בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תובענה ייצוגית נגד חברת שלמה תחבורה (2007) בע"מ, המוכרת כ"שלמה סיקסט", לאחר שקבע כי זכויות עובדים מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה לא יושמו כנדרש. בשלב זה נאמד הסכום המגיע לחברי הקבוצה בכ-4.68 מיליון שקל, בתוספת הפרשי ריבית, כאשר הסכום הסופי ייקבע לאחר בדיקה פרטנית של נתוני העובדים.
התביעות הוגשו בשנת 2018 בידי שני עובדים לשעבר, ש' ומ', באמצעות עורכי הדין משה וקרט וליאת בן סימון נגר. ש' עבדה בחברה קרוב לעשור וקיבלה לצד שכר הבסיס גם עמלות מכירה, ואילו מ' הועסק כנהג במשך כחודשיים והגיע לחברה כאשר ברשותו קרן פנסיה פעילה. ההליך עסק בין היתר בשיעורי ההפקדות לפנסיה, מועד תחילת הביטוח הפנסיוני, הכללת עמלות בשכר הקובע וזכאות העובדים ליום בחירה שנתי.
אחת המחלוקות המרכזיות עסקה בתוקפו של ההסכם הקיבוצי הענפי. החברה טענה כי ההסדר הפנסיוני מכוחו אינו מחייב עוד וכי פעלה בהתאם לצו ההרחבה הכללי לפנסיית חובה. בית הדין דחה עמדה זו וקבע כי לא הוכחה הודעה בכתב על ביטול ההסכם. עוד נקבע כי חברותה של החברה בלשכת המסחר תל אביב מחילה עליה את ההסכם הענפי, וכי יש לבדוק בכל חודש איזה מבין ההסדרים החלים – ההסכם הענפי, צו ההרחבה או ההסכם האישי – מיטיב יותר עם העובד.
עוד באתר:
קביעה משמעותית נוספת נגעה לעמלות המכירה. בית הדין קבע כי העמלות ששולמו במסגרת העבודה השוטפת צריכות להיכלל בשכר הקובע לצורך ההפקדות הפנסיוניות. מדובר בעמלות שניתנו בין היתר על השכרת כלי רכב ומכירת מוצרים ושירותים נלווים, ובהם כיסאות תינוק, מכשירי GPS, ביטוחים והוספת נהגים. במקרה של ש', למשל, בחודש שנבחן בפסק הדין עמד שכר הבסיס על 5,000 שקל, בעוד עמלות המכירה הגיעו ל-5,133 שקל נוספים.
בעניינו של מ' נקבע כי ההסדר הענפי הופר כבר בחודש הראשון לעבודתו. בית הדין דחה את טענות החברה שלפיהן התנהלותו סביב הסדרת הביטוח הפנסיוני שוללת את תביעתו. במקביל התקבלה גם הטענה בנוגע לימי הבחירה: לפי ההסכם הענפי, העובדים זכאים ליום בחירה שנתי מתוך רשימת מועדים מוסכמת, מבלי שהיום ינוכה ממכסת החופשה, ובית הדין קבע כי הזכות לא ניתנה כדין.
הסכום הכולל שנאמד בפסק הדין מורכב מכ-1.523 מיליון שקל בגין הפרשי הפקדות פנסיוניות בשנים 2011–2013, כ-2.513 מיליון שקל בשל אי-ביטוח עובדים מתחילת עבודתם וכ-646 אלף שקל בגין ימי בחירה. בסך הכול מדובר בכ-4.68 מיליון שקל, לפני הפרשי ריבית שקלית ממועד הגשת התובענה ועד התשלום בפועל. קבוצת העובדים הרלוונטית לעילות הפנסיוניות הורחבה עד יולי 2024, ולכן הסכומים עוד עשויים להשתנות בהתאם לנתונים שייבדקו.
בית הדין הורה להפקיד את כספי הפיצוי בחשבון נאמנות ייעודי ולמנות מומחה שיבצע את החישובים הפרטניים, על חשבון החברה. לבאי כוח הקבוצה נקבע שכר טרחה של 25% בתוספת מע"מ מתוך הכספים שיחולקו לעובדים, ולשני התובעים המייצגים נפסק גמול כולל של 100 אלף שקל. בסוגיית ימי הבחירה נדרשת בדיקה פרטנית כדי לקבוע מי מהעובדים קיבל או ניצל את הזכות ומי זכאי לפיצוי.
במקביל הציע בית הדין לצדדים לנסות להגיע להסדר פשרה מקיף בנוגע לכימות הזכויות, והורה להם לעדכן בתוך 60 ימים על התקדמות המגעים. אם לא תושג הסכמה, יבוצע הליך מסודר לחישוב הסכומים הסופיים. פסק הדין ניתן בידי השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ, נציג הציבור לעובדים יעקב גילת ונציגת הציבור למעסיקים חמדה מרק.
