפ נגרר אחרי ישראל לעשות את המלחמה הזאת… אומרים לו אתה עבדת כאיש שלום, אמרת שתמנע מלחמות", ציין גלבוע.
הנשיא, כך לפי הניתוח, מדגיש כי המאבק באיראן משרת אינטרס אמריקאי ישיר – בעיקר סביב מניעת נשק גרעיני וטילים בליסטיים. גלבוע טוען כי טראמפ אמנם מציג זאת, אך "הוא עושה את זה מעט מדי ומאוחר מדי". לדבריו, רק לאחרונה החל להדגיש גם את איום הטילים ואת האפשרות שיגיעו לשטח ארה"ב.
מלחמת שאגת הארי: כל הדיווחים והעדכונים, המראות והקולות – באתר 'אמס' >>>
עוד באתר:
אחד האתגרים המרכזיים עבור טראמפ הוא גיוס תמיכה ציבורית רחבה. גלבוע מזכיר את מושג "התלכדות סביב הדגל", תופעה שבה הציבור מתייצב מאחורי המנהיג בעת מלחמה. אלא שכאן, לטענתו, התמונה שונה. "פה אני לא רואה את זה", אמר, והסביר כי הקיטוב החריף בחברה האמריקאית מונע קונצנזוס רחב, גם בעת עימות צבאי.
הרגישות גוברת נוכח פגיעה בחיילים אמריקאים בזירה האזורית. בארה"ב, שאלת המחיר האנושי של התערבות מעבר לים תמיד עומדת במרכז השיח הציבורי. "תמיד עולה שאלה, מה המחיר של התערבות אמריקאית מעבר לים?", הדגיש גלבוע, והוסיף כי הממשל נדרש לשכנע שהפעולה נועדה להגן על אינטרסים אמריקאיים מובהקים.
בסיכומו של דבר, מעריך גלבוע כי טראמפ ניצב בפני שתי חזיתות במקביל – חיצונית ופנימית. מצד אחד, ניהול המערכה והרתעת איראן; מצד שני, שמירה על לגיטימציה ציבורית בבית. "הוא יצטרך להתמודד עם שתי הבעיות האלה", אמר, והבהיר כי המשך הדרך תלוי ביכולת לאזן בין כוח צבאי לדיפלומטיה ובין ביטחון לאחדות פוליטית.
האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן:
