מה אפשר ללמוד ממשבר מוצרי העץ בלאוס על הצרכן הישראלי? בפינת "צרות של אחרים" ב"מגזין הצהריים" של "קול חי", בהגשת אריאל ברמן, הביא אלי בן נון כמה מהכותרות שמעסיקות את המדינה בדרום-מזרח אסיה – ומשם עבר הדיון לשאלה מוכרת בהרבה: האם ישראלים באמת מעדיפים לקנות כחול לבן.
אחת הכותרות בלאוס עסקה בקריאה של משרד התעשייה והמסחר המקומי לציבור להעדיף מוצרי עץ ורהיטים מתוצרת מקומית, לאחר שהשוק הוצף ביבוא והצרכנים נטו למוצרים מחו"ל.
לשיחה הצטרף מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, שאמר כי גם בישראל הפער בין ההצהרות לבין ההתנהגות בקופה גדול. "הישראלים מאוד אוהבים את המוצרים כחול לבן, אוהבים את התעשייה הישראלית ורוצים לקנות כחול לבן", אמר, "אבל בסופו של דבר, כשזה מגיע לסופר, כנראה שהמחיר מנצח".
עוד באתר:
לדבריו, התעשייה הישראלית פועלת כיום בשוק פתוח מאוד ומתמודדת עם יבוא ממדינות כמו סין וטורקיה באמצעות התייעלות, חדשנות והגדלת הפריון.
גינל הוסיף כי בתקופה האחרונה נרשמת צמיחה בתעשייה, בין היתר בתעשיות הביטחוניות ובקרב ספקי המשנה, אך הדגיש כי בעיניו השאלה החשובה יותר היא דווקא מדיניות הרכש של הממשלה והגופים הציבוריים.
לדבריו, המדינה מוציאה סכומים גדולים על רכש והצטיידות, ויכולה באמצעות העדפה לתוצרת ישראלית לייצר ביקושים קבועים, לחזק מפעלים מקומיים ולשמור על מקומות עבודה.
גינל הזכיר כי בחוק חובת המכרזים קיימים מנגנוני העדפה לתעשייה ישראלית, אך טען שבפועל גופים ציבוריים מוצאים לעיתים דרכים לעקוף אותם.
עוד אמר כי קמפיינים לעידוד רכישת כחול לבן משפרים בעיקר את עמדות הציבור, אך לא בהכרח משנים את דפוסי הקנייה. "רוב הציבור רוכש לפי מחיר ואיכות, ופחות לפי העדפה למוצר ישראלי", סיכם.
האזינו לפינה המלאה מתוך 'מגזין הצהריים' בהגשת אריאל ברמן ב'קול חי':
