כחודשיים לאחר חתימת הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון, מחקר חדש מעלה סימני שאלה סביב יכולתו של צבא לבנון לעמוד במשימה המרכזית שהוטלה עליו – פירוק תשתיות ארגון הטרור חיזבאללה ומניעת חזרת אנשיו לשטח. לפי מחקר של מכון עמית למחקר טרור ומודיעין בגלילות, שתוצאותיו פורסמו הבוקר (שישי) בכאן חדשות, חיזבאללה ממשיך לשמר נוכחות והשפעה בכפרים באמצעות מערך אזרחי של שירותי בריאות, סיוע ושיקום.
ההסכם, שנחתם ביוני בחסות ארצות הברית, נועד לאפשר את נסיגת צה"ל ולהעביר בהדרגה את השליטה והאחריות הביטחונית לרשויות הלבנוניות. במסגרת המתווה נקבעו אזורי פיילוט שבהם נדרש הצבא הלבנוני לפעול נגד תשתיות חיזבאללה ולמנוע מאנשי הארגון לשוב ולהתבסס. אלא שהממצאים שנאספו מאז מצביעים, לפי החוקרים, על פער בין הנוכחות הרשמית של חיילי לבנון לבין השליטה המעשית המתקיימת בכפרים.
אחת הדוגמאות המרכזיות במחקר היא הכפר זוטר אל־ע'רביה. לפי דיווחים בתקשורת הלבנונית שעליהם מסתמך המחקר, בין מי שהורשו לחזור לכפר נמצאים גם פעילי חיזבאללה, ובהם אנשי "ראבט", שתפקידם כולל תיאום צבאי ושילוב תשתיות הארגון בתוך המרחב האזרחי. עוד נטען כי במחסומים שהקים הצבא הלבנוני לא נערכו בדיקות זהות לכל הנכנסים ולא בוצעו חיפושים בכלי הרכב שעשו את דרכם לכפר. בנוסף מצביע המחקר על מגבלות משפטיות המקשות על הצבא לבצע חיפושים בנכסים פרטיים ולאתר בהם תשתיות צבאיות.
עוד באתר:
נדבך נוסף באחיזת חיזבאללה הוא מערך השירותים האזרחיים. בכפר פועל ארגון הבריאות האסלאמי, הכפוף למועצה המבצעת של חיזבאללה ומפעיל מרפאות ואמבולנסים. לפי המכון, הארגון משתייך גם למעטפת המסייעת לפעילות הצבאית של חיזבאללה. בדיווחים שצוטטו במחקר נטען כי אמבולנסים של הארגון מורשים להיכנס לכפר, בשעה שכניסתם של אמבולנסים מטעם הצלב האדום וגופים אחרים נמנעת.
במקביל פועלת במקום אגודת "ותעאונו", העוסקת בחלוקת מזון, אספקת פתרונות דיור, מיפוי נזקים והצבת מבנים יבילים. יו"ר האגודה עפיף שומאן הכחיש בעבר כי היא כפופה לחיזבאללה, אולם במחקר מפנים להתבטאויות שלו הנוגעות למימון איראני ולפעילות שנעשתה בהנחיית הארגון. עוד נטען כי תרומות לפעילות נאספות באמצעות "אל־קרד אל־חסן", המוסד הפיננסי המזוהה עם חיזבאללה. פעילות גופי הסיוע זוכה במקביל לחשיפה בכלי התקשורת של הארגון, שמציגים אותם כגורמים האחראים לשיקום הכפרים ולרווחת התושבים.
במכון עמית מעריכים כי השילוב בין חזרת אנשי שטח לבין המשך הפעלת מערכי הסיוע מאפשר לחיזבאללה לשמר את תלות האוכלוסייה בו ואת השפעתו, באופן שלדעת החוקרים אינו עולה בקנה אחד עם מטרות ההסכם. עם זאת, עצם מתן השירותים האזרחיים אינו מהווה כשלעצמו הוכחה לפעילות צבאית. המבחן המרכזי יהיה האם ממשלת לבנון וצבאה יצליחו להפוך את נוכחותם בשטח לשליטה אפקטיבית ולמנוע מחיזבאללה לשקם את התשתיות והמערכים שלו. המחקר המלא צפוי להתפרסם בימים הקרובים על ידי מכון עמית למחקר טרור ומודיעין.
