חצי שנה לתוך העימות עם ארצות הברית, איראן מאותתת כי היא מוכנה לבחון מחדש את המסלול המדיני – אך במקביל מקפידה לשגר איום צבאי ברור. שגריר איראן בגרמניה, מג'יד נילי, הבהיר כי טהרן אינה שוללת חזרה לשולחן המשא ומתן. "למרות האווירה הפוליטית הקיימת והלחצים, הדרך לדיאלוג ולהידברות המבוססים על כבוד הדדי עדיין נמשכת", אמר, כשהמסר מגיע בשעה שהפערים בין ממשל טראמפ למשטר האיראני נותרים משמעותיים.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י השמיע מסר דומה, אך הציב תנאים ברורים מבחינת טהרן. "החזרת הדיפלומטיה למסלולה אינה בלתי אפשרית", אמר. "הדבר תלוי בכך שארה"ב תבין עובדה פשוטה אחת: לחץ לא עובד". לדבריו, "ארה"ב צריכה לבנות אמון, לדבר בכבוד, להכיר בזכויות שלנו ולעמוד בהתחייבויות". הדברים מגיעים לאחר שהממשל האמריקני הבהיר כי אינו מעוניין לשוב למזכר ההבנות הקודם ומעדיף להמשיך בלחץ עד להשגת תנאים טובים יותר מבחינתו.
אלא שבמקביל למסרים הדיפלומטיים, מערכת הביטחון האיראנית בחרה להציג חזית תקיפה בהרבה. שר ההגנה בפועל, בריגדיר גנרל מג'יד אבן א-רזא, טען כי התעשיות הביטחוניות במדינה עובדות על יכולות שעדיין לא נחשפו. "כולם, ובמיוחד האויבים, צריכים לדעת שהם ייחשפו להפתעות של איראן בבוא הזמן", הצהיר. בהמשך הוסיף: "אנחנו לא צריכים לדבר עכשיו על ההפתעות, אבל הידע האיראני, הצעירים האיראנים והדברים שמתבצעים בתעשיות הביטחוניות יביאו, בעזרת האל, הפתעות טובות".
עוד באתר:
מנגד, וושינגטון ממשיכה להפעיל על טהרן לחץ צבאי וכלכלי במקביל. הנוכחות האמריקנית באזור תוגברה מאז תחילת המבצע נגד איראן ב-28 בפברואר, ובמקביל פועל פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית להגבלת תנועת כלי שיט לנמלים האיראניים ומהם. לפי CENTCOM, 82 ספינות כבר הופנו ממסלולן. משרד האוצר האמריקני פועל אף הוא לצמצום יכולתה של איראן להכניס כספים למדינה, להשתמש במערכת הפיננסית הבינלאומית ולעקוף את הסנקציות. הנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן מסר כי היצוא האיראני צנח בכמעט 35%, ואילו המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי הודה בקשיים הכוללים אינפלציה, אבטלה ועליות מחירים.
העימות מטלטל גם את נתיבי הסחר הבינלאומיים. לפי הארגון הימי הבינלאומי של האו"ם, לפחות 6,000 אנשי צוות נותרו תקועים על מאות ספינות במפרץ הפרסי. מאז תחילת המלחמה נהרגו 19 ימאים ונרשמו לפחות 70 תקיפות נגד כלי שיט בינלאומיים. לכך מצטרפת חשיבותו האסטרטגית של מצר הורמוז: לפני פרוץ העימות עברו בו כ-20% מהנפט והגז הטבעי הנסחרים בעולם, כך שכל שיבוש ממושך באזור עלול להשפיע גם על שוקי האנרגיה העולמיים.
ברקע נמצאת גם מערכת הבחירות האמריקנית והאפשרות שטהרן תנסה להשתמש בלוח הזמנים הפוליטי כדי לשפר את עמדתה. ההערכה היא שאיראן עשויה למשוך את המגעים, בעוד השיבושים בהורמוז ומחירי האנרגיה מגבירים את הלחץ על הנשיא דונלד טראמפ לקראת בחירות האמצע בנובמבר. טראמפ עצמו כבר הבהיר כי אינו מסתפק בהבנות הקודמות, וכשנשאל על הארכת ההסדר עם איראן אמר כי היא "לא תעשה את סוג ההסכם שאני חושב שנחוץ". כך, למרות האיתותים החדשים מטהרן, הדרך להסכם עדיין רחוקה – ובינתיים שני הצדדים ממשיכים להפעיל לחץ זה על זה.
