המתיחות המדינית בין ישראל לבריטניה צפויה לעלות מדרגה נוספת: ממשלת בריטניה נערכת להכריז על איסור סחר עם ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, במסגרת חבילת צעדים חדשה שמוביל שר החוץ אד מיליבנד. לפי הדיווחים, האיסור צפוי לכלול סחורות וגם שירותים מסוימים הקשורים להתנחלויות, ובמקביל מתוכננת הרחבה של משטר הסנקציות באופן שיאפשר לפעול נגד גורמים המעורבים בקידום ובהרחבת הבנייה הישראלית מעבר לקו הירוק.
המהלך הבריטי מגיע בעקבות קידום תוכנית E1, ממזרח לירושלים ובסמוך למעלה אדומים. בלונדון טוענים כי הבנייה באזור עלולה לפגוע באפשרות להקמת מדינה פלסטינית רציפה. באוגוסט אף זומן הממונה על שגרירות ישראל בבריטניה לשיחת נזיפה, ומיליבנד דרש מישראל לעצור את התוכנית ולבטל את המכרז.
מבחינת ירושלים, לא מדובר רק במחלוקת הצהרתית אלא במהלך בעל השלכות כלכליות ומדיניות. בריטניה צפויה לעבור מהמלצה לעסקים להימנע מפעילות בהתנחלויות לאיסור ממשי על מסחר בתחומים מסוימים. עד כה, מוצרים שמקורם בהתנחלויות ממילא לא נהנו מהעדפות המכס הניתנות לסחורות ישראליות, והממשלה הבריטית המליצה לחברות להימנע מפעילות כלכלית ופיננסית בהן. כעת מדובר בהקשחת המדיניות ובהפיכתה לצעד מחייב יותר.
עוד באתר:
הקו החדש כבר עורר תגובה חריפה בישראל. שר החוץ גדעון סער הזהיר בשבוע שעבר כי ירושלים תגיב אם בריטניה תטיל סנקציות נוספות הקשורות להתיישבות, ואף הבהיר כי לונדון עלולה להצטער על המהלך.
המהלך המתוכנן מסמן החרפה נוספת ביחסים בין שתי המדינות ומעלה בישראל חשש כי צעדים ממוקדים נגד ההתיישבות יהפכו לתקדים שיוביל ללחץ בינלאומי רחב יותר. השאלה כעת אינה רק כיצד ישפיע האיסור הבריטי בפועל על הכלכלה, אלא האם מדינות נוספות יאמצו צעדים דומים. ספרד והולנד כבר קידמו הגבלות בתחום, ובמדינות אירופיות נוספות מתקיים דיון בנושא – מה שהופך את העימות עם לונדון למבחן מדיני בעל משמעות רחבה יותר.
