שני מקרים רפואיים חריגים שהגיעו בתוך כעשרה ימים לבית החולים רמב"ם בחיפה חושפים סכנה שעלולה להפתיע ישראלים המטיילים במצרים. שני ילדים, שאין ביניהם כל קשר, פיתחו אנמיה חריפה בעקבות פירוק מהיר של כדוריות הדם לאחר שאכלו במהלך חופשתם טעמייה – הגרסה המצרית לפלאפל. בשונה מהפלאפל הנפוץ בישראל, המאכל המצרי מבוסס באופן מסורתי על פול, מרכיב שעלול לסכן אנשים עם חסר באנזים G6PD.
המקרה הראשון התרחש אצל ילד כבן 12 שחזר ממצרים והגיע לרמב"ם כשהוא סובל מצהבת, שתן כהה וירידה ניכרת ברמת ההמוגלובין. ד"ר רייזי גרודה-זוסמן, רופאה בכירה במערך להמטו-אונקולוגיה ילדים ברמב"ם, סיפרה: "לפני כשבוע וחצי הגיע לרמב"ם ילד כבן 12 שחזר מחופשה במצרים. הוא סבל מצהבת וירידה משמעותית בהמוגלובין. המשפחה ידעה שקיים במשפחה חסר G6PD, אך לא היה ידוע לגבי רגישות של הילד עצמו, ובכל מקרה הם עמדו על כך שלא אכלו פול במהלך החופשה. התמונה הקלינית הייתה מאוד ברורה". לדבריה, "הוא הגיע עם פירוק חריף של כדוריות הדם ועם המוגלובין מאוד נמוך. בדקנו את כל האפשרויות האחרות, כי לא רצינו לפספס דבר. ואז שאלתי אותו מה הוא אכל".
בירור המזון שאכל הילד במהלך החופשה הוביל לפתרון התעלומה. "המשפחה התעקשה שלא נחשפה לפול, אבל אמרו שאכלו פלאפל. מבדיקה מהירה מול הצ'אט גיפיטי, הסתבר שהפלאפל המצרי עשוי כולו מפול. ואין בו אף לא גרגר חומוס אחד. המשפחה פשוט לא ידעה", סיפרה הרופאה. הילד נותר מאושפז במשך מספר ימים, שבמהלכם עקב הצוות הרפואי אחר מצבו עד שנרשמה הטבה.
עוד באתר:
אלא שבתוך ימים ספורים הגיע לרמב"ם מקרה כמעט זהה: ילד כבן שמונה ששב גם הוא ממצרים ופיתח פירוק חריף של כדוריות הדם לאחר שאכל טעמייה. הפעם המשפחה כבר ידעה שהילד רגיש לפול ואף ניסתה להימנע ממנו. "במקרה השני המשפחה ידעה שהילד רגיש לפול והקפידה מאוד להמנע מחשיפה למאכל", סיפרה ד"ר גרודה-זוסמן. "אבל, גם הם לא ידעו שהטעמייה שאכלו במצרים עשויה מפול. זה בדיוק מה שמפתיע. הם חשבו שנמנעו מפול, אבל בפועל אכלו מאכל שמכיל אותו בלי לדעת". מצבו של הילד הצריך אשפוז וקבלת מנת דם.
גם אחיו הצעיר של הילד השני, בן שנתיים, טעם כמות קטנה מהפלאפל והגיע עם רמת המוגלובין נמוכה מהתקין. במקרה שלו, מאחר שכמות המזון שאכל הייתה קטנה יחסית, לא נדרש אשפוז. חסר באנזים G6PD, המכונה לעיתים "רגישות לפול", עלול לגרום לתגובה משמעותית לאחר חשיפה לפול ולגורמים נוספים. האנזים מסייע בהגנה על כדוריות הדם האדומות מפני נזק חמצוני, ובהיעדרו עלולה להתרחש המוליזה – פירוק מהיר של הכדוריות. התופעה עשויה להתבטא באנמיה חריפה וצהבת, ובמקרים משמעותיים, במיוחד אצל ילדים, נדרשים השגחה, אשפוז ולעיתים עירוי דם.
