על רקע התרחבות מעצרי בני הישיבות והזעם הגובר בציבור החרדי, שוחחו הערב הפרשנים אריה ארליך ואבי רבינא עם אבי מימרן ב'מהדורה המרכזית' ב'קול חי', וניסו לנתח לאן המשבר הולך מכאן.
מימרן פתח את הדיון בתיאור המציאות הקשה: המשטרה קיבלה הנחיה מהיועצת המשפטית, ולמרות הסברים מצד רב המשטרה כי נעשים מאמצים שלא לשבור את היחסים עם הציבור החרדי, בפועל בחורי ישיבות נמצאים במעצר, ורובם נעצרו דרך משטרת ישראל. לדבריו, אין מדובר בבחורים שהתפרעו או עברו עבירות פליליות, אלא בבני ישיבות "הטובים ביותר, מהמקומות הטובים ביותר", שנמצאים בכלא הצבאי בשל לימוד התורה.
אבי רבינא אמר כי קשה לדעת מראש מה יכריעו גדולי ישראל, אך ברור שמעצר בני הישיבות הוא מהנושאים הכבדים ביותר שמונחים על שולחנם. לדבריו, גדולי ישראל, ובראשם מרן הגר"ד לנדו, בוחנים כל צעד בזהירות רבה, מתוך אחריות שלא להזיק ומתוך רצון לפעול נכון. "אנחנו נשארנו להקשיב ולעשות", אמר.
עוד באתר:
אריה ארליך העלה אפשרות של מחאה ציבורית רחבה, לאו דווקא בדרך של חסימות כבישים, אלא כמהלך סמלי ומהדהד. לדבריו, ניתן לשקול אקט שבו אלפי בני ישיבות, אולי עשרת אלפים, יעמדו מחוץ לכנסת ויאמרו: "אנחנו לומדי תורה במדינת היהודים, אתם רוצים לעצור אותנו בעוון לימוד תורה? תעצרו אותנו".
לדברי ארליך, מהלך כזה עשוי לשבור את מחסום הפחד ממעצר צבאי. "מעצר צבאי זה לא נעים, אבל גם לא נורא", אמר. "עשרות ואולי מאות בחורי ישיבה עברו את זה בחודשים האחרונים, ועוד מאות ואולי אלפים יעברו את זה בחודשים הבאים. צריך לשבור את מחסום הפחד".
עם זאת, גם ארליך הדגיש כי אין מדובר בקריאה עצמאית לפעולה, וכי החלטות כאלה חייבות להתקבל אך ורק בידי גדולי ישראל. הוא ציין כי לצד הערך ההסברתי והציבורי של מחאה כזו, יש גם שיקולים של ביטול תורה ושל נזק אפשרי לבחורים, ולכן ההכרעה אינה נתונה לפרשנים או לעסקנים.
בהמשך נשאל ארליך האם הפוליטיקאים החרדים אשמים במצב שאליו הגיע עולם התורה. לדבריו, במבחן התוצאה הנציגות החרדית כשלה במשימת העל שלה, גם אם יש לה נסיבות מקלות. "כשאתה מזמין טכנאי מזגנים הביתה, אתה רוצה שהוא יתקן לך את המזגן, לא יספק לך תירוצים", אמר. "במובן הזה, הטכנאי לא תיקן את המזגן".
עם זאת, ארליך הבהיר כי המסקנה אינה להישאר בבית ביום הבחירות או להצביע למפלגות לא חרדיות. לדבריו, הצבעה למפלגות החרדיות היא גם מפגן מחאה וכוח ציבורי: כמה יהודים במדינת ישראל רוצים שתישמר כאן מדינה יהודית ולומדי תורה.
בחלק הפוליטי של הדיון התייחסו השניים לשאלה האם המפלגות החרדיות עשויות לבחון שותפות עתידית עם גוש המרכז-שמאל אם זה יציע פתרון לעולם התורה. רבינא אמר כי בתוך הציבור החרדי צריך להבהיר את סדר העדיפויות: הגוש האמוני חשוב ורצוי, אך אינו מטרת העל של הפוליטיקה החרדית.
"המטרה הראשונה והעיקרית היא הסדרת מעמדם של בני הישיבות ועולם התורה", אמר רבינא. לדבריו, אם גוש הימין אינו יודע לספק את התוצאה הזו, גדולי ישראל משדרים שהציבור החרדי "פתוח לכל דבר". יחד עם זאת הדגיש כי אין פירוש הדבר שכבר מתנהלים מגעים או שמדובר במהלך מיידי.
ארליך הצטרף לדברים ואמר כי מבחינה רגשית, לחרדי ממוצע קשה מאוד לחשוב על חבירה לשמאל. אך לדבריו, הפוליטיקה החרדית נועדה בראש ובראשונה לשמר ולהציל את עולם התורה. לכן, לשיטתו, יש להחזיר את התמיכה החרדית למעמד של "מכרז" פוליטי: מי שייתן את "יבנה וחכמיה" ויבטיח את עולם התורה, הוא שיקבל את התמיכה.
לדבריו, חלק מהמחיר שמשלם הציבור החרדי כיום נובע מכך שנתניהו והימין ראו בו ציבור מובן מאליו. "החרדים לא ילכו עם יאיר גולן, ולכן אפשר לסבן אותם ולמרוח אותם", אמר. "אין מנוס מבחינה פוליטית מלהוציא למכרז את התמיכה החרדית בגוש שייתן את יבנה וחכמיה".
ארליך הדגיש כי אם נתניהו ישכיל להסדיר ברצינות את מעמד עולם התורה, ולא בהבטחות ריקות, "לא יהיו מאושרים מאיתנו, כי הלב שלנו בימין". אך אם הדבר לא יקרה, לדבריו, "כל האופציות פתוחות, בלב כבד".
האזינו לדיון המלא מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':
