לקראת תשעה באב, מגיד המישרים הגאון הרב ברוך רוזנבלום מסר המחשה מיוחדת על משמעות החורבן, הבכי והגלות. את דבריו פתח בפסוק מקהלת "עת לבכות ועת לשחוק", והביא את פירוש רש"י: "עת לבכות – זה תשעה באב". לדבריו, בכי אמיתי אינו פעולה טכנית שאפשר להורות עליה, אלא תוצאה של התבוננות עמוקה: "בכי זה דבר שאתה נמצא בסיטואציה מסוימת – אתה יכול לבכות".
הרב רוזנבלום חזר אל ליל חטא המרגלים, שבו בכו בני ישראל במדבר, והזכיר את דברי חז"ל: "אתם בכיתם בכייה של חינם – אני אקבע לכם בכייה לדורות". מכאן עבר לתיאור גלות בבל: נבוזראדן, לדבריו על פי חז"ל, מנע מהגולים לבכות מחשש שדמעותיהם יעוררו רחמים ויעכבו את הגלות. רק כשהגיעו לנהרות בבל פרצו בבכי, כפי שנאמר: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו".
בהמשך התמקד בדמותו של יוסף הצדיק, שמופיע שוב ושוב בתורה כשהוא בוכה. הוא תיאר באריכות, מתוך "ספר הישר", את בכיו של יוסף בבור, בדרכו למצרים ועל קבר רחל: "אמי, אמי, יולדתי, עורי וקומי וראי את בנך איך נמכר ואין מרחם". לדבריו, יוסף זעק לאחיו, התחנן שירחמו עליו, אך הם התרחקו כדי שלא לשמוע את צעקותיו.
עוד באתר:
את יסוד הדברים קשר הרב לדברי הרמ"ע מפאנו על "ארבעה אבות נזיקין": השור – חטא העגל, הבור – מכירת יוסף, המבעה – חטא המרגלים וכוח הדיבור, וההבער – שריפת בתי המקדש. לדבריו, השורש מתחיל במכירת יוסף ובשנאת האחים, ממשיך לחטא העגל ולחטא המרגלים, ומגיע לבסוף לחורבן. "שם מופיעה פעם ראשונה המושג שנאה בתוך עם ישראל", אמר על מכירת יוסף.
לסיום הדגיש כי הדמעות שנשפכו לאורך הדורות קשורות לתיקון אותה שנאת חינם. "הדמעות זה הדבר הכי יקר שיש לקדוש ברוך הוא", אמר, והזכיר כי גם דמעות בודדות נחשבות בשמים. הוא חתם בתפילה שכל הדם והדמעות שנשפכו בשנים האחרונות יעמדו לזכות עם ישראל, "יכפר על כל מה שהיה בשנאת חינם, נרבה אהבת חינם בעם ישראל, ונזכה עוד השנה לגאולה השלמה".
השיעור באדיבות מערכת 'ברוך שאמר'.
