הפוסק בהוראה לאלו שנתקעו בחו"ל לפורים

המלחמה שפרצה ערב ימי הפורים, מעלה שאלות הלכתיות רבות וסבוכות. רבים שנתקעו בחו"ל מבלי יכולת לשוב ארצה, נדרשו להוראה כיצד לנהוג את ימי הפורים, האם בי"ד כמו בחו"ל או בט"ו כמו במקום מגוריהם שאינם נמצאים בו מחמת אונס. כמו כן מה יעשו אמריקאים שנתקעו בישראל בירושלים.

הפוסק הגאון רבי משה ברנסדופר נדרש לעניין וכתב תשובה הלכתית דרמטית, עם הוראה ברורה כיצד ינהגו אלו שנתקעו מבלי כוונה במקום שהוא לא מקום מגוריהם.

הפוסק קובע כי מי שנתקע במקום כלשהו, ששם לא נוהגים כמקום מגוריו יש לו לנהוג כאילו היה בביתו. לדוגמא, אדם שמתגורר בירושלים ונתקע בניו יורק, צריך לנהוג פורים בט"ו כבני ירושלים, וכן להיפך.

עוד באתר:

שומר עמו ישראל

בפגיעה ישירה בתל אביב: אישה נהרגה ועשרות נפצעו

שימי ברוורמן

מהמגילה לטהרן

הלבוש והסוס • הקליפ הפורימי של אלחנן שטיינמץ

אליעזר חסיד

תפנית דרמטית

איראן תקפה את "ארמקו": שדות הנפט בסעודיה בוערים

פנחס בן זיו

כך זה נראה

צפו: מטוסי קרב איראנים מוכנים להמראה הותקפו

קובי פינקלר

התשובה במלואה:

"הנני בזה על דבר מה שנשאלתי היום מה שנוגע לרבים, עקב מצב המלחמה, שרבים מבני ירושלים נשארו ונתעכבו בחו"ל בניגוד לרצונם ונבצר מהם לשוב לביתם לימי הפורים בגלל ביטול הטיסות, וכמו כן רבים מבני חו"ל נשארו ונתעכבו בעיה"ק ירושלים בניגוד לרצונם ונבצר מהם לשוב לביתם לימי הפורים כנ"ל.

אזי לפי המבואר בשו"ע (או"ח סי' תרפח סעיף ה') ובמשנה ברורה (שם ס"ק יב), מאחר שנתעכבו מחמת אונס ושוהים כעת מחוץ למקומם בניגוד לרצונם, עליהם לקרוא המגילה ולקיים שאר מצוות היום כמקומם ולא כמקום שהם נמצאים שם עכשיו. דהיינו, בני ירושלים שיצאו לפני פורים והיה בדעתם לחזור לביתם לימי הפורים צריכים מעיקרא דדינא להחזיק ביום ט"ו הגם שעתה הם שוהים בחוץ לארץ, בערי הפרזות. וכן להיפך, בני חו"ל שהגיעו לירושלים והיה בדעתם לחזור לחו"ל לימי הפורים, עליהם לקרוא המגילה ולקיים שאר מצוות היום י"ד כבן פרוז, אע"פ שנמצאים עכשיו בירושלים.

כי הכלל בזה, שזה תלוי לפי דעתו ומחשבתו, בשעת יציאתו מביתו למקום אחר, והיא הקובעת, ולכן לפי"ז בנדון דידן אם כשיצא ממקומו אפילו קודם פורים היה בדעתו להיות בזמן הקריאה במקומו, ורק נתעכב מחמת אונס בגלל המלחמה, אין מתחשבים רק בדעתו שהיה לו בשעת יציאתו מביתו. ברם, עדיין יש בזה הרבה פלפול בדברי הראשונים והאחרונים, וכן החזו"א חולק בזה על המשנ"ב, ולדעתו, הדבר תלוי לפי מחשבתו בכניסת ליל
י"ד, אולם הכרעת הפוסקים כהמשנה ברורה, שתלוי במחשבתו בשעת יציאתו מביתו.

על כן לענ"ד נראה הלכה למעשה, שכל אלו שנתעכבו ונשארו בניגוד לרצונם שלא במקום מושבם, עליהם להחזיק ולנהוג פורים כמקום שיצאו משם, דהיינו, בן ירושלים ביום ט"ו אף שהוא כעת בחו"ל, ובן חו"ל ביום י"ד אף שהוא כעת בירושלים, אך כדי לחשוש לשאר הפוסקים יש להחזיק שני הימים, יום י"ד וט"ו, לענין קריאת המגילה ושאר מצוות היום. [ולענין הברכה באיזה יום יעשה הברכה, אין איתי כעת להאריך בזה, והדבר תלוי בכמה פרטי דינים על כן יעשה שאלת חכם, או שישמע מאחר, ועיין עוד ביאוה"ל שם].

ויה"ר שלא נכשל בדבר הלכה ויתקיים בנו ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, ונזכה לראות במהרה בישועתן של ישראל אכי"ר.

מחמת קוצר הזמן יש לעורר בזה לכל אחד למכיריו שיודע שנתעכבו באונס שלא במקומן, כדי לקיים חיוב מצוות הפורים כדת וכדין.