שנים רבות שאסרו – חג הפסח הפך לכעין חג לאומי. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על "המימונה".
א. המימונה הינה חג עממי שהיה נהוג בעבר בעיקר אצל יהדות מרוקו ושאר הקהילות היהודיות בצפון אפריקה. החג החל במוצאי שביעי של פסח. בעבר היה נחוג במוצאי יו"ט שני של גלויות, הכוונה במוצאי כ"ב ניסן, "אסרו חג דגלויות. שמה של החגיגה המיוחדת הוא: "המימונה".
ב. מזה עשרות שנים שיהדות מרוקו שעלתה ארצה, הביאה איתה את מנהג חג המימונה ארצה, ולמעשה הוא הפך כעין חג לאומי באסרו חג של פסח.
עוד באתר:
ג. השערת החוקרים היא כי מסורת חג המימונה החל כבר במאה ה-18 במרוקו. המעניין שחג בעל אופי דומה נחוג גם בקרב היהודים בפרס (אירן של היום) ואצל יהודי אפגניסטן שקראו ליום זב "מועד-גול".
ד. נשאלת השאלה מה מקור השם "מימונה" ומה המקורות לסיבת החגיגה, שעיקרה במוצאי החג בית פתוח לכל יהודי וכיבוד מיוחד, רבגוני ובשפע יחד עם שירה ושמחה. רבים החוקרים המסבירים את מקור השמחה באורחות חייהם של יהודי מרוקו, אלה ידועים בהכנסת אורחים חמה ולבבית, אבל! ההקפדה על הלכות הפסח, הביאה לזהירות הלכתית וקפדנית שכל משפחה אוכלת בביתה ונזהרים שלא לאכול איש אצל רעהו. יצא החג והחזרה למנהג של קבלת אורחים חזר למקורו ביתר שאת וכך ארחו איש רעהו בבית פתוח ובכל מיני מיני תרגימא וכד'.
ה. יש המסבירים כי אסרו חג הוא עדיין יום של שמחה וכיוון שביומו אנו חוזרים למאכלי החמץ ולמיני תופינין שאין נוהגים לאכלם בפסח, נפתחו הבתים והשולחנות התמלאו במאכלים מתוקים ומשמחים. המאכלים המתוקים מסמלים ביהדות צפון אפריקה את התקווה למתיקות בכל תחומי חיינו. נדגיש כי המאכלים המתוקים הנעשים ע"י בעלת הבית בחול המועד כולם! על טהרת מוצרים כשרים לפסח. תמרים, שקדים, אגוזים, סוכר וכד'. המופלטה העשויה מקמח אותה מקפידים להכין רק בבוא האורחים וח"ו לא בימי החג.
ו. נשאלת השאלה מה מקור השם "מימונה"? לכך תשובות רבות ומגוונות. יש הסוברים כי המלה הינה שיבוש של המלה אמונה. המסורת היא שרב יותר הסיכוי לגאולתנו בחודש ניסן כפי שאומרת הגמרא: "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל" (ראש השנה דף י' ע"ב). רבים סוברים כי המקור הינו שם אביב של הרמב"ם, שמו היה הרב מיימון הדיין, שנפטר באסרו חג של פסח ולזכרו עשו הילולה שקיבלה לאורך שנים את השם "מימונה" ואת מנהגיה השונים.
ז. ידועה סברתו של אחד מגדולי החוקרים הפרופסור אהרן ממן, יליד העיירה ריש שבמרוקו. חוקר השוקד שנים רבות על חקר חכמת הלשון העברית בימי הביניים. דעתו היא כי יהודי צפון אפריקה לא נהגו לערוך מסיבות אירוסין או חתונות לאחר חג הפורים. הסיבה הייתה כי התקרובת הינה חמץ שיהא קשה לבערו טרום חג הפסח. בפועל מסיבות אלה לא נערכו כחודשיים דהיינו עד ל"ג בעומר. חכמים התירו לערוך חתונות באסרו חג ובעיקר לקיים מסיבות אירוסין. חגיגות אלה נקראו "ללה מימונה" שפירשה בעברית "הגבירה בת המזל" אם כך מימונה – מזל .
ח. מהאמור לעיל תובן הברכה הקובלת ביום המימונה "תרבחו ותסעדו" הפירוש המילולי הינו : תרוויחו ותהו מאושרים. זאת הייתה הברכה שניתנה לזוג הצעיר ביום שמחתם: "תרוויחו ותהו מאושרים".
ט. חגיגת המימונה אינה מסתיימת בקבלת האורחים במוצאי אסרו חג. ברצוני לשתף את קוראי במנהג שנהגו יהודי מרוקו למחרת ערב החגיגה. המשפחות היו יוצאים למקור מים , אם ניתן לחוף ים. אבי המשפחה היה נכנס למים, טובל את רגליו ומפנה את גבו אל הים או אל מקור המים. היה מוציא מכיסיו חלוקי אבנים וזורקם לאחור אל המים ואומר בשפתו: "סיר אבו הראס, סיר א דר, סיר א לעלאיל" ותרגומו: לך בן הרס, לך כאב , לכו המזיקים" סמליותו של מנהג זה הינה תפילה להסרת פגעים מבני המשפחה. לאחר הטקס הסמלי ישבה המשפחה לארחה חגיגית בטבע.
י. בארץ השתרש המנהג של היציאה ביום המימונה אל הטבע וקיום "פיקניק" שעיקרו המנגלים הכה פופולריים, בצירוף מוזיקה וריקודים. רבנים רבים הביעו אי שביעות רצון כי הדגש היה על האוכל ולא על הצד הרוחני. לשבחם של המנהיגות של יוצאי צפון אפריקה שהם יזמו וארגנו ביום המימונה כינוסים בהם הועלו נושאים של: מקורו מנהגים של יוצאי צפון אפריקה, נושאים של שילוב תרבות יהדות המאגרב בתרבות הישראלית ועוד. על כך יבורכו ולסיום: "תרבחו ותסעדו" !!!
