סימני השאלה סביב מצבו של המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, הולכים ומתרבים. תחקיר חדש שפורסם היום (רביעי) במגזין האמריקני "האטלנטיק" מציג עדויות מתוך הממסד האיראני, שלפיהן ייתכן שחמינאי כבר אינו בין החיים או שמצבו הרפואי אינו מאפשר לו לתפקד. זאת בניגוד להערכה שנמסרה לאחרונה מצד גורם ישראלי בכיר, שלפיה הוא עדיין בחיים אך אינו כשיר לנהל בפועל את המדינה.
איש צוות במוסד ממשלתי בטהרן אמר למגזין: "אני מאמין שמוג'תבא נפטר או שהוא במצב של מוות מוחי". לדבריו, אחת הסיבות המרכזיות להערכה היא העובדה שלא התקבלה ממנו כל תקשורת ישירה. שני גורמי ממשל נוספים בבירה האיראנית הביעו הערכה דומה וטענו כי ייתכן שחמינאי מת, או נמצא במצב צמח, כבר מתחילת אוגוסט.
כמעט שישה חודשים חלפו מאז שמוג'תבא מונה רשמית ליורשו של אביו, רב המרצחים עלי חמינאי, אך מאז לא הוצגו לציבור תמונה, סרטון או הקלטה עדכניים שלו. גם שרים ובכירים במועצה לביטחון לאומי, לפי הדיווח, מודים שלא פגשו אותו מאז כניסתו לתפקיד. מספר האנשים שלפי הטענות כן נפגשו עמו עומד על פחות מחמישה, כאשר ההסבר הרשמי לחשאיות הוא הצורך להגן עליו מפני ניסיון חיסול ישראלי או אמריקני.
עוד באתר:
גם דיווחים על פגישות בין חמינאי לנשיא איראן מסעוד פזשכיאן אינם מפזרים את הערפל. לפי העדויות שפורסמו, הנשיא הובל לכאורה לאחת הפגישות כשהוא מכוסה עיניים ומבלי שנמסר לו היכן היא מתקיימת. במקביל, לשכת המנהיג שומרת על שתיקה מאז 9 באוגוסט, לאחר שבתקופה שקדמה לכך פורסמו בשמו שורה של צווים דתיים ומינויים בצמרת הצבאית.
ברקע מסתובבות בצמרת השלטון שמועות שלפיהן חמינאי נפגע קשה בתקיפה הישראלית-אמריקנית בפברואר ומאז מצבו הידרדר. אתר האופוזיציה "איראן-וייר" דיווח גם הוא על הערכות בקרב בכירים כי מצבו אנוש. לפני כשבועיים הופצו בשירותי הודעות מקומיים קריאות להתפלל לבריאות המנהיג ואף להקריב כבשים כסגולה להחלמתו – צעד שהוסיף לחשדות באשר לחומרת מצבו.
אי-הוודאות מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבור המשטר האיראני, המתמודד עם הכרעות מדיניות וביטחוניות ועם מאבקי כוח פנימיים בין הנשיא פזשכיאן לבין בכירי משמרות המהפכה. גורם ישראלי בכיר טען לאחרונה בתדרוך בבית הלבן כי מוג'תבא חמינאי חי, אולם אינו מתפקד מבחינה בריאותית. כל עוד טהרן אינה מציגה הוכחה ברורה למצבו, נותרת פתוחה השאלה מי מקבל בפועל את ההחלטות החשובות ביותר ברפובליקה האסלאמית.
