האם ישראל יכולה להכריע את איראן ומי מדינת המפתח?

הרתיחה של המזרח התיכון המבעבע עלתה בשבוע האחרון עוד כמה מעלות לקראת פיצוץ אפשרי.

לפי המצב בשטח, האפשרות שנגרר לגלישה של הסיר הרותח, כלומר שנכנס שוב לעימות מלא ונרחב עם האיראנים הפכה לאירוע שיכול לקרות שוב בכל רגע.

"אנחנו נמצאים במצב הפכפכך. זו תקופה שבה בתוך רגעים בודדים אנחנו יכולים להיות עמוק במערכה מלאה; מה שנקרא מאפס למאה בשתי שניות" אמר השבוע גורם בטחוני.
למרות זאת, נכון לרגע זה האיראנים עדיין מעדיפים להשאיר את ישראל מחוץ לזירה.

הם יודעים שנכונו להם הפתעות קשות ושבירושלים גמרו אומר להפוך את הסבב הבא לקטלני ונחוש יותר ולכזה, שמתוך לימוד מקרי העבר, ישולבו בו כמה יכולות שעלולות להביא להפלת משטר הרשע שלהם. הם יודעים שברגע שישראל תכנס לתמונה המצב יהפוך לכאוטי והניצחון האחרון שהיה להם בדמות הסכם הכניעה של טראמפ מולם, יוכל להתמוסס.
בגלל זאת הם מעדיפים להמשיך את חילופי המהלומות בצורה מוגבלת ובצורה שבה הם אלו שולטים בגובה הלהבות: רק מול האמריקאים ורק מול המדינות הערביות באזור. ברגע שהטילו את המצור החדש על מצרי הורמוז הם קיוו ושיערו שזה יכביד על טראמפ, ושלמרות הצהרותיו הלוחמניות ופעולותיו התוקפניות והמפתיעות, הזמן יעשה את שלו והוא ינסה לחתור לפתרונות דיפלומטיים.

תקיפותיהם בשטחי מדינות ערב, במפרץ הפרסי ובירדן הסמוכה אלינו, נועדה בתורה להכאיב ליריביהם אך מבלי לשלם את מלוא המחיר. מדינות המפרץ המבוהלות והחוששות לחייהן לא רוצות ואינן יכולות לתקוף בחזרה והאיראנים מנצלים זאת כדי להראות מי היא המדינה החזקה ביותר במפרץ, מי קובעת את סדר היום, וממי כדאי לפחד.

האיראנים עברו השבוע רף חדש בתקיפותיהם והביאו למותם של כמה חיילים אמריקאים בירדן ולפציעת כמה עשרות. בעשותם זאת הם לקחו סיכון בהימור שלהם מול טראמפ, אבל נראה שהיה שווה להם לעשות זאת. כאשר חיילים אמריקאים מתים בירדן הם מרוויחים שני דברים בו זמנית – גם יוצרים לחץ מבית על טראמפ, וגם גורמים ללחץ פנימי על השלטון הירדני לבל ישתף פעולה עם האמריקאים.

אגב ירדן, גורם לשעבר בארגון בטחוני ישראלי אמר לי כבר בסבב הקודם שהמדינה כולה "הפכה לבסיס חיל אוויר אחד גדול". נסביר: כיוון שירדן נמתחת על פני שטחים גדולים מזרחה, לכיוון איראן, כמה בסיסים גדולים שלה הפכו לביתם של מאות כלי טייס אמריקאיים – מטוסי קרב והפצצה, מסוקי קרב ומלט"י תקיפה, תצפית ומודיעין המבצעים מהם גיחות. ההערכה היא כי לפחות 4,000 חיילים אמריקאים נמצאים בה לצורך כך.
אם הזכרנו קודם לכן את הלחץ שמפעילים האיראנים על הירדנים בעצם התקיפות, הרי שיש להם על מה להסתמך.

מדינות ערביות במפרץ הפרסי ובראשן סעודיה כבר כמעט ואינן משתפות פעולה עם הצבא האמריקאי, בפרט לא בכל הקשור לתקיפות באיראן.

אחרי שהאיראנים תקפו באינטנסיביות יעדים צבאיים ואזרחיים שלהם, הן הבינו את הרמז הברור וחדלו מלשתף פעולה באופן הדוק עם צבא ארה"ב. משכך, זה גרם להתרחבות הפעילות האמריקאית בירדן – המדינה הערבית הענייה שתלויה מאוד בכספים שמגיעים מוושינגטון ואין לה ברירה אלא להסכים לכך.

רק כדי להבין את היקף העזרה הכלכלית האדירה לירדנים כדאי לציין שבשנת 2025 לבדה הועברו לירדנים 33.8 מיליארד דולרים לפרויקטים אזרחיים, לעזרה לכלכלתה הכושלת ולחימוש צבאה. מדינות המפרץ העשירות אינן צריכות את העזרה הזו. עד היום הן הירשו לארה"ב לבנות בסיסים בשטחן מתוך מחשבה שהדבר יקנה להן תעודת ביטוח. עתה, אחרי שהותקפו, ובפרט אחרי שטראמפ נכנע לאיראנים והשאיר אותן תלויות בחסדיהן, הן מבינות שמדובר במשענת קנה רצוץ.

אבל למרות זאת הניסיון האיראני נועד לכאורה לכישלון שכן לירדנים אין ברירה, ולא רק בגלל שיקולים כלכליים.
לעומת המדינות האחרות, עבור הירדנים מדובר באמת בתעודת ביטוח לשלומם וביטחונם. בעוד המפרציות אינן גובלות יבשתית באיראן, ירדן הגובלת בסוריה ועיראק היתה נכבשת קרקעית על ידי חיזבאללה, הצבא הסורי ומיליציות איראניות שפעלו בסוריה, ועל ידי מיליציות עיראקיות הכפופות לטהרן שפועלות בעיראק השסועה שממשלתה השיעית משתפת פעולה עם האיראנים. כמה פעמים בעשור האחרון פעלו האמריקאים לגדיעת ניסיונות איראניים לכבוש את ירדן, קרקעית, משטח סוריה או עיראק כדי להפיל את משטר המלוכה הירדני ולכונן שלטון נאמן להם.

לירדן היתה עבורם חשיבות גדולה מאוד בכך שהיא יכלה להיות חלק חשוב ובלתי נפרד מהציר היבשתי שבנו מטהרן לביירות.

אם היו כובשים אותה, היו יכולים גם להציב כוחות (או צבא ירדני נאמן להם) לכל אורכו של הגבול בינינו לבינם – הגבול הארוך ביותר שיש לישראל עם מדינה כלשהיא, הנמתח מדרום רמת הגולן ועד מפרץ אילת. חיל האוויר האמריקאי וכוחות קרקעיים מיוחדים פעלו בחשאי רבות, משך שנים, למנוע באש ניסיונות כאלו. סביר להניח שגם ישראל פעלה מודיעינית באזור כדי להציל את הירדנים ממזימות כאלו.
הנוכחות האמריקאית הצילה את הירדנים גם מדאע"ש. בתקופה שהללו הסתערו על עוד ועוד שטחים במזרח התיכון ואיגפו את ירדן ממזרח ומצפון, מנע הצבא האמריקאי ניסיונות התבססות ראשוניים שלהם בגבולותיהם.

המצב כיום שונה שכן המשטר בסוריה אינו כפוף עוד לטהרן וגם דאע"ש נוצח ונמוג, אבל למרות זאת, גם אם יש מישהו בירדן שמשתעשע במחשבה לסלק את האמריקאים, הוא מבין מיד שמדובר במחשבה לא הגיונית ואין לו ברירה אלא להשלים עם המציאות.

האירנים מבינים שמסיבות אלו המצב נוטה לרעתם ולכן הם מנסים בדרכם לפעול בדרכים פסיכולוגיות כדי להשפיע מהשטח על המלך הירדני. כיוון שמרבית אוכלוסיית ירדן אינה נמנית עוד על בני השבטים הבדוואים שעליהם נמנית משפחת המלוכה מנסים הללו להתסיס את ההמונים ולהביא לפגיעה פנימית בכוחות האמריקאים. 'משמרות המהפכה' פרסמו מסרים לירדנים וכתבו בהם "הצבא האמריקאי שדמו מותר, ושאחראי למותם של מאות אלפי מוסלמים באפגניסטן ובעיראק, באיראן, תימן, לבנון, לוב, סודאן, הפיליפינים (הכוונה לפעילות נגד מיעוט מוסלמי עוין שמבצע מידי פעם פיגועים במדינה המזרח אסייתית) ו'פלסטין' – נמצא כעת בהישג ידכם.

חובתכם הדתית וההומניטרית לחסל אותו בכל אמצעי ולטהר את אדמת ירדן מרוצחיהם של מוסלמים".

כמה ימים לאחר מכן במלאכת מחשבת מרושעת העלו האיראנים רף כאשר כתבו לאחר גל תקיפות עוצמתי נוסף נגד יעדים בממלכה כי "העם הירדני האציל ואנשי הצבא הירדני הלוחמים, אנו מודים לכם על שיתוף הפעולה הכנה ועל המידע המדויק שסיפקתם, שאפשר ללוחמי האסלאם לפגוע במדויק ולהשמיד 20 האנגרים שבהם שהו כוחות של הצבא האמריקני באזור אלאזרק, ולהרוג עשרות מאשי הכוחות האמריקאים הטרוריסטים.

"בסיועכם, תקפנו בטילים בליסטיים מטוסי תובלה כבדים מדגם C17 ומטוסי שליטה ובקרה מדגם P8 של הצבא האמריקני בנמל התעופה עקבה, וגרמנו נזק כבד לכמה מהם".

ההודעה הסתיימה בהפיכת השיח לדתי, תוך ניסיון לגרום לירדנים רבים הכועסים על כך שירדן אינה פועלת צבאית נגד האויב המשותף, ישראל: "אנו שבים ומודים לכם על מאמציכם ועל שיתוף הפעולה שלכם.

באמצעות מילוי חובתכם הדתית אתם סוללים את הדרך לשחרור ירושלים".
מדובר במחשבה מקורית ובעוד בחישה פסיכולוגית שהאיראנים יכולים להוסיף לאוסף שלהם אבל הלכה למעשה זה רק יגרום לממשל הירדני להתבצר בעמדתו נוכח ניסיון המרד הפנימי שהאיראנים מנסים לייצר כנגדם. חיבוק הדוב האמריקאי שומר עליהם גם מתרחיש שכזה.

ובחזרה למתרחש באיראן. בעוד ב'משמרות המהפכה' חושבים שהם יכולים לנהל את הסיטואציה ולשלוט בגובה הלהבות, הרי שהסבלנות של טראמפ הולכת ואוזלת. נכון אמנם שהוא אינו צפוי ויכול להתהפך לחלוטין בעוד חודש, כדרכו, אבל נכון לרגעים אלו הוא נחוש ומוכן להסתער והם יכולים לגלות שזה יצא משליטתם.

בשטח זה בא לידי ביטוי בשורה של הפצצות חשובות. אין מדובר על הפצצות חסרות חשיבות – 'הפצצות של דיונות' כפי שהיו מתארים בעבר הפצצות ישראליות רפות כנגד יעדי חמאס אלא בתקיפות מחושבות וחשובות. השבוע למשל הופצצו שמונה גשרים יבשתיים שחיברו את עיר הנמל האיראנית החשובה ביותר בנדר עבאס, אל איראן היבשתית.

הגשרים שהותקפו לפי הדיווחים היו למשל גשר כאהורסתאן הממוקם על כביש כאהורסתאן-לאר שהינו העורק המרכזי המחבר בין עומק המדינה לנמל וסביבתו.
מנגד הותקף גם גשר בנדר עבאס-שיראז הממוקם בכביש 65 – הציר הראשי צפונה. גשר זה מחבר את נמל המפרץ עם העיר שיראז, הותקף כדי ליצור חסימה מוחלטת ולמנוע מהאיראנים לשנע פנימה, לתוך המדינה, סחורות אזרחיות ונשק שנפרקו בנמל.

הפצצת גשר גריווה וגשר לתידאן הממוקמים על נהר קול, בשני הנתיבים, נועדה לנתק את בנדר עבאס מערי החוף המערביות של איראן, בעוד גשר אבנמא הותקף כדי לנתק את האזור ממזרח.

גם הגשרים המובילים מטהרן ואליה הותקפו ולצידם הושמדו גשרים באזורים הרריים ונידחים יותר, שיכלו בעת הצורך לשמש כצירי מילוט או אספקה חילופיים.
הצד השווה של כל התקיפות נועד לפגוע בניסיונות ההשתלטות האיראנים על מיצרי הורמוז תוך שהם מסתמכים רבות לצורך כך על נמל בנדר עבאס. היה פה גם רצון לפגוע בהם כלכלית ואולי גם להכין את הקרקע לפלישה אמריקאית קרקעית לנקודות שולטות באזור, תוך שהפצצת הגשרים יכולה למנוע הגעת תגבורות צבאיות יבשתיות.

כשטראמפ אמר כי "ארה"ב תשתלט על מצר הורמוז", ייתכן בהחלט שהוא מתכוון גם לזה. האיראנים יכולים להתעורר בוקר אחד ולגלות שהנשיא האמריקאי הלא צפוי והלא יציב, הוא משהו שמשחק לשני הכיוונים. לפני כחודש וחצי זה היה לטובתם, הפעם לרעתם.