בדיון שקיימה היום (שני) הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה, נחשפו נתונים חדשים של רשות המסים, ולפיהם בשנת 2024 הועסקו בישראל כ-242 אלף עובדים זרים שהשתכרו יחד כ-17.1 מיליארד שקלים ושילמו מס הכנסה בהיקף של כ-1.83 מיליארד שקלים. לצד נתוני הגבייה, הזהירה רשות המסים מפני היקף משמעותי של העלמות מס, בעיקר בענף הבנייה, שעלול לגרום לאובדן הכנסות של עד כחצי מיליארד שקלים בשנה.
יו"ר הוועדה, ח"כ חוה אתי עטייה, אמרה כי לצד בחינת הכנסות המדינה ממסים יש לתת את הדעת גם להפסדים הנגרמים בשל העסקה ללא דיווח, תשלומי שכר "בשחור" ודיווחים כוזבים. לדבריה, כאשר מעסיקים אינם מדווחים כחוק על העסקת עובדים זרים, נפגעות קופת המדינה, התחרות ההוגנת במשק ואף זכויותיהם של העובדים עצמם. יועץ מנהל רשות המסים, עדן ביטקובר, הציג את הנתונים וציין כי שיעור מס ההכנסה הממוצע ששילמו העובדים הזרים עמד על 10.6%, כאשר בענף הסיעוד שיעור המס הסתכם ב-2.2% בלבד, בין היתר משום שמעסיקים פרטיים רבים אינם מנכים מס במקור על תשלומים נוספים לעובדים.
ביטקובר הדגיש כי תשלומי שכר במזומן שאינם מדווחים מהווים את אחד האתגרים המרכזיים של רשות המסים. לדבריו, בענף הבנייה התופעה נפוצה במיוחד ולעיתים מלווה גם בשימוש בחשבוניות פיקטיביות. לפי הערכות הרשות, אם עובד זר בענף הבנייה מקבל תוספת של כ-3,000 שקלים בחודש מעבר לשכר המדווח, אובדן המס למדינה עשוי להגיע לכ-200 מיליון שקלים בשנה. אם התוספת מגיעה ל-7,000 שקלים בחודש, היקף אובדן ההכנסות עשוי לזנק לכ-500 מיליון שקלים בשנה בענף זה בלבד.
עוד באתר:
בדיון עלתה גם מחלוקת סביב הטבות המס לעובדים הזרים. עו"ד יונתן יעקובוביץ מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית טען כי נקודות הזיכוי הניתנות לעובדים הזרים מוערכות ביותר מחצי מיליארד שקלים בשנה, וכי אין הצדקה למתן ההטבה.
מנגד, עו"ד צבי קן תור מלשכת עורכי הדין העריך כי כלל הכנסות המדינה מעובדים זרים – ממסים, אגרות ומקורות נוספים – מסתכמות בכ-7–8 מיליארד שקלים בשנה, אך מתח ביקורת על האכיפה ואמר כי "הממשלה טובלת ושרץ בידה", משום שלדבריו היא גובה מס ביעילות ממי שקל לגבות ממנו, אך אינה אוכפת במידה מספקת את גביית המס היכן שנדרש.
בסיכום הדיון קראה הוועדה למשרד האוצר ולרשות המסים לבחון מחדש את מדיניות הטבות המס לעובדים זרים ולהגביר את האכיפה נגד תשלומי שכר במזומן והעסקה בניגוד לחוק.
