מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, הציג בכנס הרצליה ה-22 של המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן תמונת מצב מדאיגה באשר למוכנותה הביטחונית של ישראל. לדבריו, העיכובים בקידום תוכנית בניין הכוח של צה"ל לעשור הקרוב עלולים להשליך באופן ישיר על יכולתה של המדינה להתמודד עם האיומים המתפתחים באזור. ברעם תקף בחריפות את הסחבת התקציבית שלדבריו מונעת את יישום ההחלטות שכבר התקבלו בדרג המדיני.
במרכז דבריו עמדה ביקורת נוקבת כלפי אגף התקציבים במשרד האוצר. "בניין הכוח ארוך הטווח של מדינת ישראל נמצא בפיגור מסוכן. אם נמשיך לנהוג כך כמדינה – הסיכון למוכנותה הביטחונית המותאמת של מדינת ישראל יהפוך לגדול ביותר". עוד הוסיף: "אגף התקציבים באוצר, שרואה במשמעויות של המציאות המלחמתית 'אירוע חשבונאי חולף', ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו על בניין כוח ארוך טווח".
ברעם התריע כי דווקא בשעה שאיראן ממשיכה להאיץ את תוכניות ההתעצמות שלה, ישראל אינה מצליחה להתקדם בקצב הנדרש. לדבריו, במחצית השנייה של שנת 2026 צפויה טהרן להשקיע סכומי עתק בבניית יכולות צבאיות, בהיקף המשתווה כמעט לכל תוכנית העשור של צה"ל. הוא הזהיר כי אם ההסכמים הבינלאומיים המתגבשים יזרימו לאיראן מאות מיליארדי דולרים, תואץ עוד יותר התחזקותה הצבאית, ולכן ישראל חייבת להשלים במהירות את בניין הכוח ולהיערך למציאות החדשה.
עוד באתר:
בהתייחסו ליחסים עם וושינגטון, קרא ברעם להביט על מדיניותה של ארצות הברית בפרספקטיבה רחבה יותר. "את המדיניות האמריקנית העדכנית אסור לנו לשפוט בכלים פרובינציאליים". לדבריו, בעוד ישראל רואה באיראן איום קיומי, עבור ארצות הברית מדובר באתגר אזורי בלבד, כאשר מוקד ההתמודדות האסטרטגי שלה נמצא בזירה האינדו-פסיפית מול סין. עם זאת, הוא הדגיש כי האינטרס האמריקני מחייב את המשך קיומה של ישראל חזקה ויציבה, וציין כי בימים אלו מגובש הסכם השותפות הביטחונית הבא בין המדינות.
לדבריו, המלחמה גם יצרה הזדמנות אסטרטגית חדשה לשיתופי פעולה אזוריים. "המלחמה חידדה לכל הצדדים באזור את מחיר ההתעצמות האיראנית. היא יצרה זהות אינטרסים לגיבוש ברית רחבה יותר – מהודו, דרך איחוד האמירויות ועד יוון וקפריסין". ברעם הסביר כי שילוב היתרונות הטכנולוגיים והמבצעיים של ישראל עם העוצמה הכלכלית של מדינות המפרץ עשוי ליצור חזית ביטחונית וכלכלית משמעותית שתשלים את הברית עם ארצות הברית.
מנכ"ל משרד הביטחון חשף כי במהלך החודשים האחרונים הופעלו סמכויות חירום כדי למנוע מחסור במערכות ההגנה האווירית. לדבריו, בוצעו רכישות דחופות של חומרי גלם, הורחבו קווי ייצור וננקטו צעדים נוספים שאפשרו את הגדלת מלאי המיירטים. "הודות לפעולות חירום שנקטנו בזמן אמת, לישראל יש היום מלאי חיצים, קלע דוד וכיפת ברזל שהולך וגדל תוך כדי לחימה – אבל המלאכה לא תמה".
ברעם התייחס גם לנושא שיקום פצועי צה"ל והביע תסכול מהעיכובים ביישום המלצות ועדת מור יוסף. לדבריו, אף שקיימת הסכמה רחבה על חשיבות המהלך, חסמים בירוקרטיים ותקציביים ממשיכים לעכב את יישומו. "למרבה הצער, ולמרות ההסכמה הרחבה על נחיצות הוועדה, אנו נתקלים כעת בסחבת ובחסמים מצד גורמים באוצר שמעכבים את יישום מסקנות הוועדה". הוא הוסיף כי "החברה הישראלית, שמוקירה את גיבוריה ומגניה, לא תשלים עם פערים כאלה – אי אפשר להקריס את השיקום".
את נאומו חתם במסר חד, שלפיו לצד המשך ההיערכות הביטחונית מול איראן, ישראל חייבת להבטיח השקעה ארוכת טווח בבניין הכוח, להרחיב את שיתופי הפעולה האזוריים ולהסיר את החסמים המעכבים את התוכניות האסטרטגיות. לדבריו, מדובר בהחלטות שיקבעו את רמת מוכנותה של ישראל לשנים הבאות ואת יכולתה להתמודד עם האתגרים הביטחוניים העתידיים.
