משבר הגרעין האיראני חוזר למרכז הזירה הבינלאומית: ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה פועלות היום (שלישי) במועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה לקידום החלטה שתעביר את הסוגיה מחדש למועצת הביטחון של האו"ם. המהלך מגיע בעקבות דיווח חריג של סבא"א, שלפיו איראן אינה מספקת מידע על מצבם של מתקני הגרעין והחומרים המוצהרים שבידיה, ובמקביל אינה מאפשרת לפקחים לבצע את בדיקות האימות הנדרשות בשטח.
במרכז הדאגה ניצב מלאי האורניום האיראני. לפני שאבדה לסבא"א האפשרות לעקוב באופן רציף אחר התוכנית, דווח כי איראן החזיקה 440.9 קילוגרמים של אורניום מועשר לרמה של עד 60% – שיעור העשרה גבוה הקרוב משמעותית לרמה הדרושה לצורך נשק גרעיני. מאז צומצמה הגישה למתקנים, אין בידי הסוכנות תמונה עדכנית ומאומתת באשר למיקומו, מצבו והיקפו הנוכחי של החומר. מנכ"ל סבא"א רפאל גרוסי התריע כי אובדן רציפות המידע מעלה חשש חמור בתחום מניעת תפוצת הנשק הגרעיני.
טיוטת ההחלטה שמקדמות ארבע המדינות דורשת מטהרן "לתקן בדחיפות את אי־הציות שלה" ולאפשר את פעולות הפיקוח הדרושות כדי לוודא שחומרים גרעיניים אינם מועברים לשימוש צבאי. במקביל, המעצמות אינן סוגרות את הדלת בפני הסדר מדיני: בנוסח מופיעה תמיכה ב"פתרון דיפלומטי", לצד קריאה לכל הצדדים לפעול באופן בונה כדי לאפשר חזרה למסלול של משא ומתן.
עוד באתר:
בטהרן, מנגד, כבר מאותתים כי החלטה כזאת לא תעבור ללא תגובה. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, הזהיר כי אם מועצת הנגידים תאשר את ההצעה, איראן תנקוט "צעדים נחוצים". הוא האשים את מדינות המערב בניצול הסוכנות לצרכים פוליטיים ואמר: "בכל פעם שנגמרות להם האפשרויות, הם פונים לסוכנות ולגרוסי". לטענת איראן, הדרישה לפתוח מחדש את האתרים לבדיקות מתעלמת מהנזק שנגרם למתקני הגרעין בתקיפות הישראליות והאמריקניות ומהסיכונים שנוצרו בעקבותיהן.
שורשי המשבר הנוכחי מגיעים להסלמה של יוני 2025, אז קבעה מועצת הנגידים כי איראן אינה עומדת בהתחייבויותיה בתחום מניעת הפצת נשק גרעיני – קביעה שלא התקבלה נגד טהרן במשך כשני עשורים. בהמשך נפגעו במהלך המלחמה מתקני גרעין מרכזיים, בהם פורדו ונתנז, ובדיקות האימות בשטח הופסקו. בסוף אותו חודש הוציאה סבא"א את פקחיה מהמדינה, ובתחילת יולי חוקקה איראן חוק שהשעה באופן רשמי את שיתוף הפעולה עם הסוכנות. מאז נאלצים הפקחים להסתמך במידה רבה על תצלומי לוויין ומידע ממקורות גלויים.
העברת התיק למועצת הביטחון תעלה את העימות מדרגה מבחינה מדינית. טיוטת ההחלטה מבקשת מגרוסי להעביר למועצה ולאספה הכללית של האו"ם את ההחלטה החדשה, הדוח העדכני והחלטות קודמות הנוגעות לאיראן. עם זאת, עצם החזרת הסוגיה לניו יורק אינה מובילה אוטומטית לסנקציות: צעדי ענישה חדשים במועצת הביטחון עלולים להיתקל בהתנגדות מצד רוסיה וסין, המחזיקות בזכות וטו כחברות קבועות במועצה.
ההצבעה בווינה עשויה אפוא לסמן את תחילתו של שלב חדש במשבר. במערב מבקשים להגביר את המחיר המדיני של חסימת הפיקוח, אך במקביל להשאיר מסלול שיאפשר חזרה להסדר ולבדיקות בשטח. איראן מצדה קושרת את חידוש שיתוף הפעולה להפסקת התקיפות והאיומים נגד מתקניה. בינתיים נותרה ללא מענה השאלה שמדאיגה את הקהילה הבינלאומית יותר מכול: מה עלה בגורלם של מאות הקילוגרמים של האורניום המועשר שהיו בידי איראן – והאם מלאי זה השתנה בתקופה שבה לסבא"א אין יכולת לאמת את המתרחש.
