לקראת חג השבועות הבעל״ט, החל השנה בסמיכות לשבת קודש, פרסם הרב הראשי לישראל הרב קלמן מאיר בר איגרת מיוחדת ובה הנחיות הלכתיות הנוגעות להלכות החג והשבת.
יום חמישי – ערב החג: עירוב תבשילין
א. חובת עירוב תבשילין – כשחל יום טוב בערב שבת, אסור לבשל מיום טוב לשבת ללא עירוב תבשילין (שו"ע סימן תקכ"ז סעיף א').
ב. מה מניחים לעירוב – יש להניח בערב יום טוב פת ותבשיל לצורך השבת (שם סעיף ב'). שיעור התבשיל הוא כזית, ושיעור הפת לכתחילה כביצה (שם סעיף ג'). התבשיל צריך להיות מאכל הראוי ללפת בו את הפת, כגון בשר, דגים או ביצים, וצריך שיהיה מבושל, צלוי, כבוש או מעושן (שם סעיפים ד' -ה'). להידור מצווה יניח לחם שלם וחתיכה חשובה של בשר או דגים (משנ"ב שם ס"ק ח'), ונהגו להניח ביצה מבושלת (בן איש חי שנה א' פרשת צו אות א'; ערוך השולחן שם סעיף י"ג). ומצוה מן המובחר להכין תבשיל מיוחד לשם העירוב (ביאור הלכה שם ד"ה עדשים).
עוד באתר:
ג. מי צריך לעשות עירוב – גם מי שאינו מתכנן לבשל לשבת, נכון שיעשה עירוב תבשילין (ללא ברכה), כדי שיוכל להדליק נרות שבת (שו"ע שם סעיף י"ט; משנ"ב ס"ק נ"ח). בני הבית נגררים אחר בעל הבית, וכאשר הוא עושה עירוב, מותרים גם הם בהכנות לשבת (משנ"ב שם ס"ק נ"ו). אורח המתארח אצל אחרים וכל צרכיו על המארח, כגון ילדים המתארחים אצל הוריהם, נכון שיזכה חלק בעירוב של המארח. (ביאור הלכה שם סעיף כ' ד"ה מי שלא).
ד. נוסח העירוב – לוקחים בערב יום טוב את התבשיל והפת, אוחזים אותם בידו הימנית, ומברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב". לאחר מכן אומרים: "בְּדֵין עֵרוּבָא יְהֵא שְׁרֵא לָנָא לַאֲפוּיֵי, וּלְבַשּׁוּלֵי, וּלְאַטְמוּנֵי, וּלְאַדְלוּקֵי שְׁרָגָא, וּלְתַקָּנָא, וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָנָא, מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבַּתָּא". (ניתן לאומרו בלשון הקודש: בזה העירוב יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהטמין, ולהדליק נר, ולתקן, ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת), נוסח זה חובה לאומרו (שו"ע שם סעיף י"ב)
ה. שמירת העירוב – יש לשמור את תבשיל העירוב עד לסיום כל הכנות השבת ביום שישי (שו"ע שם סעיף ט"ו; משנ"ב ס"ק מ"ו), ומצוה מן המובחר לאכול את מאכלי העירוב בסעודות השבת (משנ"ב שם ס"ק י"א, מ"ח).
ו. מי ששכח להניח עירוב תבשילין – רבני הערים והשכונות נוהגים לזכות עירוב עבור כלל התושבים, ולכן מי ששכח להניח עירוב, נאנס, או שהניח עירוב ואבד או נאכל, יכול לסמוך עליו בדיעבד (שו"ע שם סעיף ז'). אולם אין לסמוך על כך לכתחילה, וכל משפחה צריכה להניח עירוב בביתה. עירוב זה אינו מועיל למי שסמך עליו במזיד, או למי ששכח להניח עירוב פעם שנייה ברציפות (כף החיים שם ס"ק מ"ח), ובמקרים אלו יש לשאול רב כיצד לנהוג.
יום שישי – חג השבועות: הקדמת סעודת החג, איסור הבערת אש והדלקת חשמל, והכנת צורכי השבת.
הקדמת סעודת החג – מצווה להקדים ולאכול את סעודת החג קודם סוף שעה תשיעית (בערך עד השעה 16:00), משום כבוד השבת, כדי שיוכל לאכול את סעודת ליל שבת לתיאבון. ומכל מקום, אם התאחר, יכול לאכול עד השקיעה, אך ימעט באכילתו ולא יאכל כדרכו בחול (שו"ע או"ח סימן רמ"ט סעיף ב'; רמ"א סימן תקכ"ט סעיף א'; משנ"ב שם).
איסור הבערת אש והדלקת חשמל ביום טוב – אסור להדליק אש חדשה ביום טוב, ומותר רק להעביר מאש קיימת לצורך יום טוב (שו"ע סימן תצ"ה סעיף א', סימן תק"ב סעיף א', סימן תקי"א). לכן בהדלקת נרות שבת ביום טוב, או בבישול, יש להעביר מאש קיימת ולא להשתמש בגפרור כרגיל. יש להיזהר שלא לכבות את הגפרור או הנר לאחר ההדלקה, אלא להניחם שיכבו מאליהם. ויש להקפיד, כמובן, להדליק נרות בערב שבת מבעוד יום קודם השקיעה.
וכן הדלקת והפעלת חשמל אסורה בהחלט. (שו"ת אחיעזר ח"ג סימן ס'; אגרות משה או"ח ח"ד סימן ק"ד; מנחת שלמה ח"א סימן ט'; אור לציון ח"ג פ"כ תשובה א'; יביע אומר ח"ב או"ח סימן כ"ו; מאור ישראל ביצה דף ל"ג ע"א; חזון עובדיה יום טוב עמ' נ"ג ועוד).
לכן יש להקפיד בשימוש בתנור ביום טוב שלא תיעשה בו פעולה חשמלית, כגון הדלקת מצת או חיישנים. בתנורי גז ניתן להשתמש רק כאשר ההפעלה אינה כרוכה בהפעלת חשמל, והשימוש בכיריים אינדוקציה אסור בדרך כלל ביום טוב, ובמקרה הצורך יש להיוועץ ברב.
הכנת צורכי שבת – המבשל ביום טוב לצורך שבת צריך להקדים את הבישול בעוד היום גדול, באופן שהמאכל יהיה ראוי לאכילה ביום טוב (דהיינו שיגיע לפחות לשליש בישולו). ובשעת הדחק יש מקום להקל אף בבישול סמוך לשבת (משנ"ב סימן תקכ"ז ס"ק ג').
שבת קודש פרשת נשא – קבלת שבת מוקדמת, ונוסח התפילה בליל שבת
קבלת שבת מוקדמת – הנוהגים בכל שבת להקדים ולהתפלל תפילת ליל שבת קודם השקיעה לאחר פלג המנחה, רשאים לנהוג כן גם בשבת זו (שו"ת דברי יציב או"ח סימן קי"ז; סימן רי"ט).
נוסח התפילה בליל שבת – מתפללים תפילת ליל שבת כרגיל, אך אין אומרים "במה מדליקין" (שו"ע סימן ר"ע סעיף ב'). יש קהילות שנוהגים לומר תפילת קבלת שבת כרגיל, ויש המשמיטים חלקים מסוימים מן התפילה, וכל אחד ינהג כמנהג קהילתו (ערוך השולחן סימן ר"ע סעיף ג', כף החיים סימן תפ"ז ס"ק ג', ועוד). ויש הנוהגים שלא לומר "שלום עליכם" (רב פעלים ח"א סוד ישרים סימן י"ג; לוח ארץ ישראל).
