יש שבועות שבהם מספיק להקשיב לקולות שעולים מהשטח, ממסדרונות הכנסת, ממערכת הביטחון, מבתי המשפט ומהרחובות, כדי להבין מה באמת העסיק את המדינה.
וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בפינת "קולות השבוע", בכל יום שישי בשעה 12, וגם במוצאי השבת, אנחנו חוזרים אל הקולות המרכזיים של השבוע. לא רק אל הידיעות, אלא אל האמירות, ההצהרות, העימותים והמסרים שהפכו לסיפור של השבוע.
והשבוע, נדמה שכמעט מכל זירה נשמע קול אחר.
עוד באתר:
נתחיל בקולות שכבר נשמעים היטב במערכת הפוליטית, כשהבחירות הבאות הולכות ומתקרבות. השבוע שמענו עוד ועוד הצהרות של חברי כנסת ואישי ציבור, וכל אחד מנסה לסמן עם מי הוא, על מי הוא ממליץ, ואיך ייראה המחנה שלו ביום שאחרי הבחירות.
אחד הקולות הבולטים שנשמעו השבוע היה של עופר וינטר, הכוכב החדש בזירה הפוליטית. וינטר לא השאיר מקום לספק והבהיר בצורה חד-משמעית כי מבחינתו, בנימין נתניהו הוא המועמד שעליו ימליץ לראשות הממשלה.
זה היה קול אחד, אבל הוא מצטרף לשורה ארוכה של קולות שנשמעים בתקופה האחרונה סביב השאלה הגדולה: מי הולך עם נתניהו, מי לא, ומי עדיין משאיר לעצמו את האפשרות להפתיע?
וגם במפלגות החרדיות נשמעו השבוע קולות מעניינים. חברי הכנסת והנציגים החרדיים נדרשו להתייחס לשאלת הבחירות, ולשאלה שעלולה להפוך בקרוב לאחת השאלות המרכזיות במערכת הפוליטית: למי ימליצו המפלגות החרדיות אחרי הבחירות?
הקולות האלה עדיין לא מתחברים לתמונה אחת ברורה, אבל דבר אחד כבר ברור, גם ברחוב החרדי מערכת הבחירות הבאה מתחילה להיות מוחשית יותר ויותר.
ואז הגיע קולו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקרא השבוע למפלגות הימין הקטנות להתאחד, ובפרט קרא לאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לרוץ יחד. נתניהו למעשה אמר בקול את מה שרבים במחנה הימין מדברים עליו כבר תקופה, החשש מפיצול של קולות הימין. אבל אם נתניהו חשב שבן גביר וסמוטריץ' יעברו על הקריאה בשתיקה, הוא קיבל תשובה. השניים לא נשארו חייבים, והחזירו לנתניהו בקולות משלהם.
וככה, עוד לפני שהבחירות התחילו באופן רשמי, כבר קיבלנו השבוע טעימה מהקרב הפוליטי שמחכה לנו.
ומקולות הפוליטיקה – לקולות הביטחון.
השבוע נשמע גם קול תקיף במיוחד מכיוונו של שר הביטחון ישראל כ"ץ, שביקר בכתר החרמון והעביר משם מסר לנשיא סוריה. הביקור עצמו היה אירוע משמעותי, וכאן הקול היה ברור: ישראל מתכוונת לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה ולא לאפשר לאיום להתקרב לגבול.
גם איום הרחפנים קיבל השבוע קול משלו, כשנתניהו התייחס לאיום והבהיר, כי ישראל נערכת מול הסכנה הזו. הרחפנים, שהפכו בשנים האחרונות לכלי משמעותי בידי ארגוני הטרור, ממשיכים להעסיק את מערכת הביטחון, והמסר השבוע היה שישראל לא מתכוונת להמתין עד שהאיום יתממש.
ומכאן לקול אחר לגמרי, הקול שנשמע מבית המשפט העליון.
דברים שאמר נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ביחס לאורח החיים החרדי עוררו השבוע סערה גדולה. האמירה הפכה מיד לעוד מוקד של ביקורת מצד הציבור החרדי ונבחריו, והחזירה אל מרכז השיח את המתח שבין מערכת המשפט לבין הציבור החרדי. ושוב, לא מדובר רק בידיעה. מדובר בקול. אמירה אחת, כמה מילים, שהצליחו להצית ויכוח שלם.
בפינה נשמעו גם הקולות מרחובות תל אביב הפעם סביב אירועי התפילה והסליחות. הוויכוח על קיום תפילות במרחב הציבורי, ועל המחיצות שעיריית תל אביב דרשה להסיר, גלש לעימותים ברחובות, כאשר כחות משטרה הוזעקו להשליט סדר במקום. זאת להבדיל לסליחות שנאמרו בכותל בהשתתפות המונים, וגם כמה מניצולי השבי שהגיעו, שם נשמע רב הכותל נושא תפילה הודיה מיוחדת לשובם של החטופים.
ולצד כל אלה, היה השבוע גם קול אחד כואב במיוחד.
פיגוע הדקירה שבו נפצע קשה תושב ביתר עילית על ידי מחבל בן עוולה, בעת שהיה בדרכו לנופש בצפון יחד עם ילדיו, הזכיר לכולנו שהטרור עדיין כאן. זה אולי הקול הקשה ביותר של השבוע, קול שמזכיר לנו שמעבר לכל הוויכוחים הפוליטיים, ההצהרות והעימותים, יש גם מציאות ביטחונית כואבת שאיתה מתמודדים מדי יום.
בסופו של דבר, לפעמים כדי להבין שבוע שלם, צריך פשוט להקשיב.
האזינו לפינה המלאה:
