התענגו

הפלייליסט יצא לבדוק: השמנה היא אם רזה

כמידי שבוע, אלי ממונסי מגיש את הפלייליסט המלא עם כל שירי השבת והאקטואליה בעריכה והגשה נפלאה

אלי ממונסי

י"ט בסיוון תשפ"ו, 04/06/26 13:46

א+

א-

פרשת שלח – מברכים תשפ"ו

כפי שציינתי שבוע שעבר שאני צריך להכין באותו שבוע שני פלייליסטים לשתי פרשיות שונות. אחד לפרשת השבוע לתושבי ארץ ישראל ושני לתושבי חו"ל.

ואם כבר הזכרתי את פרשת השבוע בואו ונתחיל מיד. אבל לפני זה חייבים לקיים את מצוות ואהבת לרעך כמוך ולתת קרדיט לווארטים הנפלאים לתוכנית "שעתיים לשבת" של מני גירא שוורץ ב'קול חי מיוזיק' – כל שישי בין 12:00 ל 14:00

—

פרשת השבוע: "שלח לך": אומר רש"י "לדעתך, איני מצוה לך". לכאורה קשה כי בפסוק כתוב "וישלח משה אל מדבר פארן "על פי השם"? רבי מיילך בידרמן מסביר על פי היסוד של המאור עניים שלומדים פה יסוד גדול באמונה בעניין של רצון השם. שכל אדם צריך לעשות השתדלות לכל דבר. לפרנסה, שידוכים וכו'. אבל אחרי שהוא עשה את ההשתדלות צריך להאמין שהכל ביד השם. ולא יאמר לעצמו "חבל שלא עשיתי כך וכו'. מסביר רבי אלימלך בידרמן בעניין הזה, הפסוק מחבלי משיח יוצלו לרווחה, מחבלי מלשון "חבל". אדם שאומר לעצמו "חבל" וכו' סימן שיש לו חוסר אמונה, אז זה מה שהפסוק אומר לנו, כשאדם שיש לו אמונה כמו שצריך ללא חבל, אז הוא ניצל מ"חבלי" המשיח.

—

פסוק ב': שלח לך אנשים, אומר הבעל הטורים שזה סופי תיבות 'חכם'. ויש לומר שהחכם הראשי תיבות חצי כוס מלאה. היינו שהחכם תמיד מתבונן על החצי המלא ורואה תמיד על מה להודות. כמו שכתוב מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי השם כפי ששר ליפא שמעלצער לעומת מי שרואה רק את החצע שחסר לו ובזאת נכשלו המרגלים.

—

פסוק כ: "ומה הארץ, השמנה היא אם רזה, היש בה עץ אם אין". רש"י מבאר כאן על העניין "היש בה עץ", אם יש בהם אדם כשר. רבי משה לייב מסאסוב מבאר כאן שהכוונה לאדם כשר, אדם עניו ושפל ברך שעושה את עצמו כאין. וזה הביאור בפסוק "היש בה עץ", אם אתם רוצים לדעת האם יש באדם כשר, אם אין. אם יש אדם שרואה את עצמו כאין וכאפס. (זה מזכיר לי את השיר של שמילי אונגר הלא כל הגיבורים 'כאין' לפניך) זו המשמעות של הפסוק הזה.

ומדוע מדמים את האדם הכשר דווקא לעץ, למה לא לשמש או לירח שהם מאירים את העולם ומביאים לכל אחד ואחד את האור, הרי גם התורה נקראת אור, מפרש החתם סופר ששמש וירח אומנם עומדים על קיומם מאז בריאתם מששת ימי בראשית ועושים את מה שהקדוש ברוך הוא הורה להם אבל אין בהם שינוי. אבל עץ יש הרבה התפתחויות הוא יכול כל הזמן לפרוח לצמוח ולגדול וזה גם הביאור של הבעל שם טוב הקדוש על הפסוק "והתחזקתם מפרי הארץ", מה אנחנו למדים דווקא מההשוואה הזאת של אדם לעץ השדה ולפרי הארץ, אנחנו צריכים ללמוד מזה שכמו ששותלים באדמה פרי או ירק תחילה הוא נרקב אז אחרי שהוא נרקב הוא מתחיל להצמיח את שורשיו ואז פורח ממנו העצים גדולים שמביאים פירות זה היסוד לכל האדם אל תתייאש אפילו הוא ירד בעניינים רוחניים עליו לזכור את אותו ירק את אותו פרי שגם הוא אפילו חלילה מגיע למצב של הירקבות כלומר התרחקות מוחלטת כולו רקוב מבפנים לא להתייאש הנה לנו העץ הנה לנו פרי הארץ אנחנו דומים להם יש לנו בכל רגע אפשרות להתחיל ולהתפתח מחדש ולגדל שורשים וענפים עצים ופירות.

—

המרגלים הוציאו דיבת הארץ ואמרו "ושם ראינו את הנפילים בני ענק, ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם", אומר הרבי מקוצק שהאמירה הזו היא השורש של הבעייתיות בעניין הזה, מה אכפת לאדם מה יאמרו עליו הבריות, ולומדים את זה מהפרשה "שלח לך" – שלח ממך ההסתכלות של אחרים עליך. כפי ששר ליפא שמעלצער באידיש בשיר 'יענער' מתוך האלבום 'א פשוטער איד'.
—
"ויבוא עד חברון" אומר רש"י: כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות. זה למעשה המקור מן התורה על השתטחות על קברי אבות ויש אומרים גם לקברי צדיקים ובוודאי השתטחות במערת המכפלה, בתפילה אנחנו אומרים וזוכר חסדי אבות,(רמז לשיר…) בזמירות של שבת גם שרים קה זכות אבות יגן עלינו (עוד שיר…)

—

ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה היא". רבי חיים זוננפלד אמר "שיש ענין תמיד לראות את הטוב שבארץ ישראל ומפרש את הפסוק וראה בטוב ירושלים, צריך לראות את הטוב שבירושלים, הטוב שבארץ ישראל". יהושע בין נון גם סיפר לנו ש"הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד". (מי יודע אולי בגלל זה דוד גבאי עשה שיר על הפסוק הזה…) אז בואו ונשמע כמה שירים על ארץ ישראל, וגם הבקשה של הר' משה צבי נריה זצ"ל שמבקש "תנו לי קדושת ארץ ישראל, וקדושת אהבת ישראל". (לחן נפלא של הרב הלל פלאי)

—

פסוק לא': והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו. דרשו כאן חז"ל במסכת סוטה דף ל"ה שכביכול גם כלפי מעלה אמרו שאפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם עד כדי כך חזקים הכנענים. וצריך להבין איך הם אמרו דבר כזה שכביכול שהכנענים יותר חזקים מהקדוש ברוך הוא והרי שהמרגלים היו נשיאים בוודאי ידעו מה כוחותיו של הקב"ה. מובא בעניין הזה דרשה של האמרי אמת שהוא אמר שבועות ספורים לפני תחילת מלחמת העולם השניה וכך הוא אמר מסר חודר ועמוק. המרגלים היו בארץ ישראל הם ראו שם אנשי כנען ושאר העמים שהיו רעים וחטאים לה' במעשיהם הקשים היינו כי בכל מקום שיש קדושה יש לעומת זאת את כוח הטומאה, והמרגלים שהיו אנשים גדולים הבחינו שהכוח הזה כוח של הטומאה שלט באותו זמן בארץ ישראל ולכן מה שהם חששו שמה לא יכלו בני ישראל לעמוד בניסיונות הטומאה האלה בארץ ישראל. וזה מה שהם אמרו כי חזק הוא ממנו. כלומר שכוח הטומאה חזק יותר מכוח הקדושה בארץ ישראל באותו זמן, וממילא עלינו להזהיר את עם ישראל שלא יכשלו ולכן סברו שעדיף שישארו במקום מוגן שהרי הם היו תחת ענני הכבוד. אבל טעות גדולה הייתה בידם, כי לעולם אין הקדוש ברוך הוא מביא ניסיון על האדם יותר ממה שבכוחו להתגבר עליו זה רצון השם שהאדם ילחם ביצר שלו וינצח אותו בעצם זה שמובא עליו ניסיון שהקדוש ברוך הוא הביא עליו גם את הכוח להתגבר על הניסיון הזה כפי שמובא בספרים של ניסיון הוא מלשון נס והתרוממות כי בכל ניסיון טמון אצל האדם הכוח להתעלות מעליו ולהתגבר עליו כיוון שהשם יתברך נתן לעם ישראל את הארץ הזו הם היו צריכים להאמין שבוודאי בוודאי יהיה להם הכוחות כוחות הנפש לעמוד בניסיונות הקשורים לכך. נשמע שיר של יהודה צ'יק על המילים של המסילת ישרים כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בנסיון.

—

כלב בן יפנה התפלל להינצל מעצת המרגלים ואפשר לומר גם מהייצר הרע. שמתי שיר יפה של יוסף ניוקומב שמתפלל להינצל מיצר הרע. הנה המילים שהוא כתב בעצמו: כל העולם כולו מלא מלחמות צריך אדם לחפש ולמצוא ת’תחבולות לזכור שיש אבא שממש אוהב אותו לא להתייאש ולהתפלל בכל כוחו תציל אותי מיצר הרע תעזור לי רק לעבוד אותך אין בי את הכוח אבל יש בי רצון תעזור לי אבא לעמוד בניסיון.

ואם כבר שיר אחד על יצר הרע שמתי עוד שיר. והפעם יידל ורדיגר שר ביחד עם ליפא שמעלצער הגמרא הידוע 'אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש'.

ואם כבר הזכרתי את הגמרא הידוע הזה שמתי עוד שיר ידוע להילדים 'צי צי וואה וואה' של מנדי ווארש אבל בגרסת לייב מתוך מחרוזת במופע האסק מס 39 שהיה לפני כמה חודשים ואחרי השיר הזה מנדי המשיך עם השיר 'ביג צדיק'.

—

כתוב בפרשה "ויבכו העם בלילה ההוא", אומרת הגמרא: אמר להם הקב”ה אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות. יש לנו שיר באידיש שכתב מוטי אילאוויטש על העניין הזה. הוא כותב באידיש הרעיון של השיר. דמיינו לעצמכם אם אבותינו במקום לבכות בחינם, אבותינו היו צוחקים בחינם, אם קיבלנו תשעה באב בגלל בכיה של חינם, על אחת כמה וכמה איזה חג היינו מקבלים מ"שמחה בחינם".

ניסיתי לתרגם את השיר כמה שאני וכמובן אני אשתף אתכם כאן.

לאחר שחזרו המרגלים מן הארץ והוציאו דיבתה.
אוי וויי, האמין להם העם.
הם ישבו ובכו באהליהם. וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא.
אמר להם הקב”ה:
אתם בכיתם בכיה של חינם. ואני קובע לכם בכיה לדורות (תענית כט עא)
בכיה של חינם, בכיה ללא סיבה
לכן אני קובע לכם בכיה לדורות.
שמחה של חינם, שמחה ללא סיבה
לכן אני קובע לכם שמחה לדורות.
יהודי אתה בוכה, אתה חושב שבחינם,
אבל בעקבות כך יש לעם ישראל תשעה באב
תתאר לך שאתה צוחק, אתה חושב שלחינם,
אבל מכך נעשית שמחת עולמים.
אוי וויי, האמין להם העם, זה כבר מזמן לא בכיה של חינם
הם ישבו ובכו באהליהם, ולכן אנו זועקים אליך כל כך הרבה שנים
וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא, תתן לנו כבר סיבה לשמחת חינם.
—
לפני שנמשיך עם הפרשה אני רוצה להרגיע אתכם שעוד לא שבוע לפני ראש השנה למרות שאני בטוח שהליטוואקס כבר מתכוננים לצעוק 'אלול' אבל נמשיך עם התפילות של משה רבינו.

משה רבינו אומר להקב"ה "ועתה יגדל נא וכו' כאשר דיברת לאמר". אומר רש"י ומה הדיבור? הפסוק הבא פסוק יח: השם קל רחום וחנון וכו'. אני חייב לעצור כאן כי יש שיר שהמילים בתחילת השיר הן מתוך "יהי רצון" אחרי תהילים. אבל השיר הזה אני כבר אומר הרבה שנים שזה השיר הכי אהוב עלי של אברהם פריד מכל הזמנים, אני יכול לדמיין לעצמי איך אברהם פריד יושב עם יוסי גרין על הפסנתר הידוע (ליד המטבח. מי שהיה פעם בבית שלו יודע על מה אני מדבר…) ובוכה בדמעות שליש.

נמשיך לפסוק הבא: "סלח נא לעון העם הזה כגדל חסד וכו' ויאמר השם סלחתי כדברך". אז חוץ מהשיר הנפלא של מיכה גמרמן, ישנו עוד שיר מדהים ביותר שהלחין הרב שמואל ברזיל, שפשוט היה לי קשה להחליט לקחת את השיר המקורי בביצוע של אביש בראדט או לשלב את הביצוע של מרדכי בן דוד מתוך מופע האסק 5. בסוף החלטתי לקחת את הביצוע בלייב כי הסאונד יותר טוב וכפי שאתם כבר יודעים היטב כמה שאני אוהב גרסאות בלייב ודרך אגב השיר הבא גם ביצוע לייב וגם השיר לכבוד שבת יהיה ביצוע לייב.
—
הפרשה מסתיימת עם הפרשה של ציצית.

רש"י: על כנפי בגדיהם כנגד ואשא אתכם על כנפי נשרים. גם הבעל הטורים אומר ציצי"ת בגימטריה נשרי"ם.

פתיל "תכלת" דומה לים וים דומה לרקיע. הרקיע זה סוג של טלית שמסוככת עלינו כמו שנשר מסוכך על גוזליו, והטלית העליונה זה מה שאנחנו מבקשים שהיא תציל אותנו מן החיצוניים. והיא תסוכך עלינו ותשמור עלינו. תוך כדי שכתבתי את זה כבר זמזמתי לעצמי את הלחן הידוע של רבי משה גאלדמאן ע"ה "והטלית והטלית יפרוש כנפיו עליהם" וכמובן ששמתי את הביצוע לייב של אייזיק האניג
—
הפרשה מסתיימת עם המילים "אני השם אלוקיכם" ובקריאת שמע מוסיפים את המילה "אמת". (אתם מבינים לבד שעמית ליסטוונד ישיר לנו עכשיו או שאני צריך לספר לכם…)
—
פרקי אבות פרק ג'
—
כמידי כל שבת מברכים אלי שוובל ולהקתו 'לב טהור' יעשה לנו כרפס במוח עם ברכת החודש
—
שיר לכבוד שבת: בפרשה לומדים על המקושש עצים בשבת. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן – מיד נגאלים, נשמע את ליפא שמעלצער ומב"ד שרים ביחד "נאך איין שבת לאמיר ערליך זיין".

סדר השירים לפרשת שלח תשפ"ו

מחבלי משיח – דדי גראוכר

מי חכם – ליפא שמעלצער

מה אנו – שמילי אונגר

אל תתייאש – מרדכי בן דוד

יענער – ליפא שמעלצער

חברון – מב"ד (מתוך מופע אוהל)

זכות אבות – שלומי קצנלבוגן

ארץ ישראל – דוד גבאי

קדושה – יוסף חיים שוואקי

ארץ של האבות – חיים ישראל

רק לקיים מצוות – יהודה צי'ק