בשנים האחרונות מזהירים רבנים ואנשי חינוך מפני הסכנות הרוחניות ופגעי הטכנולוגיה. אלא שכעת מתברר כי המציאות חמורה הרבה יותר ממה שרבים שיערו. בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת נחשפו נתונים דרמטיים, שלפיהם בני נוער רבים כבר אינם מחפשים אוזן קשבת אצל הורים, מחנכים או חברים – אלא פונים אל תוכנות בינה מלאכותית כדי לקבל תמיכה רגשית ועצות.
לפי המחקר שהוצג בדיון, 52% מבני הנוער מעדיפים לשוחח עם צ'אטבוטים על נושאים רגשיים במקום עם בני אדם. עוד עלה כי 55% משתמשים בבינה מלאכותית כתחליף לחבר או חברה ו-49% נעזרים בה לייעוץ נפשי ורגשי. הנתונים הללו ממחישים את הסכנה הטמונה ברשת, בעיקר לבני נוער.
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ יאסר חוג'יראת, התריע בדיון מפני המגמה ההולכת ומעמיקה. לדבריו, "בני נוער שפונים לכלי בינה מלאכותית כתחליף לדמות המבוגר – להורה, למורה, ליועץ או למטפל ומנהלים איתם שיח רגשי ואישי כדי לקבל עצות, הכוונה ותמיכה. מדובר בתופעה שמחייבת התייחסות מעמיקה ואחראית". הוא הדגיש כי לא כל תשובה שמתקבלת ממערכת ממוחשבת היא נכונה או מותאמת למציאות חייו של הילד.
עוד באתר:
במהלך הדיון נחשפו גם סיפורים קשים במיוחד. נציגי עמותת עלם סיפרו על נערים שבחרו לשתף את הצ'אט במחשבות על בדידות ופגיעה עצמית במקום לפנות להורים או לאנשי מקצוע. "אנחנו רואים יותר ויותר בני נוער שמחפשים בבינה המלאכותית חבר או פסיכולוג", אמרו בדיון. "הצ'אט תמיד תומך, תמיד מסכים ותמיד נמצא שם. זה עלול ליצור תלות רגשית וציפיות לא מציאותיות ממערכות יחסים אנושיות".
גם הנתונים על ההשלכות הנפשיות מעוררים דאגה עמוקה. כמחצית מבני הנוער הודו כי לאחר שיחה עם הצ'אט הם חוו תסכול, ושליש מהם דיווחו על תחושות של בדידות ועצב. החוקרים הזהירו כי ככל שהשימוש הופך אינטנסיבי יותר ומחליף קשרים אנושיים אמיתיים – כך גוברת גם תחושת הריקנות של בני הנוער.
