היום נערכה הלוויתו של הבה"ח יהושע ראם ז"ל, מבחירי תלמידי ישיבת 'גרודנא – באר יעקב', ובנו של הרה"ג רבי ישראל נועם ראם, מגדולי תלמידי מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין בכולל 'בית דוד' עשרות בשנים.
הגר"י זילברשטיין שמקרב ומחבב את תלמידו עד למאד, שמע על דבר האסון בכאב עצום, והתבטא במשך הבוקר באזני אבי הנפטר 'כולם יושבים ובוכים, כל כלל ישראל בוכה יחד איתך'.
בדרכו למסע ההלוייה שיצא מבית הורי הנפטר, ברחוב בן זכאי 25 בעיר בני ברק, אמר הרב: 'לדבר דברי הספד אסור, שהרי זה חודש ניסן, ולומר דברי חיזוק והתעוררות לדור ולציבור כולו – איני ראוי, הרי כל אחד יודע בעצמו במה הוא צריך להתחזק ולהיטיב דרכיו, לכן אגיד כמה דברי ניחומים להורים היקרים'.
עוד באתר:
את משאו במסע ההלוייה הכואב, פתח מרן הרב זילברשטיין ואמר: "אנחנו עומדים ומשתוממים. דברי הספד אסור להגיד, ולכן לא נגיד. אבל אני רוצה להגיד לכל הקהל הקדוש הזה קצת הרהורים ששמעתי מרבותיי".
"הלכתי ברחוב בבני ברק, ואני רואה עומד ילד עם אביו, ואומר לו 'אבא אתה יודע, בבית הזה שם למעלה אומרים שיעורים, ופה זה חזרות, וכאן כותבים חידושי תורה'. האבא עמד משתומם, מה קרה פה, ולא ידע מה הולך פה. הוא פגש אותי, ואמרתי לו אני הולך כעת לגיסי, רבי חיים, גדול האומה היהודית, נספר לו ונשמע מה הוא אומר על זה.
"באנו לרבי חיים קניבסקי, והוא אומר לי, אני חושב שהילד הזה היה פה בעולם, ומשום סיבה שהייתה הקב"ה כך אמר שהוא היה צריך לחזור פה עוד פעם. הדיבורים האלה פירושם הוא שחזר לפה כי למד פה בישיבה בגלגול הקודם, רק תמיד שוכחים מה היה בגלגול הקודם, וכאן לא נשכח ממנו. ולכן הילד חוזר על דברים שהיו כאן, וצריכים לזכור שיש דבר כזה, כך אמר לי רבי חיים.
"אנו כולנו לומדים באותה ישיבה עם האבא הגדול הזה, ממש פאר, הוא ומשפחתו. וגם הבחור הצדיק הזה שהיה פלא, למד בצורה נפלאה ממש. אני שמעתי שאומרים עליו דברים נפלאים ממש, שכרגע בזמן הזה של המלחמה, שהיו כאלה שלא עסקו בתורה כ"כ, והוא עסק בתורה בצורה נפלאה, כך שמעתי, כך מספרים שהוא ישב ולמד ללא הפסק, כך אומרים, ומסתמא זה נכון. אנחנו מכירים את האבא, שיהיה בריא, לא פסק פומיה מגירסא".
"אז יתכן, אני רק רוצה להגיד הרהורי הלב, יכול להיות שגם הוא יחזור פה, אני רק רוצה להגיד לאבא, זה לא דברי נחמה, אבל צריכים לדעת שיש בתורה דבר כזה. הוא היה פה,
"אני רק רוצה להגיד עובדות, דעו לכם, הוא לא נפטר, הוא הלך לזמן קצר. יכול להיות. לפי מה שגיסי אמר לי, דעו לכם זה לא שנפטר, אלא הלך לזמן קצר, ויחזור פה. זה באופן זמני. אתם רואים פה את החברא קדישא, יכול להיות שמה שמובילים אותו כעת, זה זמני, הוא ישוב פה, כן תדעו או לא תדעו.
"זה לא שנפטר והלך לו, אלא הקבורה הזו היא באופן זמני. כך צריכה ההסתכלות להיות. זה לא שקוברים אותו לעולם ועד. זה הנהגת הקב"ה ברחמיו המרובים".
בסיום דבריו הציג מרן הגר"י זילברשטיין יוזמה לעילוי נשמת הנפטר ז"ל: "אנחנו כאן חברי הכולל, אגיד לך מה התוכנית שלי, נעשה בכולל דבר כזה, נוציא כעת ספר נרחב עם חידושי תורה, אתה תכתוב את המרגליות שיש לך, ואנחנו כולנו כל אחד ואחד מאיתנו גם יכתוב חידושי תורה, ונפרסם את זה ונעשה לזה פרסום, ונלמד את זה. ונעשה דברים גדולים בעולם לעילוי נשמתו. ונזכה לביאת המשיח במהרה בימינו, ואתם תרוו הרבה נחת, ונאמר אמן".
לאחר אמירת הקדיש, בטרם צאת מסע ההלוייה, נגשו בני המשפחה לעמוד ההוראה וסיפרו כי הבוקר מצאו במגירתו של הנפטר, פנקס בו כתב לעצמו מדי יום 'חשבון הנפש', במשך כל חצי השנה האחרונה, דבר יום ביומו, כאשר בתחילת הפנקס כתב 'חרם דרבינו גרשום'.
הרב התרגש מאד ואמר: 'כעת ודאי שמותר לקרוא בפנקס, ואף מצוה יש לקרוא ולהתחזק. ובספר שנוציא על הנפטר, נכניס בלי נדר חלק מהפנקס, למען יראו וילמדו, ממנו יראו וכן יעשו'.
