חזרת כוחות צה"ל לרכס הבופור אינה רק אירוע סמלי של הנפת דגל ישראל ודגל גולני על מקום טעון בזיכרון הישראלי. מאחורי הפעולה עומדת תכלית מבצעית ברורה: השתלטות על הרכסים הגבוהים הצופים על עמק עיון ועל המרחב שמצפון למטולה, והסרת חלק מהאיומים הישירים על יישובי הצפון.
במהלך סוף השבוע חצו כוחות צה"ל, מארבע חטיבות שונות ובהן גולני, גבעתי, חטיבה 7 והחטיבה הרב־ממדית, את נהר הליטני והחלו לטפס לעבר רכס הבופור. מדובר למעשה במימוש של תוכנית שהוכנה מראש להשתלטות על אחת מנקודות השליטה החשובות בדרום לבנון.
מי שמבקר במטולה ומביט צפונה, אינו יכול להתעלם מהרכס האימתני ומהמצודה המתנשאת לגובה של כאלף מטרים. מהאזור הזה ניתן לשלוט בתצפית ובאש על מרחבים נרחבים בדרום־מזרח לבנון, ועל כן חיזבאללה השקיע בו לאורך השנים מאמצים רבים.
עוד באתר:
חיזבאללה בנה במרחב מתחמים, תשתיות ו"ערי מקלט", שנועדו לאפשר לו לנהל מערכה ממושכת נגד ישראל. הארגון ביצר את השטח והכין יכולות קרקעיות ואוויריות שמטרתן הייתה לפגוע ביישובי הצפון, בירי תלול מסלול, בירי נ"ט ובאמצעים נוספים.
במלחמת לבנון השנייה, לפני כ-20 שנה, צה"ל לא שב למבצר הבופור. הפעם, כבר מתחילת המבצע, הייתה הכוונה להגיע לשליטה במרחבים הללו. המטרה: לצמצם את יכולת הירי לעבר ישראל, לפגוע במערכי הנ"ט של חיזבאללה, ולחסל ככל האפשר את תשתיות חטיבת באדר, החטיבה של חיזבאללה הפועלת במרחב שבין הבופור ועד ביירות.
ההשתלטות על הבופור נושאת גם משמעות תודעתית עמוקה. בקרבות הקשים במלחמת לבנון הראשונה נפלו לוחמים רבים בגזרה הזו, והשם "בופור" נצרב בתודעה הישראלית כמקום של גבורה, כאב ומחיר דמים. הפעם, לפי הכוחות בשטח, במהלך ההתקדמות נתקלו הלוחמים בשלושה מחבלים וחיסלו אותם בקרב קצר.
ביממה האחרונה כלי תקשורת בלבנון מדווחים שוב ושוב על נוכחות צה"ל במצודה וברכס, ואף טוענים כי הכוחות ממשיכים לנוע צפונה. מבחינת חיזבאללה, מדובר לא רק בפגיעה צבאית, אלא גם בהישג ישראלי תודעתי במרחב שנתפס בעיניו כאחד הנכסים החשובים בדרום לבנון.
מאז תחילת הפסקת האש חוסלו קרוב ל-900 מחבלים, ומתחילת המערכה כולה חוסלו יותר מ-8,000. לצד זאת, חיזבאללה סופג אלפי פצועים, ובכל יום נפגעות עוד יכולות לחימה, תשתיות, בתים, מתקנים, אמצעי לחימה ותחמושת.
גם אם בסופו של דבר צה"ל ייסוג מלבנון בעקבות החלטה מדינית או לחץ אמריקני, ההרס שנגרם לתשתיות חיזבאללה במרחב יקשה מאוד על הארגון לשקם את יכולותיו במהירות. זו, לדברי פינקלר, אחת הסיבות המרכזיות לחשיבות המבצע: לא רק לתפוס שטח, אלא לפרק את מערך הטרור שנבנה בו במשך שנים.
לכן, צה"ל בבופור הוא הרבה מעבר לתמונה של דגל על מצודה. זו פעולה שנועדה להרחיק את האיום ממטולה ומהגליל, לפגוע בחיזבאללה במקום שבו הוא התבצר, ולשדר מסר ברור לארגון וללבנון: ישראל אינה מסתפקת בהגנה מאחור, אלא פועלת בעומק השטח כדי להסיר את האיום. ברוח פרשת השבוע: זו אמירה של "יכול נוכל לה".
