הכרזת הפסקת האש הזמנית מול איראן הציתה סערה פוליטית בישראל. בעוד הדרג המדיני מציג את המערכה כניצחון היסטורי ששינה את פני המזרח התיכון, באופוזיציה תוקפים בחריפות את מה שהם מכנים "מצג שווא". שר התקשורת שלמה קרעי יצא למתקפה נגד המבקרים והשווה את המצב למלחמת ששת הימים. "לפי חלק מהמנהיגים והעיתונאים החמוצים שלנו, גם מלחמת ששת הימים הייתה מוגדרת ככישלון" כתב קרעי. "ישראל הנחיתה מכות חסרות תקדים על אויבינו, והיד עוד נטויה בעזרת השם. ציר הרשע נשבר".
גם שר החינוך יואב קיש לא חסך בביקורת על ראשי האופוזיציה וערוצי התקשורת. "בנט, לפיד וגולן, לא נמאס לכם לפמפם תבוסה שמהודהדת בערוצי האויב?" תהה קיש. "בזמן שאנחנו עם הישגים עצומים ועדיין בעיצומה של מערכה, אתם תומכים במסרים של אויבינו רק בגלל פוליטיקה. הציבור חכם וכבר מכיר את השקרים שלכם". השרה עידית סילמן הצטרפה לדברים וכינתה את המבצע "הישג בסדרי גודל תנ"כיים", תוך שהיא מפרטת את השמדת חיל האוויר, הגרעין ותשתיות המיליארדים של איראן.
מנגד, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט פרסם הודעה נוקבת שבה טען כי יעדי המלחמה המרכזיים לא הושגו. "זה לא ערב למילים חלולות על ניצחון היסטורי" כתב בנט. "יעדי המלחמה היו ברורים: פירוק מוחלט וקבוע של הגרעין והוצאת 460 ק"ג אורניום מועשר משטח איראן. יעדים אלו לא הושגו". בנט תקף את הממשלה על "מכירת אשליות" וטען כי חמאס, חיזבאללה ואיראן עדיין עומדות על רגליהן. הוא אף קשר בין המצב הביטחוני לסוגיית הגיוס וטען כי "ממשלה שמפרקת את ישראל מבפנים לא תוכל להכריע את האויב מבחוץ".
עוד באתר:
יו"ר הדמוקרטים, האלוף במילואים יאיר גולן, הצטרף לקריאות להחלפת השלטון תוך שימוש בציטוטים של נתניהו מהעבר. "מי שנכשל צריך ללכת הביתה" אמר גולן, כשהוא מאשים את ראש הממשלה בניתוק מהמציאות. "מול עם ישראל הכואב והמדמם התייצב הערב סוכן מכירות מיומן ואסטרטג כשל, מצויד בערימה של ספינים ושקרים". גולן קרא לראשי האופוזיציה לשלב זרועות כדי להחליף את הממשלה שלדבריו "מסוכנת באופן ממשי לעתידה של מדינת ישראל".
העימות הפוליטי משקף את הקרע העמוק בחברה הישראלית סביב תוצאות המערכה. בעוד תומכי הממשלה מצביעים על השמדת יכולותיה האסטרטגיות של איראן כהישג חסר תקדים המבטיח שקט לשנים קדימה, מבקריה טוענים כי ללא פירוק מוחלט של יכולת הגרעין, ישראל תעמוד מול "איראן נקמנית ונחושה יותר". כעת, עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, נראה כי המערכה עוברת מהשדה הצבאי אל השדה הפוליטי והתודעתי על דמותו של הניצחון.
