הנתונים מדברים

על מה הפסקנו לבזבז כסף בגלל המבצע הצבאי!

מבצע שאגת הארי חתך את הוצאות הישראלים ב-45.2%. הסופרים התמלאו, וענף האופנה צנח ב-88%. המספרים בפנים

צבי טסלר

י"ג באדר תשפ"ו, 02/03/26 16:51 עודכן: 16:51

א+

א-

דיזנגוף סנטר בתל אביב ריק מאדם \ צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מבצע "שאגת הארי" משפיע לא רק על המציאות הביטחונית, אלא מטלטל בעוצמה גם את הכלכלה המקומית ואת כיסו של האזרח. חברת שבא, אשר מנהלת ומפתחת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, פרסמה נתונים דרמטיים המצביעים על ירידה חדה בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי חיוב ביומיים הראשונים של מבצע 'שאגת הארי'.

המספרים שמפרסמת החברה מדברים בעד עצמם ומציגים תמונת מצב חריגה במיוחד. מתוך הדו"ח עולה כי במהלך היומיים הראשונים למלחמה נרשמה ירידה של 45.2% בהוצאות באשראי לעומת הימים המקבילים לפני שבוע. במהלך היומיים הללו (28 בפברואר וה-1 במרץ 2026), נרשמו עסקאות בסך כולל של 1.384 מיליארד ש״ח, זאת בהשוואה ל-2.527 מיליארד ש״ח בתאריכים 21-22 בפברואר.

בעוד שמרבית ענפי המשק ספגו מכה אנושה והציבור הסתגר בבתים, רשתות השיווק חוו עדנה של ממש בעקבות ריצת הישראלים להצטיידות. היקף הרכישות ברשתות המזון בימים שבת וראשון הגיע ל-337.897 מיליון ש״ח – זינוק אדיר של 48.9% לעומת 226.984 מיליון ש״ח בשבוע שעבר.

מנגד, מי ששילם את המחיר הכבד ביותר הוא סקטור האופנה, ששותק כמעט לחלוטין. על פי הנתונים, ברשתות המזון נרשמה עלייה בהוצאות של כ-50%, ירידה של כ-88% נרשמה בהוצאות בענף ההלבשה וההנעלה. ההוצאות על בגדים ונעליים התרסקו ל-19.756 מיליון ש״ח בלבד, לעומת 164.819 מיליון ש״ח בשבוע שלפני כן.

התמונה המשתקפת ברורה: בזמן חירום, הישראלים מוותרים לחלוטין על מותרות ומפנים את כל המשאבים הפנויים למוצרי יסוד. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה כעת היא כיצד יתמודד המשק עם הפגיעה האנושה בעסקים הקטנים והבינוניים, אם הלחימה והמגמה הכלכלית הנוכחית יימשכו לאורך זמן.