אחרי שנים ארוכות של עיכובים, חסמים ותהליכים בירוקרטיים ממושכים, ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה היום (ראשון) לקריאה שנייה ושלישית תיקון משמעותי לפקודת המועצות המקומיות – מהלך שמוגדר במערכת הפוליטית כבשורה דרמטית לעתיד ההתיישבות בנגב. בראש הוועדה עמד ח"כ יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית, שהוביל את הדיון סביב החוק שנועד להאיץ את הקמת היישובים החדשים בדרום.
על פי ההצעה, ניתן יהיה להקים מועצה מקומית או מנהלת ייעודית כבר בשלבי התכנון הראשוניים של היישוב, עוד בטרם הגעת התושבים למקום. עד כה, היעדר גוף מוניציפלי מוסמך יצר קושי משמעותי בקידום עבודות הפיתוח, התשתיות והתיאום מול משרדי הממשלה – דבר שהוביל לעיכובים ממושכים בפרויקטים שונים ברחבי הנגב.
במערכת הפוליטית מעריכים כי החוק החדש צפוי לשנות באופן משמעותי את קצב הפיתוח באזור. בין הפרויקטים שצפויים ליהנות מהמהלך: יישובי מבואות ערד, יישובי ציר 25, היישוב דרור והערים המתוכננות כסיף ותילה. כעת, עם הקמת גוף מנהל כבר בתחילת הדרך, ניתן יהיה לקדם תשתיות תחבורה, מוסדות ציבור, חיבורי מים וחשמל ושירותים בסיסיים באופן מהיר ויעיל יותר.
עוד באתר:
יו"ר ועדת הפנים ח"כ יצחק קרויזר בירך על אישור החוק ואמר: "דוד בן גוריון אמר ש'בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו'. מה שקורה בנגב קובע את עתידה של מדינת ישראל כולה". לדבריו, "יישובי הפריפריה ויישובי הספר הם לא הקצה של המדינה – הם העוגן הביטחוני, ההתיישבותי והכלכלי שלה". קרויזר הוסיף כי מטרת הוועדה היא "להילחם בבירוקרטיה, להסיר חסמים ולדחוף את ההתיישבות בנגב קדימה בכל הכוח".
גם שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, הגדירה את המהלך כצעד אסטרטגי רחב היקף. "אישור החוק הוא פריצת דרך חשובה במהפכת ההתיישבות בנגב שאנו מובילים, מתוך הבנה שללא התיישבות – אין משילות ואין באמת ריבונות", אמרה. סטרוק הוסיפה: "יצאנו לדרך בידיעה שבנגב יבחן העם בישראל, ואנחנו נחושים לעמוד במבחן. בונים חומת מגן של התיישבות גם בנגב".
בקואליציה מדגישים כי החוק נולד מתוך שיתוף פעולה בין כמה גורמים פוליטיים, ובהם שר הפנים לשעבר משה ארבל, שיזם את המהלך, לצד השרה סטרוק והוועדה בראשות קרויזר. כעת, לאחר אישור החוק בוועדה, צפויה ההצעה לעלות להצבעה סופית במליאת הכנסת – ובדרג המדיני כבר מדברים על תחילתו של עידן חדש בפיתוח הנגב והרחבת ההתיישבות בדרום הארץ.
